 |
/images/archive/gallery/106/569.jpg איש העסקים, מוזי ורטהיים
רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| הוא לא מחזיק בקשת בשביל ההשפעה, אבל מכיר בחשיבות התקשורת. הוא לא רוצה להמר על הזוכים במכרז לערוץ 2, אבל משוכנע שהם בפנים. הוא עדיין פעיל ומעורב בכל עסקיו, אבל כבר יש הרהורים על פרישה. לאריק שרון הוא קורא "חמוד אחד", ההתנתקות נחוצה בעיניו, אבל זו לא דרמה גדולה. ושכר המנהלים בבנקים באמת גבוה, אבל הוא לא יעמיד את עצמו בראש המאבק. מוזי ורטהיים, אחד מאנשי העסקים היותר חזקים וגם היותר מסתוריים בישראל, ברגע נדיר של גילוי לב מדבר על קשת של נושאים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אסנת כותן
8/4/2005 10:02 |
|
|
|
|
|
|
|
"החשיפה הזאת, זה נעשה בניגוד לרצוני. אני מבין שהמעורבות בערוץ 2 חושפת את בעלי המניות שמעורבים בו. אבל זה בניגוד לרצוני". מוזי ורטהיים, הבעלים של קוקה-קולה ישראל (החברה המרכזית למשקאות קלים), מבעלי השליטה בבנק המזרחי ובעל הבית בשידורי קשת מבהיר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהוא שונא ראיונות, שקשה לו עם חשיפה.
זה בוודאי עניין של אופי. אולי גם סוג של התנהלות טיפוסית למי שצמח והתחנך בשירותי הביטחון, וזו מן הסתם גם גישה שמשקפת תפישת עולם עסקית, הדוגלת בפחות דיבורים. בכל מקרה, בניגוד למצופה
מאחד מאנשי העסקים החזקים בישראל, מוזי ורטהיים אכן ממעט להתראיין. מספר הראיונות שהעניק ורטהיים בשנים האחרונות מסתכם בבודדים. אלא שרובם מתקיימים מסיבה דומה.
זה לא קוקה-קולה, חברת המשקאות הגדולה בישראל, זה גם לא בנק המזרחי וההתרחשויות הרבות בו וגם לא עסקיו האחרים של ורטהיים. זה הצורך להתבטא בנושאים שקשורים לשידורי קשת, שמרכך את ורטהיים ודוחף אותו לחשיפה כלשהי. ורטהיים אפילו מודה שהוא מעורב בקשת רגשית ואין כל פרופורציה בין הזמן שהוא בקשת לשאר נכסיו. אבל להתראיין קשה בכל זאת.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
חיה מוזרה יותר מגמל
|
|
|
 |
|
|
|
"הנה. יש כאן ראיון שנתתי ב-1994, שנה לאחר עלייתו לאוויר של הערוץ השני ולא הרבה השתנה", מנסה ורטהיים לשכנע אותי להסתפק במה שיש. אבל האמת היא שהרבה מאוד השתנה. הראיון ההוא התקיים על רקע הפסדים כבדים של זכייניות הערוץ השני, וקשת ביניהן, וורטהיים הצהיר אז שימשיך עד שיהפוך את ערוץ 2 לרווחי.
הראיון השבוע נערך ימים ספורים לאחר פרסום הדוחות הכספיים של קשת המלמדים על רווח שיא של 30 מיליון שקל לקשת ב-2004, הרווח הנקי הגבוה ביותר בערוץ 2 בארבע השנים האחרונות. רווח גבוה פי עשרה מזה של טלעד, פי שלושה מרשת. הראיון מתקיים גם כשבוע לפני הכרעת מועצת הרשות השנייה לגבי הזוכים במכרז ערוץ 2.
אז מי הזוכים?
"מי שיש לו עשייה שניתנת למדידה הוא הזוכה במכרז. אני לא מהמר בעניין הזה. אבל אני משוכנע שקשת תזכה".
מה זה קשת בשבילך? זה כוח? זו השפעה? זה רק ביזנס או שזה בכלל פלז'ר?
