 |
/images/archive/gallery/293/488.jpg מגדלי איקרוב
רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| לא חייבים מיליון דולר בבנק או משכנתה ל-50 שנה כדי לרכוש דירה באחד הפרויקטים המובילים בארץ. מתברר שגם לראשון-לציון, לשוהם ולאור-יהודה יש מה להציע, ובמחירים קצת יותר סבירים (לא אמרנו זולים). אלא אם כן חשוב לכם לגור בדיוק מתחת לפנטהאוז של אחד מעשירי ישראל, ולהשקיף על תל-אביב מהקומה ה-40 |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
דרור מרמור
23/4/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
לאמיתו של דבר, אפילו המחשבה על דירוג עשרת הפרויקטים הטובים ביותר בישראל היא משימה (כמעט) בלתי אפשרית. כל מי שגר אי פעם בבניין מגורים בוודאי יודע שמספיק שכן מעצבן אחד - כזה שחוסם לכם את החניון בכל פעם שהוא חוזר מקניות, או שלא טורח לקשור את שקיות האשפה שמטפטפות כל הדרך אל הפח - כדי להפוך את החיים של כל השכנים לסיוט יומיומי.
לחלופין, ניתן למצוא היום ברחבי הארץ לא מעט בניינים שבהם הפכו מספר שכנים לחברים הטובים ביותר, והם אינם מוכנים לעזוב את דירתם גם תמורת תחליף מרשים בהרבה (כפי שכבר אמרו חז"ל: "טוב שכן קרוב מאח רחוק" ). כך שהענקת ציון אובייקטיבי לפרויקט כזה או אחר היא משימה בעייתית.
יתרה מזו: לא מעט אנשים עשויים להתרגז בגלל הקביעה שעדיף לגור במגדל בתל-אביב ולא בפרויקט דירות בבאר-שבע, או שמוטב להיות שכנים של בני העשירון העליון ולא
של בני מעמד הביניים. לא בכדי פועלים היום ברחבי הארץ מאות קבלנים המקימים מאות אתרי בנייה ומציעים מגוון של דירות, שבסופו של דבר גם ימצאו את הלקוח המתאים.
למרות כל ההסתייגויות (שאותן צריך, כמובן, להביא בחשבון), בחרנו להתמקד בעשרה פרויקטים גדולים המשלבים בצורה אופטימלית את היתרונות האובייקטיביים (הפרויקט עצמו) והסובייקטיביים (שכנים), שהופכים אותם לפרויקטים מנצחים. מדובר בעיקר בפרויקטים שהצליחו להטביע חותם על הדיירים שגרים בהם ועל כל באי הסביבה.
פרויקטים שהעניקו בהדרגה למקום את שמו ואת זהותו, ולא כאלה שבזכות המקום צמחו והתברכו. פרויקטים שכמעט ולא ניתן למצוא עליהם שלטי "למכירה" - לא מפני שאין תחלופה בין השכנים, אלא מפני שהביקוש גדול מההיצע והשלט יורד במהירות מהחלון, בדרך כלל אחרי שהמוכר הספיק לרשום גם רווח לא מבוטל מעסקת המכירה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
1. מגדלי צמרת, תל-אביב
|
|
|
 |
|
|
|
היקף: 350 דירות בשלושה מגדלים בני 34 קומות.
מיקום: רחוב פנקס, תל-אביב.
יזם: חברת אלרוב.
מחיר: 1.75 מיליון דולר לדירת 4 חדרים (כ-350 מ"ר).
הכוונה להקים מגדלי יוקרה לשועי הארץ, על מה שהיה עד לפני עשר שנים הפחונים של גבעת עמל, נראתה בזמנו לתל-אביבים כמו לא יותר מסתם הזיה, משהו בסגנון תעלת בלאומילך. ההנחה היתה שהעשירים צריכים לגור בבית פרטי משלהם, או לכל הפחות בדירת פאר על הים, בטח לא על ציר הרחובות הסואן של פנקס ודרך נמיר. אבל נכון להיום, אחרי שכבר הוקמו שני מגדלים והשלישי בדרך (סך הכל 350 דירות), הספיקו 200 מיליונרים לעזוב את בתיהם הפרטיים כדי לחלוק בית משותף עם משה פודהורצר ("טמפו"), יוסף גרינפלד ("קרדן"), סמי עופר וגם אחד, אהוד ברק.
