ילד טוב עושה כסף: חינוך כלכלי כבר מגיל הגן

בעולם הילדים כרטיס אשראי הוא ארנק פלא, המטבע השולט הוא גזר והסוציאליסט הוא זר לבוש שחורים. ספרי הילדים הכלכליים, שבעבר פיארו את עבודת האדמה ואת חיי הקיבוץ, מתמקדים היום בחשיבות הכסף ובדרכים להשיג אותו. אבא עשיר אבא עני, הדור הבא

נועה אורון | 30/10/2010 9:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ספר הילדים החדש "דנבר" מכיל את כל המרכיבים הקאלסיים: הגיבור האהוב וטוב הלב, תושבי הכפר העניים וחסרי המודעות, הרשע התורן שבגדיו שחורים - וגם סיום עם מסר חינוכי חשוב. אלא שבמקרה הזה הגיבור האהוב הוא בעל ההון שמעסיק את תושבי הכפר ומשפר את חייהם, והרשע הוא זר שמגיע לכפר ומעלה את שאלת איהשוויון. והמסר החינוכי? המסר הוא שאם מישהו מגיע ומערער על הצורה שבה דברים מתנהלים - אל תקשיבו לו.

הרבה דורות של ילדים הפכו כבר לסבים ולסבתות מאז הסבירו ספרי הילדים כי "בעין חורד טוב מאוד, אין שם כסף בכלל... שם כולם יחד יושבים לאכול, יחד יוצאים במחול", והרבה דברים התרחשו בקיבוצים מאז הימים שבהם פצחו יחד במחול. אבל בדיוק כמו אז, החינוך האידאולוגי-כלכלי מתחיל הרבה לפני שהילדים מגיעים לבית הספר היסודי - אבל המסרים השתנו.

בעולם שבו הילדים מוקפים במותגים ומגיל צעיר במיוחד עושים שימוש מוגזם במשפט "אמא, תקני לי," הדרישה לחינוך פיננסי מגיל צעיר במיוחד הולכת וגוברת. ספרי ילדים העוסקים בנושאים כלכליים ומלמדים על שטרות ומניות או מתארים גיבורים שהולכים לשופינג בקניון - אלה כבר תופסים מקום מכובד על המדף ורגע לפני השינה. ב-20 השנים האחרונות יצאו לאור בישראל מגוון ספרי ילדים העוסקים בכסף, שמטרתם להקנות חינוך פיננסי לילדים.

הספרים המתאימים לגיל הרך, החל בגיל 4, כוללים איורים ועלילה שמקנה היכרות ראשונית עם נושאי הכסף והצריכה. הספרים לגיל הרך העוסקים בכסף הם פשטניים מטבעם ומתמקדים במסרים חינוכיים כמו אושר מול עושר, ערך הכסף וחיסכון; והם אינם מנותקים מרוח הזמן: כפי שבראשית ימי המדינה חינכו לסוציאליזם ולערכי הקיבוץ, כיום מעבירים רבים מהם ערכים קפיטליסטיים.

"דנבר היה עשיר. עשיר מאוד. עשיר מאוד-מאוד" - כך נפתח ספרו החדש של דיוויד מקי, "דנבר" (2010), המגולל את סיפורו של דנבר, איש עסקים עשיר המעסיק באחוזתו את תושבי הכפר ברטון כנהגים, טבחים וגננים ואף מחלק פרסים לילדי הכפר. התושבים מעריצים אותו, עד שבאחד הימים מגיע זר לבוש שחורים לכפר ומעורר את חמתם: "למה יש לדנבר כל-כך הרבה כסף ולכם כל-כך מעט? זה לא הוגן".

כשתושבי הכפר מתחילים לשאול שאלות, נבהל דנבר ומחליט מחלק את כל כספו שווה בשווה ביניהם ולעזוב את הכפר. ומה עשו התושבים בהון החדש שנפל לידיהם? "בזבזו ובזבזו ובזבזו". וכשהכסף אזל, כבר לא היתה להם עבודה. "בלי דנבר כבר לא היתה בהם שמחה", כותב מקי. בינתיים, בעיר  שאליה עובר דנבר הוא הופך שוב לפופולרי ועשיר - "עשיר דיו כדי לשלם למישהו שינקה לו את הבית" - ואף תורם לשגשוג העיר.