"מי שסבור שיש לבעלי מניות בערוץ טלוויזיה כלשהו בישראל השפעה על התכנים מצחיק אותי. אני לא ראיתי אף בעל מניות של זכייניות ערוץ 2 מתבלט בערוץ או אפילו מתראיין. אז איפה בדיוק משפיע? חוק ערוץ 2 אינו מהחוקים המוצלחים שלנו. זו חיה מוזרה אפילו יותר מגמל. זה חוק שנולד מפחד מיסטי כמעט של חברי הכנסת מהכוח של המדיה. הם חשבו שמי שישלוט במדיה ימליך מלכים כמו בארצות הברית. אז העסק, ובעיקר חברת החדשות, הוא בידי העורכים ואנשי המקצוע. כוח והשפעה זה לא".
אז מה כן? אתה פשוט אוהב תקשורת?
"כל החיים מבוססים על תקשורת ואנחנו חיות חברתיות. אני אוהב בידור, אני אוהב השכלה להמונים ואני אוהב תרבות, והמדיה יכולה לעשות את זה. מהבחינה הזו אגב הדרישות של הרשות במכרז הן בכיוון הנכון. אסור להגזים בפנייה למכנה המשותף הנמוך ואסור גם להגזים בטלוויזיה אליטיסטית. צריך טלוויזיה שנוגעת בישראלי הממוצע, נשארת בזיכרון ומספקת חוויית צפייה".
מה אתה אוהב לראות?
"'ארץ נהדרת', ' הבורגנים', ' עשרת הדיברות'".
ולא של קשת?
"יצפאן. אני רואה הרבה ערוץ ההיסטוריה. רואה הרבה חדשות, גם זרות, אבל באופן כללי אני לא רואה הרבה טלוויזיה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אוהב לצפות בארץ נהדרת
|
|
|
|
|
|
|
לא ניכנס לערוץ 10
|
|
|
|
|
|
|
למרות שהוא לא רואה לדבריו הרבה טלוויזיה, ורטהיים משקיע בה לא מעט כסף. אפילו הרבה. על פי הערכות בענף היתה ההצעה הכספית (הביד) של קשת במכרז ערוץ 2 הגבוהה ביותר והסתכמה, כך על פי הערכות אלה, בלמעלה מ-150 מיליון שקל. על פי הערכות אלה מדובר בסכום גבוה פי שניים מההצעה ששמה קבוצת "כאן".
מה משקף הביד הגבוה הזה? אמון גבוה שלך בחברה, בקשת? ראייה ארוכת טווח של פעילות עסקית בטלוויזיה?
"כן. כל אלה. כאשר אני הולך להשקיע או להוציא סכומי כסף ניכרים אני קודם כל שואל את עצמי, כמו כל איש עסקים, מאיפה הכסף הזה יבוא. אם הצענו ביד גבוה זה בגלל שאנחנו יודעים שיש בכוחנו להפיק תוכניות טובות ברמה של הוצאות שיאפשרו הכנסות מתאימות. גם בשנת 2001, שהיתה שנה קשה והמתחרים שלנו צמצמו הוצאות, אנחנו הגדלנו את ההוצאה על תוכניות והתוצאה היתה רווח יתר שלנו. זו מדיניות שלנו. אבל אי אפשר לבצע מדיניות כזו ללא צוות מקצועי מהמדרגה הראשונה.
"אם אני נקשר לעסק זה לא בגלל העסק כפעילות כלכלית אלא לצוות המייצר, החושב, המתלבט, הנאבק, המגיע להישגים. אני קשור לצוותים בכל הפעילויות שלי. אם אני לא מוצא את הקשר היצירתי-ניהולי אני עוזב את העניין".
אלא שלעסקי הטלוויזיה לא הגיע ורטהיים בעקבות משיכתו לעסקי המדיה. המטרה היתה לתרום לקידומו של העסק הגדול באמת שלו-קוקה-קולה. "מתחילת שנות השמונים ציפינו לתחילת שידורי הטלוויזיה המסחרית וידענו שבתור חברת קוקה-קולה, שהיא מפרסם גדול, יהיה לנו עניין בזה. משם זה התחיל מבחינתנו", הוא מספר. "אבל רצינו גם להיות פעילים בגזרה רחבה ובעלת השפעה חברתית".
ההתחלה , זוכר ורטהיים היטב, היתה לא קלה. "תביני, מנובמבר 1993 ועד מרס 1995 הפסדנו 27 מיליון שקל. זה היה הפסד כבד מאוד, אבל האמנו בעסק. תראי מה קורה בערוץ 10. פאניקה מוחלטת כולל התנהגות מוזרה".
