 |
/images/archive/gallery/195/210.jpg
עיבוד מחשב:בניזרי חגית  |
|
|
|
|
| אם אתם סולדים מסיכונים, תתקשו למצוא אפיק השקעה משתלם בימים אלה. ובכל זאת, 5 דרכים להרוויח יותר, בלי לסכן שקל |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אמיר אייזנברג
28/1/2005 10:01 |
|
|
|
|
|
|
|
שנת 2004 חייכה אל המשקיעים בבורסה, ולדעת מרבית מנהלי ההשקעות והאנליסטים, היא תמשיך לעשות זאת (גם אם לא באותה נדיבות) גם ב-2005. אבל מה לגבי המשקיעים הסולידיים, אלה שבסך-הכל רוצים להשקיע את כספם באפיק השומר על ערך הקרן, ומעניק ריבית שנתית של כמה אחוזים - אך בתנאי השוק הנוכחיים, כשהריביות כה נמוכות, מתקשים מאוד למצוא אפיק כזה.
לקוח שמעוניין להפקיד בפקדון שקלי (פק"מ) 100 אלף שקל, למשל, ברוב המקרים לא יקבל ריבית העולה על 1%. במקרים רבים אף יוצעו לו ריביות מגוכחות בשיעור 0.5%-0.3% לשנה. לקוחות שברשותם כמה מאות אלפי שקלים יוכלו לקבל על כספם ריביות גבוהות יותר - לרוב כאלה שינועו סביב 2% - ואם הבנק בנק באמת אוהב אתכם, כיוון שברשותכם סכומים גבוהים במיוחד, תוכלו להשיג ריבית של 3%. הריביות הנמוכות הן בעיה אחת.
במקביל התגבר מאוד בחודשים האחרונים הסיכוי לשינוי מגמה במדיניות הריבית. אם ב-2.5 שנים האחרונות פחתה ריבית בנק ישראל באופן עקבי, עד לשפל הנוכחי של 3.5%, ההערכות הן שגם אם תהיה עוד הפחתת ריבית אחת, לא יהיה מנוס בהמשך מפניית פרסה - ומהתחלת תהליך של העלאת ריבית. אם תחזית זו נכונה, הרי שהמשקיע הסולידי מצוי בבעיה חמורה יותר: הוא לא יכול להרשות לעצמו לסגור את כספו
באפיקי השקעה לטווחים ארוכים. אם יסגור את כספו בפיקדון לשנה, ובמהלך השנה הקרובה תעלה הריבית במשק, הוא לא יוכל ליהנות מהריבית החדשה, והערך הריאלי של כספו אף עלול להישחק.
אז מה בכל זאת אמור לעשות משקיע סולידי, שבסך-הכל מעוניין להימנע מהסיכון של הפסדים בבורסה, ורוצה להרוויח כמה שיותר ריבית חסרת סיכון על כספו? לא רק הריבית הישראלית עשויה לעלות ב-2005, אלא גם הריבית באירופה ובארצות-הברית. ציפיה להעלאה כזו עלולה להסב הפסדי הון משמעותיים למשקיעים שיהמרו על השקעה באיגרות חוב, למשל, שכן היא תעלה את תשואות האג"ח. העלאת תשואות, נזכיר, היא בעצם ירידת מחיר האג"ח, שמתבטאת בהפסדי הון.
אז מה בכל זאת אפשר להציע למשקיע הישראלי הסולידי הקטן, זה שאינו יכול ליהנות מהריביות המרביות בבנקים (שבלאו הכי אינן גבוהות במיוחד)? ראשית , יש לזכור כי בשוק ההון, כמו בכל מקום, אין ארוחות חינם. כלומר, בלי נטילת סיכון מינימלי, קשה מאוד להכות את התשואה שמבטיח הפיקדון השקלי חסר הסיכון. עם זאת, יש כמה אפיקים שהסיכון בהם נמוך מאוד, ובכל מקרה - בכולם הקרן מובטחת למשקיע, כך שאם השקעתם בהם, למשל, 100 אלף שקל, בסוף השנה מובטח לכם שיהיו בידיכם לפחות אותם 100 אלף שקל, ולא שקל אחד פחות.