"גם אחרי שדנבר מחלק את כל כספו, הוא מייצר אותו שוב בקלילות, כי משהו באופי שלו עושה את זה", מסבירה ד"ר יעל דר, מרצה בתוכנית לתרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב. לדעתה, זהו מסר דורסני המפאר את שמם של הטייקונים: "מה שמקי אולי התכוון להגיד זה שמי שיש לו הכל והוא מוכשר ואוהב חיים, תמיד יהיה לו טוב. אבל התוצאה היא סיפור שמהלל את הסדר הקפיטליסטי ואת עושרם של העשירים".

אבל מה שבאמת מעורר אי-נוחות הוא סיום הספר, שבו מוזכר אותו זר לבוש השחורים - אשר "עדיין משוטט לו בעולם ומעורר אי-נחת בלב האנשים. אם תפגשו אותו, אל תקשיבו לו". לדברי דר, זהו מסר המדכא חשיבה עצמאית וביקורתית וקורא להנצחת הפערים החברתיים והמצב הקיים: "המסר הוא שאם מתעוררות שאלות כמו 'למה לו יש יותר' - צריך להחניק אותן, כי אלה שאלות שמובילות לאסון. אנחנו רוצים לגדל ילדים אחרים, שיודעים לשאול שאלות ולפקפק בדברים".
SXC
קוראים ספר. המסרים השתנו SXC
לא מילה גסה

יוברט הורציו, גיבור ספרה של לורן צ'יילד תחת אותו השם (2007), הוא ילד שלא רק חושב באופן עצמאי אלא גם מחלץ את הוריו העשירים ממשבר כלכלי. הוא מוכר את חפצי הערך שלהם במכירה פומבית, פונה למתווך נדל"ן וגורם להם לעבור לדירה קטנה יותר - ובסוף דווקא מרוויח מכך: "לראשונה בחייו השוקו של יוברט הורציו לא הספיק להתקרר כשהלך את המרחק הקצר כדי להגיד להוריו לילה טוב".

מהצד השני חוזרת הזמרת מדונה למסרים הוותיקים והמקובלים, ובספרה "ימבה כסף" (2005), היא מעבירה את המסר "עושר לא קונה אושר". בספרה מתואר מסעו של איש עסקים עשיר אך אומלל ששמו ימבה כסף, אשר מוצא את האושר רק לאחר שהוא נותר חסר כל; רק אחרי שרכושו נשדד לומד ימבה כסף ערכים כמו ידידות, עבודה ועזרה לזולת. גישתו המתנשאת של ימבה מתבטאת במשפטים כמו "כשהדעה שלך תעניין אותי, אני

אקנה אותה ממך" - משפט שמקצין כמובן את הביקורת על העושר.

לדברי דר, עצם העיסוק בתחום הפיננסי בספרות ילדים משמר ומגביר את ההתמקדות בכסף - שבין כה וכה סובב את ילדי תרבות הצריכה בחיי היום יום. "אין צורך שהמילה 'כסף' תופיע בספר. מספיק שאומרים 'לילד הזה יש כל כך הרבה והוא מקבל מתנות ליום ההולדת' - וזה מעודד צריכה", מוסיפה דר.

העיסוק במצוקה כלכלית נידון בצורה רצינית יותר בספרי ילדים לגיל היסודי - אך יש הסבורים שהנושא כלל לא צריך להטריד ילדים. "ילד בגיל הרך לא צריך להעסיק את עצמו בבעיות פרנסה, וההורים צריכים לדאוג שהוא לא יעשה זאת לפחות עד גיל 6", אומרת ד"ר שמעונה פוגל, חוקרת ספרות ילדים במכללת לוינסקי. לדבריה, "כסף כשלעצמו אינו מילה גסה, אך הנושא אינו מתאים לספרות לגיל הרך, קל וחומר לתיאור מצוקה כלכלית".

צילום: יח''צ, איור: לורן צ'יילד
הספרים דנבר ויוברט. ''כסף כשלעצמו אינו מילה גסה, אך הנושא אינו מתאים לספרות לגיל הרך'' צילום: יח''צ, איור: לורן צ'יילד
הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף עסקים שישי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''צרכנות''

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/consumerism/ -->