למה מוזרה? לא פשוט שם. הם נאבקים. . .
" כשאנחנו הפסדנו עברו עלינו לילות ללא שינה של עבודה קשה ובדק בית וגיוס מומחים. נאבקנו עם המדיה, אבל לא עלה על דעתנו להיאבק עם הרגולטור. לא עלה על דעתנו לומר להם שאנחנו רוצים הקלות וויתורים על דמי הזיכיון או התמלוגים".
ניהלתם בעבר מגעים לכניסה כשותפים בערוץ 10, לא ? מה קרה שם?
"לא עלה על דעתנו להיכנס כשותפים לערוץ 10. פנו אלינו, זה נכון, גם הרגולטור וגם אנשי ערוץ 10 ביחד ולחוד. השתתפנו בכמה פגישות בעניין הזה אבל הגענו למסקנה חד-משמעית שאנחנו לא נכנסים. היינו אמנם משדרים שבוע שלם אבל מתחילים מההתחלה ומוותרים על המותגיות שלנו בערוץ 2. אבן הריחיים העיקרית של ערוץ 10 לא היתה הגירעון הכספי, אלא שלשקם מותג טלוויזיוני נראה לנו משימה שאנחנו לא מוכנים להיכנס אליה. גם היום אני לא רואה אף אחד מבעלי המניות של ערוץ 2 הולך לערוץ 10. ערוץ 10 יצטרך להרים את עצמו בשערות ראשו. הצרה היא שזה כרוך בהשקעה גדולה כל כך. קשת לא תיכנס לערוץ 10".
את חיים סבן רצית להכניס בעסקה ששיקפה שווי חברה נמוך יחסית לקשת. רצית אותו מאוד. . .
" כן".
חיזרת אחריו. . .
" זה לא עניין של חיזור. סבן בחן את השוק והוא בחר בנו כמו שאנחנו בחרנו בו. אולי הוא יותר בנו. הוא החליט להיות מעורב בעסקי התקשורת בישראל, גם רון לאודר קיבל החלטה כזו וגם ארנון מילצ'ן. הוא נכנס לקשת במחיר שהוא אסטרונומי יחסית להצעות האחרות שהיו לו. נכון שהוא נכנס לפי שווי נכסים ולא לפי שווי מוניטין, אבל הוא לא הציב תנאים. לעומת אחרים (כמו מילצ'ן) סבן לא עשה את הדאווינים האלה. הוא בא, בחן את קשת ואמר אני אהיה כאן. הוא לא שאל כן תזכו, אם תזכו, לא תזכו. . .".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סבן בחן את השוק והוא בחר בנו כמו שאנחנו בחרנו בו
|
|
|
|
|
|
|
עושים כבוד לגנרל
|
|
|
|
|
|
|
אז אולי לקשת הוא הגיע בגלל קוקה-קולה, אבל עסקי התקשורת מושכים את ורטהיים, כך מתברר כבר שנים וקשת היא לא האפיזודה הראשונה של ורטהיים בתחום. פעם, באמצע שנות השבעים הוא גם היה בעלים של עיתון, "היום הזה", שעורכו היה משה דיין. "ל' היום הזה' אני נקראתי לדגל. משה דיין הרגיש אז שהוא צריך להתבטא באופן יומיומי ואנחנו עזרנו לו להקים את העיתון. אבל לא הייתי מוצא את עצמי בחבורה הזו אם לא היה לי יחס לנושא הזה של תקשורת".
ולא רק לתקשורת. גם לפוליטיקה יש לוורטהיים יחס מיוחד. אמנם מעטות הפעמים שבהן הוא הוזכר בהקשרים פוליטיים, אבל דעותיו ידועות וגלויות. ורטהיים הוא איש ליכוד ומקורב לראש הממשלה, אריאל שרון. פעילותו הפוליטית האקטיבית החלה באמצע שנות השישים, אז הוא היה פעיל בקבוצה שתמכה ברפ"י. "רפ"י עברה אז גלגולים והפכה ל'אומץ'. אני הייתי שותף פעיל גם בהקמת מפלגה שנקראה תל"ם בתחילת שנות השמונים ושבראשה עמדו משה דיין ויגאל הורביץ. המפלגה לא הצליחה בבחירות והתפלגה. חלק הלכו עם פרס לעבודה וחלק מהחברים הלכו עם יגאל הורביץ לליכוד. אני הלכתי לליכוד. כתוצאה מההסכם הקואליציוני הזה הייתי חבר מרכז הליכוד בין 1990-1984. לא הייתי פעיל ולא העמדתי את עצמי לבחירות שם, אבל אני עדיין משלם דמי חבר".
