 |
/images/archive/gallery/238/115.jpg סטנלי פישר
ללא  |
|
|
| "חשש ליציבות הפיננסית ב-2005" |
|
| דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל: הרפורמות במשק, משיכת כספים מהירה ע"י משקיעים בחו"ל והתפתחויות שליליות בכלכלת ארה"ב, עלולים להקשות על היציבות בארץ |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יוסי גרינשטיין
31/5/2005 12:00 |
|
|
|
|
|
|
|
שמירת היציבות הפיננסית בישראל אינה מובטחת בעתיד, בגלל סיכונים בארץ ובחו"ל, כך קובע בנק ישראל בדו"ח היציבות הפיננסית. זה הדו"ח הראשון בתקופת הנגיד החדש פרופ' סטנלי פישר.
אשתקד גברה יציבות המערכת הפיננסית בישראל בהמשך ל-2003. אולם השינויים במערכת הפיננסית דווקא מגבירים סיכונים, במיוחד סיכוני אשראי, ומחייבים היערכות מיידית של רשויות הפיקוח. בנק ישראל מזהיר כי חוסר היערכות ליישום השינויים בתקופת המעבר עלול לפגוע בחסכונות הציבור ובבנקים.
גם מפנה שלילי בעולם, כמו נסיקת פרמיית הסיכון ושינויים חדים בריביות ובשערי חליפין, עלולים לפגוע ביציבות הפיננסית בישראל ולגרום זעזועים בשוקי המט"ח וההון. בבנק ישראל מסבירים כי "היציבות הפיננסית איננה מובטחת גם ב-2005. דווקא הגברת היציבות הפיננסית בשנתיים האחרונות טומנת סיכונים לעתיד, בגלל התלות בגורמים חיצוניים. שינויים לרעה לא-צפויים בסביבה העולמית והמקומית עלולים לגרום שיבושים במערכת הפיננסית בישראל. הגברת עמידות המערכת הפיננסית ע"י רפורמות ושינויים בשווקים - איננה חיסון מוחלט מפני זעזועים".
הדוח מתייחס בהרחבה לכלכלת ארה"ב ולקשר הקרוב בינה לבין הכלכלה הישראלית. "בסוף 2004 גברו החששות לשמירת היציבות הפיננסית בעולם בעתיד, בעיקר לנוכח התפתחויות בכלכלת ארה"ב המשמשת עוגן לכלכלה העולמית בכלל וליציבות הפיננסית בעולם בפרט", כותבים בדוח. בבנק ישראל נועצים את החששות בבעיית 'הגרעון הכפול' של ארה"ב ואי הוודאות בנוגע לדרכי פתרון הבעיה. "יש גם חשש לזינוק חד בתמחור הסיכונים בעולם ובשווקים המתעוררים לאחר נפילת פרמיית הסיכון שלהם. צעד חד ומהיר תוך משיכת כספים ממדינות מתעוררות, כמו העלאה חדה ולא-צפויה בריבית בארה"ב – יפגע בערכם של מטבעות ונכסים פיננסיים (מניות ואג"ח) במדינות אלה ויגרום שיבושים
פיננסיים חמורים במדינות המתעוררות, כולל ישראל, העלולים לגרום למיתון במשק".
בדוח מזהירים כי "בתקופת מעבר ליישום הרפורמות צפויים סיכונים גדלים ליציבות הפיננסית. לכן דרושים שינויים מצד הרשויות למניעת שיבושים וזעזועים, בהתאם לשינויים בהתנהגות המוסדות הפיננסיים והציבור הרחב. התמודדות מוצלחת עם האתגר שמציבה תקופת המעבר מחייבת את הרשויות להקדים ולנקוט צעדים בתחום ההסדרה והפיקוח. במיוחד חשובה אכיפת הניהול התקין והזהיר של סיכוני אשראי המחריפים במוסדות החסכון לטווח ארוך".
