 |
/images/archive/gallery/130/964.jpg פיטורים בקומברס
יוסי אלוני  |
|
|
|
|
| במציאות הנוכחית תלויה חרב הפיטורים מעל ראשם של רבים. כשהמכה מגיעה, מעטים מכירים את זכויותיהם. שלא תדעו |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
מרב דוד
7/1/2005 8:16 |
|
|
|
|
|
|
|
פיטורים ממקום העבודה, ולא משנה מה הנסיבות ובאילו תנאים, הם אף פעם לא חוויה נעימה. אבל גם-ואולי בעיקר - ברגעים הקשים האלה, חשוב לזכור שגם לעובד העומד בפני פיטורים יש זכויות, שעמידה עליהן תקל, ולו במעט, על המצב. עורכת הדין אורנה לין, מומחית לדיני עבודה, תפרסם בקרוב את המדריך המלא לעובד המפוטר.
את הכללים, שנגזרו מפסיקות של בית-הדין לעבודה, הציגה לין בכנס של לשכת רואי החשבון שנערך לאחרונה בירושלים. עוד לפני עצם הפיטורים יש לעובד זכות אחת מרכזית - הזכות לשימוע. השימוע הוא למעשה הליך הפיטורים, שאם לא בוצע על-פי כל הכללים, יכול העובד לפנות לבית-הדין לעבודה ולדרוש להשיבו למשרתו או לקבל פיצויים.
המעסיק חייב למסור לעובד הודעה מראש על השימוע, ולפרט את הנימוקים לרצון או לצורך לפטר אותו. המעסיק אמור לפרט גם מי בדיוק יהיה נוכח בשימוע. אם, למשל, רוצים לפטר
עובד בגלל סכסוך עם הממונה עליו, נוכחות אותו ממונה קובעת את התוצאה מראש. גם למעסיק כדאי שאותו ממונה לא יהיה נוכח, כיוון שאז יוכל העובד לטעון שהמעסיק "ביים" שימוע ולא התכוון כלל להקשיב לעובד.
לעובד חשוב לדעת בפני מי יתקיים השימוע כדי להתכונן. לעובד מגיע זמן סביר להתכונן לשימוע.
לדברי לין, "ההגדרה'זמן סביר' תלויה במורכבות הטיעונים שאיתם צריך העובד להתמודד, כמו במקרה של עובד שמואשם במעילה, וצריך לעיין ב-50 קלסרי מסמכים שמוכיחים כביכול את המעילה".
כדאי לעובד להכין את טיעוניו גם בכתב - כך יהיה לו נוח לדבר בחופשיות ולהתמודד עם המעסיק במהלך השימוע, ואת הטיעונים המורכבים והעובדות הוא יציג במסמך שיגיש בשימוע. לפני השימוע, המעסיק חייב להגיש לעובד את כל המסמכים הרלוונטיים. לדברי לין, "היו מקרים שהועלו טענות שאחר כך התברר שלא עומד מאחוריהן דבר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לפעמים זו סתם התנכלות לעובד
|
|
|
 |
|
|
|
לפעמים זו סתם התנכלות לעובד. היו מקרים שהמעסיק טען שמדובר במאחר כרוני - וכשבדקתי את דוחות הנוכחות גיליתי שהעובד איחר 3 פעמים בחודש. המעסיק קיבל רושם מוטעה, ולא טרח לבדוק את הדברים עם העובד לפני השימוע". חלק מהמעסיקים לא אוהבים את זה, אבל לעובד מותר להיות מיוצג בשימוע על-ידי עורך דין.
רצוי שהדיון יהיה מתועד, כלומר שייכתב פרוטוקול, כדי לוודא שלעובד באמת ניתן הזמן להשמיע את טיעוניו. לפני השימוע אסור למעסיק לפגוע ב"מצב הקיים", כלומר להשעות את העובד, ליטול ממנו סמכויות או לפגוע בסמכותו. לדברי לין, "ישנם מקרים שבהם המעסיק, במקום לפטר את העובד, מחליט פשוט להמאיס על העובד את החיים.
