כמה מרוויחים הסטודנטים?
60 שקלים לשעה בשביל לפצח את הגנום האנושי. 27 שקלים לשעה לניהול חדר סקס בצ'ט באינטרנט ו-30 שקלים לשעה תמורת נסיעה על כביש חוצה ישראל במשך כל הלילה. לא כל הסטודנטים ממלצרים או מאבטחים - וחלקם אפילו עושים הרבה כסף
מצד שני, שוק העבודה הסטודנטיאלי כיום רחוק מלהסתכם בעבודות אבטחה במשמרות, במלצרות או בנקיון בתים והוא מגוון מאי-פעם. מלא במעסיקים שמגלים סבלנות מפתיעה למערכת השעות הצפופה של הסטודנטים, ובחברות השמה שמחזרות אחר פלח השוק הזה והפוטנציאל הגלום בו.
"זהו שוק של עובדים", אומרת שרון רואש, מנהלת סניף מנפאואר בתל-אביב, "לכל עובד טוב מוצעות 3-2 הצעות אטרקטיביות, ואנחנו מתבקשים לייעץ לאן לפנות".
חברות ההשמה ממליצות לסטודנטים להתחיל לטפח את הקריירה כבר בתקופת הלימודים, אבל מרביתם, כך מתברר, לא משתפים פעולה, ומעדיפים עבודות פשוטות במשמרות נוחות, כאלה שיתאימו ללו"ז הצפוף ולא יגזלו אנרגיות אינטלקטואליות.
מנתונים שבידי אתר האינטרנט Alljobs עולה, כי 63% מהסטודנטים עובדים במהלך הלימודים בעבודות "סטודנטיאליות"- למשל, כמוקדנים במוקדי שירות לקוחות, כברמנים בברים וכמלצרים במסעדות ובבתי-קפה.
עמוס לוזון, מנכ"ל ORS, אומר גם הוא שהנטייה הברורה של הסטודנטים היא לבחור במקומות עבודה נוחים, גם אם הדבר בא על חשבון שכר טוב יותר, או ניהול נכון של הקריירה. "ככל שרמת הההשקעה שמחייב הג'וב עולה, כך התמורה בגינו גבוהה יותר", הוא מסביר, "אחת המשרות הכי מכניסות למשל היא טלמרקטינג, אבל הסטודנטים מעדיפים הרבה פעמים לעבוד במוקד שירות ללא מכירות. בעיקר כאלה של שיחות נכנסות בלבד, 23 שקל לשעה וראש קטן".
דפנה, סטודנטית שנה א' לתנ"ך באוניברסיטת בראילן, העובדת כמוכרת במשרה חלקית בחנות ספרים, היא דוגמה האופיינית למצב. "מה שחשוב זה כאן ועכשיו. עבודה במשמרות והכסף", היא אומרת, "ברור שיותר נכון להתעסק עם משהו שקשור ללימודים, ובתיאוריה כולם היו רוצים להתעסק עם מה שהם לומדים, אבל בתקופת הלימודים זה לא פרקטי".
דוד, סטודנט לצילום שנה שלישית במכללה הגיאוגרפית, עובד כמאבטח באחת השגרירויות וממתין לסיום הלימודים כדי להשתלב במקצוע. "העבודה הזו נתנה לי רמת חיים מסוימת, ומבחינתי היה לא ריאלי כלכלית להתמקד במקצוע תוך כדי הלימודים. אמנם פה ושם עשיתי עבודות בצילום, אבל רק השנה, כשאסיים ללמוד, אתמקד בזה באופן מלא".
אף-על-פי-כן, סטודנטים בתחומים טכנולוגיים כמו מחשבים או הנדסה דווקא מחפשים משרות בתחום. אולי זה בשל השכר האטרקטיבי שהם זוכים לו בחברות ההיי-טק (כ-40 שקל לשעה בממוצע), התנאים המפנקים או הידיעה שניסיון הוא יתרון ששווה הרבה מאוד כסף עם "היציאה האמיתית" לשוק. מה שבטוח הוא שבשנים האחרונות מעסיקות חברות ההיי-טק יותר ויותר סטודנטים.
דליה קריאף זק, מנכ"לית ג' וב אינפו, מעידה כי בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 33% בהיקף המשרות המוצעות לסטודנטים מהתחום הטכנולוגי בכלל, ועלייה של 37% בביקוש לעובדי תוכנה בפרט.