אלפרד אקירוב, שהקים את הבניינים ובעצמו רכש דירה בבניין השלישי תמורת 3.9 מיליון דולר, זוקף לזכותו (מלבד רווחי עתק) גם את ההצלחה בשיווק הפרויקט המשמעותי הראשון שמכר למיליונרים דירות ענק במגדלים יוקרתיים. מגדלים שמציעים בריכה, סאונה וחדר כושר, ששום בית פרטי (או לפחות כמעט שום בית פרטי) לא יכול להציע. למרות הלחשושים על "אפקט החממה", של קירות הזכוכית, הפרוייקט לא מפסיק למכור.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
YOO. על הנייר וכבר משנה את הסטנדרטים
|
|
|
|
|
|
|
2. יו (YOO), תל-אביב
|
|
|
|
|
|
|
היקף: 297 דירות בשני מגדלים - האחד בן 37 קומות והשני בן 41 קומות.
מיקום: בין דרך נמיר לדרך ההלכה בתל-אביב (מקום שבו צפויה לקום שכונת "פארק צמרת", שתכלול 12 מגדלים).
יזם: חברת חבס.
מחיר: 1.2 מיליון דולר לדירת 4 חדרים (200 מ"ר).
העובדה שנכנס לרשימה שלנו פרויקט שבקושי נמצא היום בשלב השלד שלו, נובעת מההכרה שמדובר בפרויקט שמצליח לשנות אפילו את הסטנדרטים של שוק דירות היוקרה בישראל. קשה להאמין שלפני כשנה, כשמשרד המכירות רק עלה על הקרקע, מישהו היה מסוגל לדמיין שבמשולש הרחובות נמיר ההלכה-דרך איילון יקום הפרויקט הכי ראוותני של תל-אביב, שידרוש מחירים דמיוניים לכל מטר רבוע ויצליח למכור בתוך כחצי שנה דירות בסך של כ-250 מיליון שקל, וכל זה כשהפרויקט היה עדיין על הנייר.
אף שהפרויקט מציע ספא, בריכת שחייה, מועדון כושר ענק, חדר משחקים ואולם קולנוע לדיירים, חדר שמירת חפצים ועוד שלל פינוקים - אין ספק שאת השדרוג הגדול ביותר הוא קיבל בזכות החבירה של משפחת חבס למעצב העל פיליפ סטארק. אמנם, לרובנו יהיה קשה להבין מה בדיוק מוסיף סטארק לדירות (בעיקר השראה ומילים גבוהות כמו מינימל, נטורל וכדומה), אבל עם מבחן התוצאה קשה להתווכח.
כך או כך, מי שמחפשים ייחודיות וסמל סטטוס - כמו אלה שקונים במאות שקלים פותחן שעיצב סטארק - יעשו כמעט הכל כדי להצטרף לרשימת המיליונרים שתאכלס את המגדלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3. צמרות הרצליה
|
|
|
|
|
|
|
היקף: כ-600 דירות בשמונה בניינים.
מיקום: רחוב צמרות בהרצליה.
יזם: קבוצת רוני יצחקי.
מחיר: 400 אלף דולר לדירת 4 חדרים.
מיתוג נכון והיעדר תחרות של ממש בסביבה הקרובה, הפכו את פרויקט צמרות בהרצליה לאחד הבולטים בארץ. רק לשם המחשה: דירת 5 חדרים בפרויקט (יד שנייה) עולה היום חצי מיליון דולר, לעומת מחיר של כ-300 אלף דולר לדירה בגודל דומה בפרויקט אחר בעיר.
ההצלחה של הפרויקט נבעה קודם כל ממיתוג נכון ( " הרצליה פינת רמת-השרון" ), שהצליח למשוך מאות קונים מרמת-השרון הסמוכה, ומהבידול של הפרויקט - שמציע בין היתר בריכה, חדר כושר, אולם ספורט וכדומה לכל ארבעה בניינים - סטנדרטים שאין להם אח ורע בכל האזור.