ואתה מקורב לראש הממשלה?
"כן, מאוד. הכרנו כשאני כבר סיימתי את לימודי המשפטים והוא עוד היה סטודנט בירושלים. דרך חבר משותף. אחר כך נפגשנו עוד כמה פעמים. אחת הפגישות היא סיפור - היה לנו בקוקה-קולה פעם מנהל מכירות בגדה, תושב רמאללה, ששמו היה ג'וואד והוא התאהב בבחורה בדואית ששמה פופו. תושבת בית-לחם. הוא היה משכיל, בוגר אוניברסיטת ביירות, ממשפחת סוחרים, היא מהשבט הבדואי עתוראן, ליד ערד. והם התחתנו. אבל אנשי השבט ייעדו אותה לגבר אחר, בן השבט, ואיימו על חייהם.
"שרון היה אז מפקד החזית הדרומית וישב בבאר-שבע. לבקשתנו הוא התפנה מעיסוקיו למשך יומיים שלמים והקדיש את כל זמנו לאפיזודה הזו. הוא זימן אליו למפקדה את כולם - את אנשי השבט הבדואי, שהתייצבו מיד מפאת כבודו של הגנרל, וגם את הצד השני, כולל אותי, והוא ניהל במשך יומיים משא ומתן בינינו, אנשי קוקה-קולה, לבין מכובדי השבט על הכופר שצריך ג'וואד לשלם לשבט תמורת אשתו. עמדת הפתיחה שלהם היתה שאין כופר, שהם רוצים דם. אבל מפאת כבודו של הגנרל הם התרצו ובסוף הוא סגר את העניין ב-3,000 לירות תמורת האישה. אריק, חמוד אחד, ניהל את המשא ומתן הזה יומיים שלמים בהומור ובסבלנות אין קץ. אחר כך נפגשנו במשפט הדיבה (של שרון נגד השבועון "טיים" בעניין הטבח בסברה ובשתילה ב-1982, א "כ). נפגשנו בארצות-הברית. אנחנו נפגשים באירועים. אנחנו חברים".
שמדברים על מה? פוליטיקה? עסקים? אתה משפיע עליו, מעורב?
"אריק הוא לא איש של שיחות בטלות. כשהוא זימן לחוותו אנשי כלכלה הוא זימן גם אותי, אבל כשהוא יגמור את הקדנציה שלו כראש ממשלה אנחנו ניפגש יותר".
ובעניין ההתנתקות?
"ההתנתקות חיובית, אבל היא לא צעד יוצא דופן. אני חושב שאנחנו תולים תקוות גדולות מדי בעניין הזה. בעניין ההתנתקות אנחנו מרשימים בעיקר את עצמנו והרבה פחות את הצד השני. אנחנו עוקרים אנשים מבתיהם וזה מצער ודרמטי, אבל אני לא מייחס לזה משמעות פוליטית מרחיקת לכת וגם לא משמעות אידאולוגית או דתית. במהלך המאה ה-20 נעשו כבר מהלכים של הזזת קבוצות תושבים בקנה מידה גדול. הזיזו תושבים יוונים מטורקיה. זה קורה גם בקפריסין והעולם לא שומע או רואה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ראש הממשלה, אריאל שרון (צילום: רויטרס)
|
|
|
|
|
|
|
המחלבה הכי מתקדמת
|
|
|
|
|
|
|
"מהבחינה הזו אני לא מוצא שום דבר יוצא דופן או דרמטי בנטישתנו את הסמיכות היישובית לתושבי עזה שאינם מחבבים אותנו במיוחד. מה שכן הייתי שמח לראות זה יותר משא ומתן והידברות יותר אינטנסיבית ואמיתית בין מקבלי ההחלטות והמפונים מתוך התחשבות והבנה. לדעתי אנחנו לא מצליחים להסביר את עצמנו לציבור מאוד דעתני, שהוא ציבור שלנו. הרי לא ייתכן שמישהו ירצה לסדר משהו ביחסי עבודה או משפחה ללא הידברות. זה עניין שבעיניי לוקה בחסר".
