 |
/images/archive/gallery/141/489.jpg בנק ישראל
אתר הבנק  |
|
|
|
|
| בנק ישראל: "לא ברור עדיין האם ההתפתחויות מצביעות על האטה משמעותית בקצב התרחבות המשק" |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שמוליק שלח
8/5/2005 10:09 |
|
|
|
|
|
|
|
בבנק ישראל גובר החשש להחרפת ההאטה בפעילות המשק. בסקירה של ההתפתחויות הכלכליות בין אוקטובר 2004 למרץ 2005 כותב בנק ישראל כי "לא ברור עדיין האם ההתפתחויות מצביעות על האטה משמעותית בקצב התרחבות המשק או על האטה מתבקשת לאחר הצמיחה המואצת". יצויין כי זוהי הסקירה הכלכלית הראשונה שעלי ה"חתום" סטנלי פישר כנגיד, והיא מהווה רומזת על דעתו בנוגע למצב המשק.
הסיבה לחשש, כפי שמפרט הבנק בתחילת הסקירה: "בתחילת 2005 חלה האטה בהתרחבות המשק והשתנה הרכבה – ירד תפקידו של היצוא וגדלה חשיבותן של הצריכה המקומית והתיירות. האבטלה המשיכה לרדת, אולם זאת בגלל ירידה בשיעור ההשתתפות, בעוד השיפור בתעסוקה נבלם בסוף 2004". במחלקת המחקר של בנק ישראל מציינים כי ההאטה בקצב הצמיחה אינה מפתיעה לאחר הצמיחה המהירה ברבע האחרון של 2004, אך, כאמור, תוהים לגבי טיבה של ההאטה הזו.
מספר פרמטרים תומכים בהמשך הצמיחה, ביניהם: המשך הרגיעה הביטחונית, המשך הצמיחה בעולם והתרחבות הסחר העולמי, הריבית הנמוכה, אישור התקציב, המשך ההתאוששות בתיירות, ועדויות לאופטימיות במשק. מנגד, מספר גורמים מעיבים על הסיכויים לצמיחה מואצת: התחזיות לקצב גידול בצמיחה העולמית הופחתו לאחרונה, ירידה בייבוא מוצרי הצריכה ברבע הראשון של השנה, קיפאון בייבוא נכסי השקעה, הייסוף הנמשך בשער החליפין עשוי להקשות על המשך התרחבות היצוא וכן ציפיות לעלייה מסוימת בריבית במהלך השנה.
על פי בנק ישראל, הציפיות האינפלציוניות אומנם עלו ברבע הראשון של השנה אולם נותרו בקרבת אמצע יעד יציבות המחירים (כ-2%). לעומת זאת, צופה בנק ישראל כי מדד המחירים עשוי לעלות בהמשך השנה בעקבות השפעת עליית מחירי הנפט שעדיין לא בא לידי ביטוי.
נקודה אחרת שסוקר בנק ישראל היא תקצוב ההתנתקות. כידוע, מעריך משרד האוצר את עלות ההתנתקות בכ-8 מיליארד שקל. מה שיעלה למשק עוד 0.4% גרעון בשנת 2005. בהשוואה שמבצע בנק ישראל לעומת עלויות פינוי סיני, לפני יותר מ-20 שנה, עולה כי עלויות הפננוי אז היו יקרות בהרבה. במחירי 2004 עלה פינוי סיני כ-40 מיליארד שקל. אולם, חלק הארי של "ההתנתקות" מסיני, כ-31 מיליארד שקל, הייתה צבאית ומומנה ע"י האמריקנים. לעומת זאת, הצד "האזרחי" של ההתנתקות כיום, מסתכם בכ-4.4 מיליארד שקל, לעומת כ-9 מיליארד שקל אז.
בבנק ישראל טוענים כי הגדלת החוב של ישראל על מנת לממן את ההתנתקות היא הדרך הנכונה למימון מבצע שכזה, אולם מזהירים כי לא יהיה חכם לנצל אפשרות כזו לעיתים קרובות כי זה יפגע באמינותץ הממשלה.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