המעסיק לוקח סמכויות, משנה את מקום העבודה או את השעות, מעמיס המון מטלות, חוסם לו את המחשב. כל הצעדים האלה ייחשבו כהרעת תנאים אמיתית, והעובד יכול לפנות במקרה כזה לבית-המשפט". על המעסיק לקיים את השימוע ב"לב פתוח ונפש חפצה" - כלומר, אם העובד יכול להוכיח שהמעסיק קיים שימוע רק כדי לצאת ידי חובה, ובעצם כבר החליט לפטר את העובד, בית-הדין יקבע כי השימוע לא נעשה לפי הכללים.
"אם, למשל, מגלים שהמעסיק הכין את מכתב הפיטורים יום לפני השימוע - זו יכולה להיות הוכחה. וגם אם המעסיק יושב בשימוע מול העובד, ועוסק בכל פעולה אחרת חוץ מלהקשיב", אומרת לין. ההחלטה בסיום השימוע צריכה להיות מנומקת, רצוי בכתב. היו מקרים שבהם קבע-ית המשפט שתהליך הפיטורים היה לקוי, כיוון שהמעסיק הסתפק במכתב בן שורה אחת בנוסח "לאחר בדיקת כל טיעוניך, החלטנו בכל זאת לפטר אותך".
לאחר השימוע, חייב המעסיק למסור לעובד את החלטתו תוך זמן סביר, כדי למנוע "עינוי דין". העובד , חשוב לציין, חייב להגיע לשימוע. אם זומן ולא הגיע, הוא לא יוכל לטעון שלא בוצע לו שימוע, ובכך לסכל את הפיטורים. גם כשההחלטה סופית ואתם נאלצים לעזוב את העבודה, מוקנות לכם כמובן, מספר זכויות, הנגזרות מדיני העבודה, מהסכמים קיבוציים או מחוזים אישיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלי מכתב פיטורים - אין דמי אבטלה
|
|
|
|
|
|
|
הזכות הבסיסית ביותר, כמובן, היא מכתב פיטורים - בלי המכתב לא יוכל העובד לפנות ללשכת התעסוקה כדי לקבל דמי אבטלה. למכתב חשיבות גם בנושא הפיצויים: לעתים מעסיקים מנסים להתחמק ממתן מכתב וטוענים כי העובד התפטר, בכדי לא לשלם את הפיצויים המגיעים לעובד - שאמורים להיות בגובה משכורתו החודשית, כפול מספר השנים שבהן הועסק במקום.
לעובד שמועסק לפי שעות מגיעים פיצויים בגובה שכר של שבועיים, כפול מספר שנות העסקתו. העובד זכאי להודעה מוקדמת חודש מראש, אלא אם נקבעה תקופה ארוכה יותר בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי. אדם שעובד לפי שעות, זכאי להודעה מוקדמת חודש מראש רק אחרי 3 שנות עבודה. המעסיק רשאי להודיע לעובד שהוא ישלם לו משכורת חודש נוסף - אבל הוא אינו רוצה שהעובד יגיע למקום העבודה באותו חודש.
בנוסף זכאי העובד לחלק היחסי מאותה שנה של דמי ההבראה הניתנים פעם בשנה. אם הוא צבר ימי חופשה, הוא רשאי לפדותם, ובשירות הציבורי מותר לפדות גם ימי מחלה לא מנוצלים. אם קיימות קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוח מנהלים חייב המעסיק לשחרר אותם. ועוד נקודה חשובה: כשהמעסיק מחתים את העובד על כתב ויתור-כלומר, הצהרה שאין לו יותר דרישות מהמעסיק - חייב כתב הוויתור לכלול פירוט של כל התשלומים שקיבל העובד מהמעסיק. כתב ויתור לא מפורט - בטל. assakim@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
