 |
הישראלים נוטשים את תוכניות החיסכון בעקבות הרפורמה במס והגאות בבורסה, ועוברים להשקיע במניות, באפיקים צמודי מדד, בקופות גמל ובקרנות השתלמות. יתרת התוכניות הצמודות למדד צנחה ב-59% בתוך כשנתיים, והגיעה לשפל של 43 מיליארד שקל בתחילת חודש מרס, לעומת שיא של 103 מיליארד שקל
בסוף שנת 2002 (ערב הרפורמה במס).
מנגד נרשם תוך שנתיים גידול חד של 130% בשווי מרכיב המניות והאג"ח הסחירות בתיק הנכסים, 36% בקרנות השתלמות ו-25% בקופות גמל. שווי המניות הגיע בתחילת חודש מרס לשיא של 317 מיליארד שקל, ושווי האג"ח לשיא של 50.5 מיליארד שקל.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
האג"ח הפכו ללהיט
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הרפורמה במס, הגאות בבורסה, האינפלציה האפסית והריבית הנמוכה, הביאו לתפנית בהרגלי החיסכון של הציבור - הישראלים משכו 60 מיליארד שקל בשנתיים מתוכניות החיסכון, שהיו בעבר להיט פיננסי. הרפורמה במס (מינואר 2003) ביטלה את הפטור לחוסכים, והשוותה את מיסוי הריבית באג"ח למיסוי הריבית בתוכניות החיסכון. כך הפכו האג"ח הצמודות למדד ללהיט, במקום התוכניות המדדיות. יתרת האג"ח המדדיות זינקה פי 2.2, והגיעה לשיא של 50.4 מיליארד שקל בתחילת חודש מרס.
משקל התוכניות המדדיות בתיק הנכסים הצטמק ל-2.7% בלבד בתחילת מרס, לעומת 8.5% בסוף 2002. מנגד עלה משקל האג"ח המדדיות מ-1.8% בסוף 2002 ל-3.2% כיום . משקל המניות נסק מ-12% ל-21% מתיק הנכסים.
הגאות בבורסה בשנים האחרונות שיפרה את התשואה של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, והחזירה אותן לתמונה - כ-10% מכספי הציבור נמצאים בקופות הגמל ו-4% בקרנות השתלמות ובפוליסות משתתפות ברווחים. |  |  |  |  | |
|