 |
 |
|
|
| 32% מרוויחים שכר מינימום - ומטה |
|
| כך עולה מהדוח השנתי של מרכז "אדווה" לחקר החברה. כמו כן, הדוח מצביע על פערי שכר גבוהים בין גברים לנשים ובין שכירים ממוצא אשכנזי, מזרחי וערבי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
מרב דוד
2/1/2005 7:41 |
|
|
|
|
|
|
|
ההכנסה החודשית הממוצעת של משפחה בעשירון העליון עמדה בשנת 2003 על 36 אלף שקל בחודש. ההכנסה הממוצעת בעשירון התחתון עמדה על 3,193. שני העשירונים העליונים החזיקו ב-44 אחוז מעוגת ההכנסות ברוטו בישראל, לעומת 2.5 אחוזים שהחזיק העשירון התחתון.
התמונה הזו, שמציגה פערים גדולים בין העשירונים, משתקפת מהדוח השנתי של מרכז אדווה לחקר החברה בישראל. בדוח נכתב כי טענתו של משרד האוצר, כי צמיחה של ארבעה אחוזים בשנה תביא לצמצום בפערים, אינה נכונה, מכיוון שבשנים שבהן היתה בישראל צמיחה הפערים בין העשירונים רק גדלו.
גם בשנה האחרונה, על פי הדוח, תבוא הצמיחה לידי ביטוי בעיקר בענף ההיי-טק, מה שלא ישפיע על המצב הכלכלי של רוב הציבור. בנוסף, נכתב
בדוח, ממשיכה הממשלה במגמה של הורדת מיסים לעשירונים העליונים, מגמה שתתרום גם היא לגידול בפערים. הגידול בפערים גורם, בין השאר, לצמצום במעמד הביניים. בשנת 1988 השתייכו 33 אחוז ממשקי הבית בישראל למעמד הבינוני, לעומת 28 אחוז בשנת 2002. גם ההכנסות של המעמד הבינוני הצטמצמו, רובן לטובת המעמד הגבוה.
פערי השכר בין נשים לגברים נותרו גבוהים. השכר הממוצע החודשי של אישה הוא 62 אחוז משכרו של גבר. שכרה של אישה לשעה הוא 83 אחוז משכר של גבר. הפערים בשכר נשמרים גם בין שכירים ממוצא אשכנזי ומזרחי ושכירים ערבים. שכיר אשכנזי הרוויח ב-2003 26 אחוז יותר מהשכר הממוצע. שכיר ממוצא מזרחי הרוויח שכר ממוצע, ושכיר ערבי הרוויח שכר נמוך ב-21 אחוז מהממוצע.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
נשארים מחוץ לאקדמיה
|
|
|
 |
|
|
|
אחת הסיבות לגידול בפערים הוא שכרם של המנהלים במגזר העסקי, שהולך ומאמיר משנה לשנה. עלות השכר הממוצעת של מנהל של אחת החברות הנסחרות בבורסה היא 121 אלף שקלים בחודש, פי 36 משכר המינימום ופי 16 מהשכר הממוצע. השכר הממוצע אמנם גדל בחודשים האחרונים, אולם הסיבה לכך היא בעיקר הגידול במשכורות הגבוהות.
בשנת 2002 הרוויחו 72 אחוז מהישראלים את השכר הממוצע ומטה במשק. 32 אחוז מהישראלים מרוויחים שכר מינימום ומטה. הטענה שחוזרת על עצמה בדיונים חברתיים-כלכליים היא שהחינוך הוא הכלי החשוב ביותר לצמצום פערים. אולם נראה שבמציאות, הפערים בחינוך יגרמו לכך שאוכלוסיות רחבות לא ישתלבו בלימודים אקדמאים, ולא יוכלו לצמצם את הפערים בשכר.
ב-2003, 53 אחוז מבני הנוער בגיל סיום התיכון לא היו זכאים לתעודת בגרות, רובם מעיירות הפיתוח ומהמגזר הערבי. אחוז הזכאים הנמוך ביותר נרשם בבית"ר עילית - שישה אחוזים מבני הנוער ביישוב הזה היו זכאים לתעודת בגרות. במכבים-רעות נרשם אחוז הזכאים הגבוה ביותר: 88 אחוז. רק 20 אחוז מהצעירים שסיימו תיכון בשנת 1995 הגיעו עד 2003 ללימודים אקדמאים. בקרב צעירים ממוצא אשכנזי 28 אחוז השתלבו במוסדות אקדמאים. בקרב צעירים מזרחים - רק 15 אחוז.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