כיום מצליח הפרויקט ליהנות גם מהרשימה המכובדת של הדיירים שבחרו לגור בו, שמושכת כמובן מפורסמים חדשים. בפרויקט המגדלים הראשון (ארבעה בניינים) גרים בין היתר אנשי העסקים בני גאון ואבי נאור, ואל הפרויקט השני הגיעו בין היתר השופט אליהו וינוגרד ועורך הדין גד נשיץ.
להבדיל מהמצב בפרויקטים יוקרתיים אחרים, מתגאים דיירי הבניין כי מדובר באצולת העסקים של ישראל, "ולא במיליונרים הצעירים והנוצצים של רמת אביב ג'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4. כפר דוד (ממילא), ירושלים
|
|
|
|
|
|
|
היקף: 150 יחידות דיור, מהן נבנו 72.
מיקום: רחוב העמק בירושלים.
יזמים: חברת אלרוב, אפריקה ישראל, קלדש ואורי דור. מחיר: 700 אלף לדירת 4 חדרים (130 מ "ר).
רבות כבר דובר על כך שפרנסי העיר ירושלים ותושביה מבכים עד היום את ההחלטה שהתקבלה בשנות ה-70, להפוך את מתחם ממילא שמול חומות העיר העתיקה לפרויקט יוקרתי ומגלומני של דירות מגורים ומסחר. זאת, במקום לאכלס את הרצועה המחברת בין ירושלים החדשה לעתיקה במאות משפחות ישראליות צעירות. בפועל, מדובר בשכונת רפאים מרוקנת מתושבים, המתאכלסת בעיקר בחגים ובימים הנוראים על ידי יהודים עשירים מחו"ל שהגשימו את חלומם לדירה מול העיר העתיקה.
הדבר אינו מונע מהמתחם להיות אחד היפים בארץ, בוודאי לאור העובדה הפשוטה שמגדלי פאר יוכלו לקום בעוד עשרות מקומות ברחבי הארץ, ואפילו לבתים על הים יש עוד מעט מקום, אבל דירות הנושקות לשער יפו ולחומות העיר ניתן יהיה למצוא רק בכפר דוד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קריית סביונים. נדבקה ביוקרה של סביון
|
|
|
|
|
|
|
5. קריית סביונים, יהוד
|
|
|
|
|
|
|
היקף: 1,400 יחידות דיור (900 דירות ו-500 בתי קרקע ).
מיקום: מערב יהוד.
יזם: אפריקה-ישראל.
מחיר: 280 אלף דולר לדירת 4 חדרים.
מחירי הדירות הפנטסטיים שמשיג הפרויקט מיהוד, הגבוהים ב-100 אלף דולר ויותר מבתים הנמצאים פחות מ-100 מטר מהשכונה, מספרים למעשה את כל הסיפור.
מדובר בעצם בהברקה של רגע: חברת אפריקה-ישראל קמה לפני כ-70 שנה , כשקבוצה של יהודים מדרום-אפריקה קנו קרקעות במקום שהפך מאוחר יותר ליישוב סביון. מאחר שהפרויקטים הראשונים שבנתה החברה היו באזור סביון - בהתחלה בגני-תקווה ולאחר מכן ביהוד-החליטה אפריקה-ישראל להשתמש במותג "סביונים", מהלך שהתברר כצעד שיווקי שעוד יילמד בבתי ספר למינהל עסקים.
קריית הסביונים הצמודה לסביון נדבקה ביוקרה של היישוב האקסקלוסיבי, הרבה מעבר לתחזיות האופטימיות הוורודות ביותר. כשהושק הפרויקט לפני 11 שנה מכרה אפריקה-ישראל דירת 3 חדרים במחיר של 100 אלף דולר. היום נמכרת אותה דירה במחיר של 230 אלף דולר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
נווה סביון. הצלחה במיצוב מחדש של סביבת מגורים
|
|
|
|
|
|
|
6. נווה סביון, אור-יהודה
|
|
|
|
|
|
|
היקף: 2,500 יחידות דיור.
