תרגיל העוקץ של לאומי משכנתאות
ביהמ"ש פסק כי בנק לאומי למשכנתאות פעל בחוסר תום לב כאשר ניהל תביעה כנגד בנק הפועלים
תרגיל ה"עוקץ" החל כאשר מסרה הרוכשת את השיק למוכר חיים שלומוביץ', מי שהיה מיופה כוחה של בעלת הדירה. שלומוביץ פנה לעו"ד וביקש ממנו שיפקיד את השיק בחשבון נאמנות. עורך-הדין הפקיד את השיק בנאמנות בחשבונו בבנק הפועלים, וכעבור מספר ימים העביר את הסכום למוכר שלומוביץ, כפי שהוסכם.
כאשר גילה הבנק כי נפל לתרגיל "עוקץ" וכי לא הועברה הבעלות על הדירה, מיהרו שם לנסות ולהחזיר את הכסף דווקא מהגוף שלא היה מעורב בפרשה – בנק הפועלים. בנק לאומי למשכנתאות תבע את בנק הפועלים, ועורך-הדין אשר הכספים הופקדו בנאמנות בחשבונו.
במהלך המשפט גילה עו"ד ליאור להב, ממשרד עוה"ד כצנלסון-להב, בא כוחו
של העו"ד הנתבע, כי הבנק הסתיר מבית-המשפט תביעה נוספת של בנק לאומי למשכנתאות כנגד רוכשת הדירה ומוכר הדירה. כלומר הבנק ניסה לרקוד על שתי חתונות בכך שניסה להחזיר את הכספים גם מהרוכשת והמוכר וגם מבנק הפועלים ועו"ד בעל חשבון הנאמנות.
השופט פסק כאמור כי הבנק התובע הוא זה שלא הבחין מבעוד מועד, כי מדובר בנסח מזויף והוא זה שאישר את מתן הלוואה ואף נתן את השיק, למרות שהיה מדובר בנסח מזויף. בשעה שעשה זאת אין לו להלין אלא על עצמו.
כמו כן פסק השופט, כי אומנם פתח הבנק בהליכים כנגד מוכר הדירה והרוכשת, אולם היה זה דווקא התובע, שמטעמיו שלו ביקש להפסיק את התובענה מבלי לנסות לקבל את כספו בחזרה דווקא באלה שביצעו את תרגיל ה"עוקץ", ובכך למנוע או לצמצם את נזקו.
לבסוף קבע בית המשפט כי ניהול ההליך על-ידי בנק לאומי למשכנתאות התבצע בחוסר תום לב ונותרו עוד שאלות תמוהות רבות שלא הצליח להוכיח. השופט דחה את התביעה נגד עוה"ד ובנק הפועלים וחייב את בנק לאומי למשכנתאות לשלם לכל אחד מהנתבעים שכר טרחת עו"ד בסך 30 שקל.