ודווקא לשרון, אתה אומר, יש יכולת לניהול משא ומתן בהומור ובסבלנות. . .
"מי שחושב שאריק הוא קשוח או אטום טועה בתכלית. ההפך הוא הנכון. אריק הוא אדם אולי מגושם למראית עין אבל הוא עדין ורגשי מאין כמותו. ההידברות איתם (המפונים, א"כ) מתרחשת מעט מדי ומאוחר מדי. אולי הוא סמך על כמה אנשים שלא מצאו מסילות אליהם".
קשת היא אולי בייבי מטופח במיוחד של ורטהיים, אבל כידוע הוא קודם כל מר קוקהקולה. הוא בעל השליטה בקוקה-קולה, הבסיס לכל עסקיו האחרים, כבר 37 שנה. יותר שנים ממנכ"ל קוקה-קולה העולמית החדש, שאותו הוא מכיר אישית כמו גם את זה שהיה לפניו וגם את קודמו.
דיברת בעבר על הנפקת החברה. אתה עדיין מתכוון לעשות את זה?
"אני לא מתכוון להנפיק את החברה. זה לא עומד על הפרק. לפני שנה וחצי הזמינו אותי להציג את החברה לפני מועדון המנהלים הצעירים של בנק הפועלים. מיד אחרי זה כבר אמרו בשוק שמוזי התחיל את ה'רוד שואו' לקראת ההנפקה. עשיתי אגב מצגת דומה לפני כשבועיים באוניברסיטת תל-אביב בעניין מיזוגים והשתלטויות. זה הכל".
ואז גם נחשפו מספרים. הערכות לגבי מחזורי המכירות של החברה.
"את 2004 סיימה החברה המרכזית בהיקף מכירות של כ-2.5 מיליארד שקל. ב-2005 נעבור את זה. אם לוקחים בחשבון גם את מכירת העסק ברומניה, אנחנו מעל לשלושה מיליארד שקל מכירות. כולל טרה כמובן".
למה החלטתם לקנות את טרה?
"חברה בריאה, כמו גוף בריא, צריכה לצמוח. משתי סיבות, האחת היא שיש הצבר בריא של הון והשנייה החשובה יותר היא שיש קאדר ניהול שצריך לצמוח ולהתפתח. אם אני מגדל מנהלים טובים ואני לא אתן להם אפיק לפעילות הם יחפשו אותו במקום אחר. טרה היתה הזדמנות שאי אפשר היה להתעלם ממנה. האסטרטגיה העסקית של קוקה-קולה נשארה'Total Beverage ', איפה שיש נוזלים ששותים, שם אנחנו נהיה. אבל במקביל גם העברנו לטרה את מיטב אנשינו ואיישנו את המשרות הקודמות שלהם מחדש ויש דינמיקה כלפי מעלה של מנהלים צעירים.
ויש לטרה סיכוי מול תנובה ושטראוס?
"אנחנו סבורים שכן. לוח הזמנים הוא חיוני. זה צריך להיות מיידי. הדבר הראשון שאנחנו עושים זה שדרוג הייצור לסטייט אופ דה ארט. זו תהיה המחלבה הכי מתקדמת שיש וזה יהיה בהקדם ובו בזמן נבנה מותגים".
אתם מקיימים מגעים עם מחלבות בינלאומיות כדי שתיכנסנה כשותפות: נסטלה, פרמלט, מולר, קראפט. איפה אתם עומדים?
"מצאנו את עצמנו מחוזרים מאוד ויש מגעים עם כמה מחלבות בינלאומיות. היו בהחלט מגעים עם נסטלה וגם עם פרמלט. לא יודע עם מי בסופו של דבר נחתום על הסכמי הידע או על הסכמי שיתוף פעולה, אבל אנחנו נרצה לשכלל ולחדש ולהביא ידע בינלאומי בתחומי מוצרי החלב ולא רק בתחומי משקאות החלב. למרות שבעיקר".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ורטהיים: "מצאנו את עצמנו מחוזרים מאוד ויש מגעים עם כמה מחלבות בינלאומיות"
|
|
|
|
|
|
|
מהומת יתר במזרחי
|
|
|
|
|
|
|
בנק המזרחי, עסק מרכזי נוסף של ורטהיים, סיים את 2004 כמו שאר הבנקים ברווחי שיא, בגידול של 15 אחוז ברווחיו. אלא שבעסק הזה יש יותר בעיות וביניהן גם סכסוך עבודה קשה חריף על רקע מיזוג בנק המזרחי וטפחות.