מיקום: צפון אור-יהודה.
יזמים: אפריקה-ישראל, אספן בנייה (פישמן) ותשלוז השקעות (תשובה).
מחיר: 230 אלף דולר לדירת 4 חדרים.
שכונת נווה סביון היא ללא ספק הדוגמה הטובה ביותר של הצלחה בבידול ומיצוב מחדש של סביבת מגורים.
שיסלחו לנו כל אנשי אור-יהודה הוותיקים, אבל הדרך הטובה ביותר להעליב דייר מנווהסביון היא לשאול אותו אם הוא גר בפרויקט באור-יהודה. במשך השנים היזמים לא הזכירו ולו פעם אחת את העובדה שהפרויקט הוקם על אדמות אור-יהודה, והם העדיפו מראש לפרסם את הפרויקט "בין נוה-מונוסון לרמת-אפעל, פחות מחמש דקות מתל-אביב". במקביל הציע הפרויקט הענק את כל שירותי התרבות והחינוך לאלפי הדיירים, דבר שסייע להם להפוך את נווה סביון למעין עיר קטנה.
בתחילת הדרך עוד ניסו אנשי אור-יהודה להתרעם. העירייה הציבה ברחוב הראשי שלט מאיר עיניים שבישר על "נווה סביון - עוד שכונה טובה באור-יהודה", אולם די מהר הם הבינו שעדיף לא להתערב בהצלחתו של הפרויקט החדש. הרי בסופו של דבר, העירייה היא זו שנהנית מהארנונה שמשלמים השכנים החדשים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קריית חתני פרס נובל. הפרויקט נמכר במהירות בימי משבר
|
|
|
|
|
|
|
7. קריית חתני פרס נובל, ראשל"צ
|
|
|
|
|
|
|
היקף: 784 דירות ב-16 מגדלים.
מיקום: מערב ראשון-לציון.
יזמים: דנקנר השקעות ואמריקה-ישראל.
מחיר: 260 אלף דולר לדירת 4 חדרים.
העדות המהימנה ביותר לשמה הטוב של קריית חתני פרס נובל היא הצלחתם של היזמים לשווק את כל הדירות בפרויקט בפחות משש שנים (משנת 1998 ועד שנת 2004), וזה בשנים הקשות ביותר שידע ענף הנדל"ן בישראל.
מלבד התרומה הגדולה שנגזרה מהמסה הקריטית של הפרויקט - שיכול היה להציע לתושבי האזור שכונה עצמאית סגורה עם גני ילדים, מרכז מסחרי, בית כנסת וכדומה - הוא נהנה בשנים האחרונות גם מהפופולריות הגואה של מערב ראשון-לציון. העובדה שהמכללה למינהל צמודה לבניינים הביאה אליהם לא מעט אנשי סגל אקדמי ועובדים אחרים מהמכללה, גם סייעה למיצוב הפרויקט. העידוד שהעניקה העירייה לאזור כולו, כאשר האיצה את פיתוח התשתיות ובנתה את "שדירת חתני נובל" המפורסמת, הפך את מערב ראשון-לציון לאחד המתחמים הלוהטים בשנים האחרונות מדרום לתל-אביב, ומיקדה את מרבית תשומת הלב בקריית חתני פרס נובל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
8. מרום-נווה, רמת-גן
|
|
|
|
|
|
|
היקף: 1,100 דירות (עד היום נבנו 800 דירות).
מיקום: אזור רחוב תרצה ברמת-גן.
יזם: חברת נווה-גד.
מחיר: 320 אלף דולר לדירת 4 חדרים.
השטח שבין רמת עמידר שברמת-גן לבני-ברק החרדית לא נראה אף פעם כמו מקום אטרקטיבי במיוחד, שיצליח למשוך בהמוניהן את המשפחות המבוססות של גוש דן. אבל בפועל - ולא מעט בעקבות ההחלטה שהתקבלה כבר לפני יותר מ-15 שנה , להקים במקום שכונה שיותר מ-60 אחוז ממנה יוקצו לטובת שטחי ציבור (מהם 40 דונם של פארק) - נהפכה מרום-נווה לסיפור הצלחה.