אבי אלקלעי, מנכ"ל מכון הדס, המתמחה בהכנה למבחני מיון לעבודה, מוסיף כי חברות אבטחת מידע דוגמת צ'ק פוינט ו אלדין תרות אחר סטודנטים ש"יושבים כל היום על המחשב", כהגדרתו , שאותם הן מייעדות להיות האקרים שימצאו פרצות במערכות.
חוץ מחברות ההיי-טק, יש חברות נוספות שמעסיקות סטודנטים בתחום לימודיהם, במטרה להשאירם בחברה גם לאחר מכן. אמנם השכר לא דומה בדרך-כלל, אבל הערך המוסף קיים. "מדובר בחברות כלכליות פיננסיות
לנדאו מוסיפה כי גם הבנקים בעניין: "הם לוקחים סטודנטים שמתחילים כטלרים, או מעבירים אותם בין המחלקות שילמדו את התחום, וכשהם מסיימים ללמוד הם מתקדמים בתפקיד. כך גם בחברות ביוטכנולוגיה - יש מסלול קריירה בתחום הביוטכנולוגיה, ואת הסטודנטים מגייסים עוד כשהם בשנים ב' וג'".
מי שלומד משפטים, ובמיוחד המצטיינים שבין הסטודנטים, יכול להשיג עבודה בתחום עוד לפני סוף הלימודים. במשרדי עורכי-דין רבים יש תפקיד המוגדר כ"טרום התמחות". אמנם השכר לא מדהים, אבל ההתנסות מוסיפה לרזומה.
גם סטודנטים לפסיכולוגיה ולמדעי ההתנהגות הם סחורה מבוקשת. לנדאו מעידה כי חברות ההשמה שוכרות אותם כמראיינים. "הם אמנם לא סיימו עדיין את הלימודים, ועוד לא קיבלו את כל הכלים המקצועיים, אבל אנחנו יודעים שמדובר באנשים ברמה אישית גבוהה". אלקלעי מוסיף, כי גם בחברות ההכנה למבחני מיון ובחברות העורכות את המבחנים האלה מועסקים סטודנטים מתחומים מדעי ההתנהגות בתפקידים פשוטים, כגון העברת מבחנים.
בג'וב טוב מספרים על עבודות שונות שסטודנטים יכולים להתקל בהם. אחת העבודות ההזויות שהסטונדטים יוכלים להיתקל בהן: השתתפות בניסוי שעורכת חברת הדואר הבריטית. המטרה: לבדוק תוך כמה זמן מגיע הדואר מבריטניה או מצרפת לישראל. התפקיד של הסטודנט: לדווח מתי הגיע מכתב. השכר עבור הטרחה המינימלית הוא 200 שקל בחודש. מצד אחד, זה לא משהו שאפשר ללכת איתו למכולת. מצד שני, זאת גם לא בדיוק עבודה.
הצעת עבודה לא שגרתית נוספת שהגיעה לג'וב טוב ("לא לקחנו, אף סטודנט לא היה מוכן לעשות עבודה כזאת", אומר שולמן) היא מעקב אחרי אוטובוסים. המטרה: למדוד תוך כמה זמן מגיע האוטובוס מתחנת המוצא לתחנת היעד, ואם הוא עוצר בתחנות המסומנות. אופן הביצוע: נסיעה ברכב פרטי אחרי האוטובוס תוך רישום הזמנים, ונסיעה נוספת בתוך האוטובוס מתחנת המוצא ליעד ורישום התחנות. כאמור, הג'וב המרתק נותר ללא קופצים.
"קיבלנו הצעה מחברה שביקשה מנהלי חדרי צ'טים של סקס באינטרנט, והם דווקא הציעו לשלם לא רע: 27-25 שקל לשעה", שולמן משחזר וממשיך: "וכשבנו את כביש חוצה ישראל, סיפקנו נהגים שנסעו 12 שעות מדי לילה ובדקו חיישנים על הכביש. שם, שילמו 30 שקל לשעה".
בעז טופורובסקי, יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב, מציין כי "לאחרונה, למשל, פתחנו יחידת קורסים, שמציעה בין היתר קורס עמידה בפני קהל וקורס מנהיגות", השכר בעבודה זו לטענתו, נחמד ומתחיל ב-23 שקל לשעה, טופורובסקי מבטיח כי "מדובר בעבודות מעניינות, שאפשר להתפתח בהן".
נא להמתין לטעינת התגובות
