תורת המשחקים
"ארץ הפלאות", "עיצוב תוכן באוריינטציה חינוכית" ו"משחקים פופולריים" הם רק חלק מהקורסים שמציע מסלול "משחקולוגיה" במכללת בית-ברל, שילמד איך עושים משחקים למחשב, לטלוויזיה ולסלולר
תכני המסלול, שיתפרש על שנתיים, ינועו בין רקע אקדמי ומחקרי, קורסי תכנות וסדנאות פיתוח משחקים. כך, למשל, קורסי החובה בו הם "נראטיב וקונספט במשחקי מחשב", שיעסוק בפיתוח היצירתיות של הקבוצה; "WonderLand" ("ארץ הפלאות"), שיעסוק בתרבות דיגיטלית; "עיצוב תוכן באוריינטציה חינוכית"; "משחקים פופולריים"; "משחקים רבי-משתתפים" ואחרים. קורסי הבחירה כבר מעמיקים יותר, וביניהם אפשר למצוא קורסי תכנות סלולרי, פיתוח משחקים לטלוויזיה אינטראקטיבית, פיתוח על גבי מנועי משחק קיימים, תכנות משחקי דו-ממד רבי-משתתפים ועוד.
"המסלול מתיימר לאפשר לבוגריו לסיים עם משחק פרי פיתוחם שמיועד לסלולר, לטלוויזיה אינטראקטיבית או למחשב, להביא אותו לרמה של דמו ולהציג לפני חברות פיתוח משחקים בחו"ל", אומר רנן גלוזמן, אחד ממפתחי המשחקים הבכירים בישראל (פיפוש) והאיש שעומד בראש המסלול. "התוכנית עוסקת בתחומים המחקריים, אבל אנחנו מושכים יותר לכיוון המעשי. הסטודנט יידע לתכנת בסופו של דבר, וייצא עם רקע מאוד רחב בעיצוב, בממשק, בתכנון משחקים ובבנייתם".
מי נרשם למסלול? רק בנים חובבי משחקי מחשב?
"בכלל לא. כמחצית הם כאלה, אבל האמת היא שנצפו כמה בנות. חלק גדול מהנרשמים הם דווקא כאלה שכבר יש להם תואר אחד וכבר עובדים בתעשיית ההייטק או בעיצוב גרפי. הם עובדים היום בחלקים היותר משעממים של התעשייה, ורוצים לעבור לחלקים המעניינים. לכל הסטודנטים לעתיד יש רצון גדול לפתח איזה משחק, אם זה משחק חינוכי, ואם זה משחק שמיועד להשתלב בתעשיית המשחקים בחו"ל. בין הנרשמים יש מורה לשל"ח, שנמאס לו לראות את התלמידים שלו מחפשים את הכנרת על מפת הארץ, והוא מתכוון להכניס למערכי השיעור שלו משחקי מחשב".
אפשר ללמד אנשים שלא שיחקו במשחקי מחשב בשנים האחרונות ולא יודעים מה זה GTA, לפתח משחקים חדשים?
"יש כאן אנשים בכל הגילאים, חלקם מתחומים חינוכיים ואחרים שמתמצאים היטב במשחקי מחשב, והעבודה היא בצוותים. יש לנו כמה סדנאות שמיועדות להכניס את התלמידים לסוד העניינים, ולהסביר להם מה קורה בשוק המשחקים".
אם יצא לכם להציץ באחרונה במשחק מחשב מעודכן, נדהמתם בוודאי לנוכח רמת התחכום העלילתי והוויזואלי, הטכנולוגיה, הגרפיקה והסאונד של המשחקים הללו. מדובר ביצירות מופת, שמשלבות מומחיות טכנולוגית ואמנותית מתחומים רבים, ומעסיקות אנשי מקצוע מיומנים בתוך תעשייה שמגלגלת מיליארדים. בוגרי מכללת בית-ברל יצטרכו להשתפשף עוד קצת בתעשייה עד שיצליחו להוציא משחקים כאלה תחת ידיהם, אבל ברגע שיגמרו ללמוד, הם דווקא כן יוכלו לפתח משחקים למכשירים סלולריים ולטלוויזיה אינטראקטיבית.
