 |
/images/archive/gallery/151/528.jpg סמי עופר
סיון פרג  |
|
|
|
|
| למה מכרה צים מספר רב של אוניות וחכרה אותן בחזרה מאז שעברה החברה לידי האחים עופר ואיך זה קשור לאוניות של סמי עופר? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עומר שרביט
9/12/2004 15:57 |
|
|
|
|
|
|
|
בעלי המניות של החברה לישראל אישרו היום את עסקת בעלי העניין הגדולה ביותר אי פעם בישראל. במסגרת העסקה אמורה צים, שבבעלותה המלאה של החברה לרכוש 8 אוניות ולחכור 4 אוניות מחברות פרטיות של סמי עופר תמורת 820 מיליון דולר.
משפחת עופר מחזיקה בחברה ב-57% ובנק לאומי מחזיק בה כ-20% לכן כבעלי עניין הם לא יכלו לאשר את העסקה. לפיכך החברה היתה זקוקה לקולותיהם של שליש בשאר בעלי המניות שהשתתפו בהצבעה - כלומר 7.7% לכל היותר.
השאלות העיקריות העולות סביב עסקת בעלי העניין הן: בהנחה שצים זקוקה מאוד לאוניות, מדוע מכל החברות בעולם היא פונה דווקא לחברות הקשורות לאחים עופר כאשר ידוע כי בעבר, כפי שכתב מבקר המדינה, ספגה החברה שהיתה בבעלות ממשלתית הפסדים מעסקות קודמות עם האחים. השאלה השנייה היא מדוע הסכמי החכירה הקשיחים נעשו לתקופות ארוכות של 10 שנים ולא לשנתיים, כאשר היצע האוניות בשוק יגדל?
מבט קצר על דיווחי החברה לבורסה מאז נרכשה צים מידי המדינה, מוביל לשאלה השלישית שקשורה בעקיפין לעסקת צים: צים מכרה בחודשים האחרונים לפחות 7 אוניות ורשמה עליהן רווח חשבונאי של למעלה מ-300 מיליון שקל. קשה לאמוד את כדאיות המכירה, שכן שווי האוניות שנרכשו כאשר המדינה היתה שותפה בצים, הופחת בספרים במשך השנים.
אך גם אם מדובר במחיר טוב, לא ברור מדוע את אותן אוניות שנמכרו, חכרה צים בחזרה מהקונים (אשר לקחו על עצמם מימון ל-100% מהאוניות ולכן לא יוכלו להחכיר אותן במחיר זול יותר). מכאן שהעומס הפיננסי על צים עלול להיות גבוה מדי בהתחשב גם בעובדה שהתשלומים העתידיים על החכירה לא מופיעים בספרים.
כיצד מימוש האוניות בחודשים האחרונים קשור לעסקת צים? את רווחי ההון ממכירת האוניות ניתן לתרגם עכשיו לדיווידנד או לטובת מימון רכישת האוניות של סמי עופר. את תשלומי החכירה העתידיים יראו המשקיעים אחר כך.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