1. מק"מ (מלווה קצר מועד):
המק"מים נסחרים בבורסה, וכמעט תמיד רכישתם עדיפה על פני פיקדון שקלי, גם בתקופות שבהן הריביות במשק גבוהות יותר. היועצים בבנקים נוהגים להמליץ ללקוחות להשקיע את כספם בפק"מ ולא במק"מ, מאחר שפק"מ מאפשר לבנק ליהנות מרווחיות גבוהה יותר, הודות לריבית הנמוכה במיוחד שהוא מציע. מק"מ, לעומת זאת, גם אם רכישתו ומכירתו כרוכות בעמלות (והחזקתו כרוכה בדמי משמרת), עדיין מבטיח ריבית עדיפה.
נכון להיום, מק"מ לתקופה של שנה מבטיח ריבית של 4.15%, ומק"מ ל-3 חודשים מבטיח ריבית של 3.65%. מהתשואות הללו יש להפחית עמלות קנייה ומכירה, בשיעור מצטבר של 0.2%, וכן דמי שמירה, שעשויים לנוע בין 0.3% ל-0.5% - כלומר התשואה שניתן להשיג לתקופה של שנה תנוע בין 3.45% ל-3.65% - ריבית גבוהה מהריבית שיציעו הבנקים לרוב אזרחי ישראל. יש לזכור שמהריבית הזו, כמו גם מהריבית בגין פק"מ, צריך להפחית מס בשיעור 10%.
החיסרון במק"מ: הוא חשוף לשינויי מחיר, כלפי מעלה ומטה, במשך תקופת אחזקתו. אם הריבית במשק תעלה בשנה הקרובה, מחיר המק"מ יירד. רק אחזקתו עד לפדיון מבטיחה את התשואה שלפיה רוכשים אותו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
תמונת ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
אפשר למכור בכל זמן
|
|
|
 |
|
|
|
2. "ישיר ג'מבו":
אחד המוצרים המעניינים שהוצעו לציבור במהלך 2004, שהיתה שנת חדשנות מבחינת מוצרים פיננסיים בבורסה הישראלית, הוא הפיקדון הסחיר "ישיר ג'מבו". נייר ערך זה הונפק במשותף בידי בתי-ההשקעות פאי וישיר (לשעבר מוריץ טוכלר). למעשה , מדובר בנייר-ערך המשקף פיקדון שקלי לכל דבר. עם זאת, הודות למאסת הכסף המוזרמת לפיקדון זה, ולתחכומים פיננסים נוספים, נייר-הערך מציע למשקיעים ריבית משתנה בגובה ריבית בנק ישראל ובניכוי מרווח מסוים, שנע כיום בין 0.15% ל-0.25%.
כיוון שריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.5%, הרי שהריבית המובטחת למשקיע תנוע בין 3.25% ל-3.35% (שוב, מדובר בריבית ברוטו, שממנה יש להפחית מס של 10%). כמו כן, גם הפעם יש להפחית עמלות קנייה ומכירה ודמי משמרת, בשיעור כולל של 0.9%-0.5%.
חשוב מאוד, ולא משנה באיזה אפיק השקעה מדובר, להתמקח עם הבנק ולנסות ולהשיג עמלות קנייה ומכירה זולות ככל האפשר, כמו גם דמי משמרת נמוכים. כשהריביות כה נמוכות, כל עשירית אחוז שניתן לסחוט מהבנק היא משמעותית. לישיר ג'מבו יש יתרון משמעותי על פני מק"מ: בעוד שמק"מ מבטיח ריבית רק בסוף תקופת ההשקעה, את "ישיר ג'מבו" ניתן למכור בכל עת, ולקבל את החלק היחסי של התשואה שהובטחה בעת רכישתו.
3. "גילון":
גילון היא איגרת-חוב שקלית, שהונפקה על-ידי ממשלת ישראל. להבדיל מאג"ח ממשלתית מסוג "שחר", שנושאת ריבית קבועה, הגילון היא איגרת בעלת ריבית משתנה - בהתאם לשינויים בתשואות על מק"מ לתקופה של עד 3 חודשים. השינויים בתשואות המק"מים נקבעים כמובן על-ידי המשקיעים בבורסה, כשהגורם המשפיע יותר מכל הוא הציפיות לשינויים בריבית. ציפיה להפחתת ריבית תוריד את תשואת המק"מ. ציפיה להעלאת הריבית תעלה את תשואת המק"מ, ובעקבותיה את תשואת הגילונים. לכן נחשב הגילון מכשיר השקעה המבטיח הגנה מפני העלאת ריבית. אם בשנות הפחתת הריבית האחרונות, ה"שחר" היה אפיק ההשקעה המומלץ, הרי שכעת, כשהציפיה היא להעלאת ריבית, הגילון הופך אטרקטיבי, בעיקר כהשקעה לטווח העולה על כמה חודשים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חתונה כמעט קתולית
|
|
|
|
|
|
|
4. "סטרקצ'ר":
נכון , המוצרים החדשים הקרויים פקדונות מובנים (סטרקצ'רים) פרחו בשנים האחרונות, אך חלקם לא היו אטרקטיביים במיוחד. בשוק ההון צצו לא מעט סטרקצ'רים שהציעו למשקיעים חתונה כמעט קתולית, לפרקי זמן ארוכים של 12-8 שנה .