התחום הזה, שעדיין לא נהנה מהערכה דומה לזו שזוכים לה משחקי המחשב, הוא דווקא אחד מהתחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בענף הטכנולוגיה והתוכן הממוחשב. המשחקים קלים יחסית לפיתוח, ללמידה ולשימוש, וגם קל לגבות את התשלום עבורם; הצרכנים משלמים שקלים בודדים עבורם, לפי היקף השימוש. "סלקום מציעה משחק כמו'מלך הפלאפל', שבו אתה עובד בבאסטה ומכין פיתות עם חומוס-צ'יפס-סלט, כאשר קצב הסועדים
בתוכנית בבית-ברל ישתתפו מספר חברות מסחריות בתחום, שמתכוונות לסייע בלימוד ובהוראה, לעקוב אחרי פרויקטי הגמר של התלמידים, ואולי אף להפוך חלק מהם לפרויקטים מסחריים. מדובר בהד-ארצי, שמשווקת משחקים לחנויות, ובמחלקה לטלוויזיה אינטראקטיבית בחברת הכבלים הוט ובסלקום. "הפרויקטים שיפותחו במהלך השנה השנייה יעברו הערכה, יקבלו פידבקים, ולפחות כמה מהם יימכרו בוודאי לחברות האלה למטרות הפצה. הצלחתנו תימדד במספר הפרויקטים שיצליחו בשוק", הוא אומר.
בוגרי התוכנית יהיו מסוגלים לפתח גם משחקי מחשב פר-אקסלנס, אבל תוך שימוש בקיצור דרך מקובל בתעשייה; המשחקים יפותחו על-גבי מנוע טכנולוגי קיים של הלהיט "האף לייף", בתהליך שמכונה מודינג. המטרה הסופית היא לאפשר לבוגר לפתח דמו של משחק מחשב, שאיתו הוא יוכל להיכנס בשעריהן של חברות המשחקים הגדולות בארצות-הברית, ולהשיג שם עבודה.
ומה לגבי תעשיית המשחקים הישראלית? לגלוזמן, שפיתח בעבר יחד עם אחיו רועי את הלהיטים הישראליים "תככי הרייטינג" ו"פיפוש", יש הרבה מה לומר בנושא. "כיוצר ישראלי סבלתי במשך שנים, עד שמצאתי עבודה קבועה בחברה גדולה. התעשייה הזו עוד ממש בחיתוליה. קשה מאוד לעשות משחק ולחיות מזה, ממש כמו תעשיית הרוק בישראל. אבל אני לא פוסל את זה שתהיה תעשיית משחקים יום אחד. גם תעשיית הסרטים והמוזיקה בישראל היתה לא מפותחת במיוחד, אבל היום יש בתעשיית הסרטים פריחה. אף אחד לא מצפה שהסרטים יגיעו לרמות של הוליווד, אבל המפתח הוא תכנים מקומיים. בשנת 1989 היה בישראל להיט גדול בשם 'אינתיפאדה', שלא היה מתקדם מדי, אבל סיפק תוכן רלוונטי והומוריסטי לשחקנים".
האם אפשר להתפרנס מזה? בשנים האחרונות התפתח התחום בישראל באופן משמעותי. גלוזמן עצמו משמש בשנתיים האחרונות כרעיונאי וככותב משחקים לטלוויזיה אינטראקטיבית ולטלפון סלולרי, במקביל לכתיבה בערוץ הצחוק "ביפ". בחודשים האחרונים גובר בישראל קצב ההשקות של ערוצי טלוויזיה אינטראקטיבית שכוללים משחקים עלגבי הממיר, עולמות תוכן סלולרי או פורטלי אינטרנט חדשים, וכל אלה זקוקים לעובדים במקצועות החדשים הללו, שלא תמיד עוד יש להם אפילו תיאור מוגדר. אבל בעוד שנתיים תגיע אליהם ערימה של פקסים עם קורות חיים, שבראש כולם תתנוסס השורה "מכללת בית-ברל, בוגר מסלול המשחקולוגיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