הצמיחה בשנתיים האחרונות תרמה לשיפור בכל המדדים לאיתנות הפיננסית של המגזר העסקי ובעיקר נטל החוב והתשואה להון. השיפור ניכר במיוחד בענף התעשייה, פחות בענפי המסחר והשירותים ובכלל לא בענף הנדל"ן. שיפור מסויים חל באיתנות הפיננסית של משקי הבית, תוך ירידות בנטל האשראי. עם זאת, נמשך הגידול בהיקף החובות הבעייתיים ונמשכת ההרעה באשראי לענף הבניה. "הרמה הגבוהה של סך האשראי הבעייתי יחסית לשנים שקדמו לשנות השפל, עדיין מעיבה על עמידות מערכת הבנקאות", כותב בנק ישראל.
"הצפיות ל-2005 הן להמשך המגמות החיוביות בעולם ובישראל והמשך היציבות הפיננסית: התוצר והסחר העולמי יגדלו בקצב איטי יותר וההון יזרום לשווקים מתעוררים. בישראל צפויה האטה בקצב הצמיחה והצריכה הפרטית, האטה בייצוא וצמצום האבטלה. זאת תוך צמצום נוסף בגירעון ובחוב הממשלתי ואינפלציה נמוכה. האתגרים רבים, בעיקר בתקופת המעבר: תהליכי התאמה לא מספקים לכללי המשחק החדשים בניהול סיכוני אשראי עלולים לפגוע בחסכונות הציבור, לערער אמונו במערכת הפיננסית ולפגוע בה. כדי להתמודד בהצלחה עם אתגר זה -חייבות הרשויות לנקוט צעדים בתחום התשתית, הסדרה, פיקוח ומידע לציבור, במיוחד בניהול סיכוני אשראי של מוסדות חסכון ארוך".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"מכירת לאומי מציבה אתגרים חדשים"
|
|
|
 |
|
|
|
הפרטת בנק לאומי באמצעות חלוקת ממניות לציבור עלולה לגרום בעיות ניהול ושינויים בפיקוח, מזהיר בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית. "התכנית למכירת בנק לאומי באמצעות הבורסה, ולא לגרעין שליטה מוגדר מראש, כפי שהיה נהוג עד כה, מציבה בפני רשויות הפיקוח אתגרים חדשים ומחדדת הצורך להבטיח מנגנוני שליטה ובקרה על אופן ניהול הבנק המופרט, בהיעדר בעלים שישמשו כתובת לדרישות הפיקוח", מסבירים בבנק ישראל.
עד כה הפעיל הפיקוח על הבנקים שורת כלים להבטחת יציבות הבנק לאחר הפרטתו - בהם יצירת גרעין שליטה מוגדר ומזוהה שרכיביו עברו בדיקות קפדניות של חוסן פיננסי ויושרה כתנאי לקבלת היתר השליטה. בבנק ציינו כי "אם בסופו של דבר לא ייווצר גרעין שליטה בבנק לאומי לאחר הפרטתו, תידרש התאמה בכלים הפיקוחיים ששימשו עד כה להבטחת יציבות הבנקים שהחליפו בעלים".
בבנק ישראל מסבירים כי "הסיכון המרכזי הגלום בהפרטה - סיכון אנשים קשורים - מהותי במיוחד במשק הישראלי בו הפעילות העסקית והפיננסית מרוכזת בידי מספר קבוצות או משפחות. לכן הפרטת הבנקים הגדולים היא אתגר ממש לפיקוח על הבנקים, למרות ההגבלות והתקנות המסדירות עסקאות עם אנשים קשורים.
"סיכון 'אנשים קשורים' נובע מעסקאות של הבנק שהופרט עם אנשים קשורים בעיקר בתחום האשראי. בעקבות ההפרטה מתעורר החשש כי גורמים פרטיים ינצלו הקשרים המיוחדים עם הבנק לקבלת אשראי גדול ובתנאים נוחים במיוחד", ציינו בבנק.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
