משענת קנה רצוץ
המשפחה הישראלית הממוצעת מוציאה 8,000 שקל בשנה על רהיטים. למרות שמדובר בשוק עצום מדובר באחד התחומים הבעייתיים ביותר מבחינת הצרכנים. שירות לקוי, בעיות אספקה ופשיטות רגל הם רק חלק מן הסכנות האורבות ללקוח. אז איך להיזהר ומה חשוב לבדוק?
אלא שלצד התערוכה, העיצובים וחגיגת הקניות הצפויה, מתאפיין ענף הריהוט הישראלי באינספור תלונות, תקלות, פשיטות רגל ובעיות שירות. לפי המועצה הישראלית לצרכנות, ענף הרהיטים הוא אחד התחומים הבעייתיים ביותר מבחינה צרכנית, ועל כן היא מקדישה לו פרק נכבד באתר שלה www.consumers.org.il.
ארגון אמון הציבור מצדו מתאר את ענף הריהוט והמטבחים בארץ כבעל בעיות צרכניות כה רבות, עד שלפני כחודש פרסם הארגון שורת התראות מפני פשיטות רגל בתחום. בנוסף, מתוך חשש כי חברות מסוימות עלולות לקרוס או לא לספק לצרכנים מוצרים שהוזמנו, פנה הארגון לחברות האשראי בדרישה להפסיק לגבות תשלומים עתידיים.
"הבעיה היא", אומרים באמון
עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, אומר כי כ-20% מבין אלפי תלונות שמגיעות בשנים האחרונות לרשות מתייחסות לענף הרהיטים. "התלונות הנפוצות נוגעות לבעיות כמו אי-התאמה בין מה שהוזמן לבין מה שסופק בפועל, אי-עמידה בזמני אספקה, מחלוקת על דמי הובלה, רהיטים פגומים, אי-קבלת אחריות ואיכות עבודה ירודה", מספר לוינסון, ומוסיף "חבל שהמחוקק הישראלי לא כלל במסגרת' תקנות הגנת הצרכן' מ-2006 את נושא הרהיטים, שכן בעיות רבות בתחום היו נפתרות".

ואחרי כל האזהרות והבעיות צריך לזכור שהישראלים אוהבים לקנות רהיטים. על-פי נתונים שמעביר איגוד תעשיות הריהוט בישראל, שוק הריהוט בישראל מוערך ב-7-6.7 מיליארד שקל בשנה. לפי האיגוד, מדי שנה משפחה יהודית מוציאה 8,460 שקל בממוצע על ריהוט, לעומת 7,480 שקל שמוציאה משפחה במגזר הערבי.
לגבי חלקי הריהוט הפופולריים, הרי ש-25% מכלל הרהיטים שנמכרו השנה בארץ היו ויטרינה, מזנון או שולחן סלוני, המהווים במשותף את פריט הריהוט הנמכר ביותר בישראל. אחריהם נמצאים פינות אוכל והכורסאות- 15%, חדרי ילדים ונוער- 14%, מערכות הישיבה הסלוניות היוו 10% מן המכירות, חדרי שינה להורים- 8%, מטבחים- 7%, כך גם ארונות וחדרי ארונות, ספות ומיטות נוער היוו 5% מן הרהיטים שנמכרו, ריהוט משרדי- 4%, כורסאות טלוויזיה ומזרנים היוו 2% כל אחד, וריהוט גן ומרפסת 1%.
למרות הצלחתה המסחררת של איקאה בישראל, העומדת לפתוח בקרוב סניף שני בראשוןלציון, ולמרות מרכזי הקניות הגדולים, הנתונים מלמדים כי החנויות הקטנות והפרטיות הן עדיין המקום המועדף עלינו לרכוש רהיטים 57% מהפריטים נרכשו בהן; 22% מן הרהיטים נקנו ברשתות הגדולות; 5.9% הוזמנו מנגרים פרטיים; 5.5% נרכשו ברשתות "עשה זאת בעצמך", 4% בתערוכות; 2.4% בערוץ הקניות; 2% באינטרנט; ואת האחוז האחרון ממלאים אותם ישראלים שאינם מתעצלים ובונים את הרהיטים שלהם במו ידיהם.
בחינת הרגלי הקנייה של הישראלים מלמדת כי השיקול המרכזי ברכישת ריהוט הוא המחיר- 36% מן הישראלים מציינים אותו כגורם המשפיע ביותר על הקנייה. שיקולי האיכות נמצאים רק במקום השני- 25% מן הצרכנים רואים בה את המניע המרכזי לקנייה.
יהיה זה המחיר הזול ואולי האיכות הטובה, אבל נראה שהישראלים אוהבים את הרהיטים שלהם כחול-לבן: 64% ממוצרי הריהוט שנקנו בשנה האחרונה היו מתוצרת ישראל ו-36% מתוצרת חוץ.

תערוכת "ריהוטים 2007" תביא בסוכות הקרוב חידושים רבים בפני חובבי הריהוט והעיצוב. בין השאר יוצג כיסא Tripp Trapp תוצרת חברת שבטוב, שניתן לשנות את גובה המושב שלו כך שיתאים הן לתינוקות והן למבוגרים. חברת לגעת בעץ תחשוף מגוון שולחנות אירוח עם פטנטים ייחודיים, כגון מגירת סכו"ם בתוך השולחן.
רשת ביתילי תשיק את ה"מג'יקל פלר" בד מיוחד העשוי מסיב פוליאסטר אטום שאינו מאפשר ספיחת נוזלים וכתמים. חברת שגם תחשוף בתערוכה את "מיטרון" ארון 5 דלתות, שממנו נשלפת מיטת נוער עם יחידת מגירות הממוקמת מתחת למיטה.
רשת 5 נגרים תציג פורמייקות מודפסות בעיצוב אישי. זרועות ברקן תגיע לגני התערוכה עם זרועות מעוצבות למסכי פלזמה בגודל של עד 50 אינץ'. בתוך הזרועות ניתן להסתיר את הכבלים, והן מאפשרות את צידוד המסך והטייתו. חברת מג'יק סליידרס תציג מחליקי טפלון המתאימים להרכבה מתחת לרהיטים, כך שניתן להזיזם בלי לשרוט את הרצפה או את הפרקט - והרשימה עוד ארוכה ועשירה.