איך אומרים שימושיות בעברית?
כולם מדברים על שימושיות, אבל מה קורה בדרך לשפה העברית? היא מתערבלת, מסתבכת ולרוב – משתנה. אמיר דותן חושב שעולם מקוון טוב הוא עולם שאפשר לקרוא אותו, ולהבין
הנושא של שימור שפה, תרבות וכל הנגזרות הקשורות הינו נושא חשוב ומעניין, אך לא רלוונטי לשמישות. הסיבה פשוטה: שמישות לא נועדה לחנך או לשמר. היא נועדה להבטיח תיאום בין הציפיות של המשתמש והמערכת בכדי שהאינטראקציה תהיה כמה שיותר חלקה, ברורה ופשוטה. כאשר אנו מתכננים מערכת עלינו להבין וללמוד מה משתמשי היעד מצפים לקבל. הציפיות של המשתמשים בנוגע לממשק טמונות במודלים המנטאלים שהם פיתחו כתוצאה מנסיון, למידה ואבחנה.
המודלים המנטליים הללו מתייחסים למבנה, זרימת מידע, התנהגות, השפה בה הממשק פונה אל המשתמש ועוד. שמישות טובה היא כזאת המבטיחה חיכוך מינימלי בין הציפיות של המשתמש והתנהגות המערכת.
העיקרון השני מתוך עשרת העקרונות המנחים לשמישות טובה של ג'ייקוב נילסן הוא התאמה בין המערכת והעולם האמיתי (Match between system and the real world). הוא מתייחס לכך שכל המערכת לדבר בשפה של המשתמש. להשתמש במילים, ביטויים ורעיונות המוכרים למשתמש במקום שפה מכוונת מערכת שאולי הגיונית עבור האנשים שבנו את המערכת אך לאו דווקא למשתמש הקצה.
גם אם המילים והביטויים בהם משתמשים אינם תקניים, הם עדיין לגטימים, כי הם אלה אותם המשתמש מבין בצורה הכי טובה. דוגמא מצויינת לכך אפשר למצוא בממשק של אתר פליקר המשתמש בשפה יומיומית תוך שימוש מזדמן בהומור, הנוגד את התפיסה המקובלת של שפת מחשב קרה ולעיתים מאיימת.
הממשק של Windows Live עושה שימוש בהודעות שגיאה כמו “Oops, the invitation you’re trying to accept has already been used. Better contact the person who invited you and ask them to send you a new invitation”. לא בטוח שהמילה Oops מופיעה במילון אוקספורד, אך היא כן מופיעה בלקסיקון היומיומי
יכול להיות שהאקדמיה ללשון תגיש מחאה, אך זה בגלל שעניינה הוא שפה תקינה בעוד ענייננו היא מערכת תקינה וברורה.
בכל מה שקשור לשמישות, כל עוד אפשר להצדיק את השימוש במילים כמו אימייל (במקום דוא"ל), לינק (במקום קישור), סרבר (במקום שרת) על ידי מבחני משתמשים למשל השימוש בהם מוצדק אם לא הכרחי. על ידי שימוש בשיטה כמו מבחן משתמשים או אפילו שאלון, אפשר לבחון האם המשתמש מבין את “כוונת המשורר”.
המילה דוא"ל למשל היא המצאה חביבה של האקדמיה ללשון אך לא נראה שחוץ מאבשלום קור ובני ביתו מישהו אימץ אותה אל חיקו ולכן היא אולי תקנית אך לא מתאימה. התפקיד של כל מערכת כלשהי הוא לאפשר למשתמש לבצע מטלות ולהגשים יעדים בצורה קלה, נחה ופשוטה. שמישות נועדה להבטיח שהמערכת אכן עושה זאת בהצלחה גם אם זה בא על חשבון שימוש בשפה תקנית.
חשוב להדגיש ששימוש בשפה תקנית אינו פוגע אוטומטית ברמת השמישות, אך הוא עלול לעשות זאת אם המשתמש מצפה לעבוד בשפה אחרת, כזאת איתה הוא מרגיש יותר בנוח. מערכת שכתובה בשפה תקנית יכולה להיות מאוד שמישה אם השפה הזאת עולה בקנה אחד עם ציפיות המשתמש.
אמיר דותן מתגורר בלונדון, מלמד הפקת מוצרים אינטראקטיבים ולומד לתואר שני ב-Human-Centred Systems. חבר מערכת "קונספציה" ושותף בניהול קהילת "פלאשו". הכתבה פורסמה במקור בבלוגו, "שְׁמִישׁוּת, חַבְרוּתִיוּת"
נא להמתין לטעינת התגובות