אחד הסימנים הבולטים להצלחתה של השכונה הוותיקה הוא המספר הגבוה יחסית של דיירים ותיקים המשדרגים את עצמם אל הבניינים החדשים. העובדה שמדובר בפרויקט המוקם במשך כל כך הרבה שנים, ולמרות זאת הבניינים החדשים אינם מאפילים על אלה הישנים, מחזקת את מעמדה של השכונה ואת יוקרתם של הבניינים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
9. אזורי אונו, קריית-אונו
|
|
|
|
|
|
|
היקף: 330 דירות.
מיקום: "פרדס רייספלד" בקריית-אונו.
יזם: חברת אזורים.
מחיר: 320 אלף דולר לדירת 4 חדרים.
הנה לכם פרויקט המוכיח שמיקום מוצלח, בנייה איכותית של דירות מרווחות ופארק גדול וירוק בחזית הבתים הופך מתחם של תשעה בניינים לשכונה פופולרית ויוקרתית, גם בלי שהיא מציעה לדיירים ספא, בריכת שחייה וחדר כושר בתוך הבית.
השיווק של אזורי אונו החל בשנת 2000, רגע לפני פרוץ האינתיפאדה, דבר שלא הפריע לרוב הדירות להימכר עוד בטרם הקמתן. האופי של הפרויקט בקריית-אונו בולט במיוחד מול פרויקט מוצלח אחר של חברת אזורים (שכמעט נכנס גם הוא לדירוג), שהוקם בגוש הגדול של תל-אביב. בעוד שפרויקט "אזורי חן" מושך לא מעט מפורסמים ומפורסמות (היום גרים שם בין היתר ריטה ורמי קליינשטיין והכדורגלן אלון מזרחי, ובעבר גרו שם נדב הנפלד ואבי נמני), משך הפרויקט בקריית-אונו את מעמד הביניים האיכותי, כזה שרובנו כנראה נעדיף לראות בתור שכנים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10. גבעת שוהם
|
|
|
|
|
|
|
היקף: 950 דירות ב-45 בניינים.
מיקום: מרכז שוהם.
יזם: חברת שיכון עובדים.
מחיר: 220 אלף דולר לדירת 4 חדרים.
יותר מעשר שנים מאז הקמתו של היישוב שוהם, ניתן בהחלט לדבר עליו כמעט אך ורק במונחים של הצלחה. לאחר שבתחילת הדרך קלט היישוב רבים מתושבי רמלה ולוד, והיה חשש כי התדמית העגומה של אותן ערים תדבק גם ביישוב החדש, הוא מושך בשנים האחרונות דיירים מגוש דן שמחפשים יישוב צעיר, המציע אינספור שירותים, במחירים נוחים יחסית (עדיין).
כשם שהצלחתה של שוהם סייעה למכירות בגבעת שוהם, כך סייע הפרויקט הענק להרמת קרנו של היישוב. ותיקי היישוב, שקנו לפני יותר מעשר שנים מגרש בשוהם תמורת 30 אלף דולר, יכולים היום למכור את ביתם הפרטי (שהפך למצרך מאוד מבוקש, הרבה בזכות כל אותן דירות שמילאו את היישוב) בכ-600 אלף דולר.
מה שמעיב בכל זאת על הפרויקט הוא העובדה שרק לאחרונה נערכה פגישת חירום של 80 רוכשי דירות, האמורים לאכלס את הבניינים האחרונים של הפרויקט, לאחר ששיכון עובדים הודיעה להם על דחייה שלישית של מועד מסירת הדירות. לחלקם מדובר בדחייה של קרוב לשנה מהמועד המתוכנן לקבלת הדירה.
הכתבה פורסמה במסגרת "הכי טובים", מגזין הנבחרים השנתי של מעריב, שצורף לעיתון ביום ו'
| | | | | |
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
 |  | | /images/archive/gallery/293/002.jpg  | | | מתוך "הכי טובים", מגזין הנבחרים השנתי של מעריב | |  | ![]()
|
|
|
|
|