בעבר התבטאת לא פעם נגד שכר המנהלים המנופח בענף הבנקאות. אצלך בבנק המצב לא שונה.
"אני לא בדיוק דון קישוט שנלחם בטחנות רוח. דעתי היתה ונשארה שהמגזר הבנקאי כולו ובעיקר בכיריו נוגס בעוגת ההכנסות הלאומית מעבר למה שמגיע לו. אני לא רואה כעובדת חיים מוצדקת שמנהלים מתחומים של תעשייה או שירותים חיוניים או תשתיות לא יגיעו לקרסוליים של ההכנסות וההטבות של הבנקאים. זו דעתי שהיתה ונשארה, אבל זו לא מציאות שאפשר לשנות. יש פה בעיה שאני לא השלמתי איתה אז ולא משלים איתה היום".
אבל אצלך בבנק זה עוד יותר צורם, על רקע פיטורי עובדים וסכסוך עבודה קשה. אם שכרם של המנהלים אצלך היה נמוך יותר אפשר אולי היה לפטר פחות עובדים.
"כסף שנחסך צריך תמיד ללכת למטרות מועילות. אבל מה שבהחלט דוקר את העין במידה מסוימת זה הפערים בין שכר הבנקאים לשכר העובדים מהשורה. ההפרשיות דוקרת את העין ומתפקיד הבנקאים, לא הרגולטורים אלא מנהלי הבנקים ובעלי המניות, להשפיע בכיוון הנכון".
ואיך ייפתר סכסוך העבודה בבנק?
"זו מהומת יתר. יחסי עבודה הם תחום שההתאפקות יפה לו, ובמקום זה רוחות מתלהטות ושני הצדדים גולשים להאשמות אישיות והעלבות. הסכסוך הזה יבוא על פתרונו, רואים שאין בו ממש. פעילות הגישור תביא את הצדדים לראות את המציאות דרך המשקפיים הנכונים. היום ברור גם לוועד שזכויותיהם של העובדים הנשארים בבנק הממוזג לא תיפגענה. הם ייכנסו לחוזה קולקטיבי בתנאים משופרים. נשאלת כעת השאלה איזה בונוס יקבלו העובדים בבנק הממוזג עקב עומס יתר שיהיה מוטל עליהם. השאלה הזו, של שקלים ואגורות, תסוכם בעתיד הקרוב מאוד".
איפה מקומו של בנק מזרחי במפת הבנקאות שהופכת להיות מורכבת מגושים גדולים?
"הבנקאות הישראלית הצטמצמה, זה נכון. מתוך כ-60-50 גופים בנקאיים נשארו רק 16-15. התהליך של התגבשות ליחידות יותר גדולות קיים. אבל אף אחד לא מטיל ספק בזכות קיומו של בנק בינוני כמו בנק המזרחי. היו דיבורים על יצירת הגוש השלישי בבנקאות שאחד המרכיבים היה אמור להיות בנק המזרחי. רצינו לרכוש את דיסקונט. זה לא התאפשר מכוח הרגולציה. אני לא מבין את ההחלטה, אבל המשמעות היא שבנק ישראל מאמין שלבנק המזרחי יש יכולת עמידה בתחרות במתכונתו הנוכחית".
אפשר לשאול בן כמה אתה?
"בן 75".
ואתה לגמרי מעורב בכל העסקים באופן יומיומי ושוטף.
"בכוונתי לצאת לפנסיה בקרוב".
מתי ? איך?
"לא קבעתי תאריך, אבל אני הוגה בזה. איך? באמצעות ירידה משמעותית במעורבות שלי. כל זמן שאני קורא ומבינים אותי, אני מביא תועלת. אבל אני לא צריך למצות את התועלת הזו בעשר שעות עבודה ביום. הפחתת העומס באופן דרמטי נראית לי כמודל מתקבל על הדעת.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