הסטרקצ'ר, נזכיר בקצרה, הוא פיקדון שבמסגרתו "סוגר" המשקיע עיסקה עם בית-ההשקעות או עם הבנק המציע. הוא מוותר על חלק מסוים מהריבית שהיה מקבל בפיקדון שקלי, אך מנגד נחשף לפוטנציאל להרוויח ריבית גבוהה יותר, אם יתרחשו אירועים מסוימים (למשל, הדולר או הבורסה יטפסו בשיעור העולה על רמה מסוימת, שנקבעת מראש).
בסטרקצ'ר לטווח ארוך, המשקיע עלול להיתקע כמה שנים ללא ריבית על כספו. אי-קבלת ריבית במשך 7 שנים, למשל, עלולה לגרום שחיקה ריאלית של 50%-30% בכספו של המשקיע. לעומת זאת, הסטרקצ'רים הקצרים יותר, לתקופות של חצי שנה, שנה או שנה וחצי, עשויים להיות אטרקטיביים.
הם אמנם טומנים בחובם סיכון מסוים של אי-קבלת ריבית, אך לתקופה של חצי שנה עד שנה, כשמביאים בחשבון את הסיכוי להרוויח ריבית שיכולה להיות כפולה או משולשת מזו המשולמת על פק"מ - הסיכון עשוי להיות כדאי. לקוחות הבנק הבינלאומי, למשל, שהשקיעו בשנתיים האחרונות בסטרקצ'ר על בסיס תשואת מדד הנאסדק, הרוויחו תשואה דולרית של 22% בשנתיים, כך שהוויתור על הריבית תמורת קבלת הסיכוי לרווח מעליית הנאסדק השתלם למשקיעים.
שוב, יש לזכור כי במקרה הזה לא מדובר באפיק נטול סיכון, אך לרוב הקרן מובטחת למשקיע. כמו כן, השקעה בסטרקצ'ר לטווח ארוך מדי - נניח, למעלה משנתיים - כבר אינה נחשבת סולידית, בגלל החשש להפסיד ריבית בפרק זמן ארוך יחסית.
5. קרן נאמנות שקלית קצרה:
בשוק ההון קיימות הרבה מאוד קרנות נאמנות שקליות שגרפו רווחים נאים בשנים האחרונות, כתוצאה מהעליות בשוק האג"ח השקליות, לצד ירידת התשואות. ב-2005, לעומת זאת, הקרנות השקליות יתקשו מאוד להניב תשואות ריאליות חיוביות, בגלל הציפיות לעליית הריבית. ובכל זאת, בתוך ים הקרנות השקליות ניתן למצוא גם כאלה שמסוגלות לייצר תשואות טובות, בלי סיכון.
מדובר בעיקר בקרנות המשקיעות באפיקים שקליים קצרי טווח, ונקראות "קצרות" או "מוגנות". קרנות אלה רוכשות בכספי הלקוחות מק"מים לתקופות קצרות בנות 4-1 חודשים , ובכך למעשה מבטיחות למשקיע את תשואת המק"מ (עמלות הקרן נמוכות מאלה שמשלם משקיע פרטי, ולכן גם התשואות נטו דרך קרנות אלה הן גבוהות יותר).
בנוסף, חלק מהקרנות הללו נוהגות להשקיע מרכיב קטן מכספן באופציות מסוימות, המאפשרות למשקיע ליהנות בתקופות של עליות בבורסה, או כמשינויים בשער הדולר. לרוב, קרנות אלה יניבו תשואה גבוהה במעט מתשואת המק"מ, אך גם הן אינן נטולות סיכון לחלוטין, והמשקיע בהן אינו מחוסן לחלוטין מפני הפסדי הון בתקופות של העלאת ריבית.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
