 |
 |
|
|
|
|
| יהודה שרוני על דור המנהלים שרחוק מלהשתחרר מהעבדות הקשה של התחרות האינטנסיבית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
30/5/2005 10:40 |
|
|
|
|
|
|
|
חשיפת פרשת הריגול התעשייתי מפתיעה לא מבחינת מעצם התרחשותה, אלא מבחינת גלריית האישים המעורבים בה: השורה הראשונה של המערכת העסקית בישראל.
פרשה זו הינה המשך, אם כי לא ישיר, של פרשיות אחרות שהתרחשו בשנים האחרונות במשק הישראלי, ובהן חקירת החשדות להלבנת הון לכאורה בבנק הפועלים, פרשת שיווק קרנות הנאמנות בבנק לאומי ופרשת הקרטל בחברות הגז.
המכנה המשותף לכל הפרשיות הללו הוא שבמרביתן מדובר בחשדות לעבירות צווארון לבן, שהגבול בין חוקיותן לבין אי-חוקיותן היה עד כה מטושטש, לפחות בעיני מבצעיהן.
מבחינת אותם מנהלים מדובר היה בתחום אפור שמישהו ברשויות הפיקוח החליט לצבוע אותו באדום. ומדוע משוטטים להם בכירי המשק הישראלי בתחום האפור ואינם יושבים בבטחה בשטח הלבן? בגלל התחרות! אותם מנהלים הפכו עבדים מודרניים לתחרות החריפה, שבאה לידי ביטוי במדידה הרבעונית של ביצועיהם העסקיים, והשתעבדותם לתחזיות האנליסטים, ובמרוץ המטורף אחר הבונוסים.
בטירוף הזה, טבעי שמדי פעם הם יבחנו עד כמה רחוק מותר להם ללכת, בניסיון לשפר את ביצועיהם כדי להמשיך ולשרוד. חקירות המשטרה התכופות רק מוכיחות כי תדירות נסיונות אלה הולכת וגדלה, וכל עוד הם לא ילמדו לקח התופעה לא תיפסק.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
