חלומות פז עולים ביוקר
נגמר עידן המיטות הפונקציונליות, ומעכשיו קוראים להן "מערכות שינה". עשויות חומרים שפותחו עבור אסטרונאוטים ומולטימדיה בילט-אין. המשווקים מסבירים שאי אפשר להירדם אחרת
המונחים האלה עולים לדיון כאשר מנסים לרכוש מיטה זוגית. מיטה? מערכת שינה ליתר דיוק. המיטה, כך הבינו משווקי מערכות השינה, היא כבר מזמן לא רק מקום להניח עליו ראש ולעצום עיניים. חוץ מהשינה, שגובה כשלעצמה שליש מחייו של בן האנוש, במיטה מזפזפים ומדפדפים, מנשנשים וגולשים, משוחחים וסתם נחים.
על אף שיועצי פנג שואי ממליצים להרחיק מחדר השינה כל מה שלא קשור בשינה או בזוגיות, הגיעו לשם בשנים האחרונות הטלוויזיה, המחשב הנישא, הטלפון והמון ניירות מהעבודה. ומכיוון שכך, שינה או רביצה אל מול הלפטופ בפוזת קארי בראדשו חייבות להיות נוחות. המיטה צריכה להיות רכה, אבל לא מדי, רחבת ידיים, כי לא נעים להצטופף, וקופצנית, אך במידה. אף על פי שהיא מוצבת אי שם בחדר השינה הנידח, היא מתבקשת גם להיות מעוצבת היטב ולהעיד יותר מאלף ארונות מטבח על טעמם המשובח של בני הבית.
מערכות השינה העכשוויות הופכות את חוויית ההשתרעות והשינה, הפסיביות מעצם מהותן, לסוג של פעילות. המנוחה שמצווה על העמלים היא אקטיבית. צריך לרטוט, לקבל עיסוי, לשנות זוויות ולהתכוונן, עד שמגיעים לכבש ה-16. מיטת הגרוויטי זירו של הולנדיה, למשל, כוללת ארבעה מנועים המעניקים זוויות כוונון כמעט בלתי מוגבלות, שני מנועי מסז' בחלק הקדמי והאחורי, שלט פנאומטי המאפשר להפעיל את כוונוני המיטה בעזרת פולסים של אוויר ומערכת בקרת אקלים עם מיקרו מחשב, שמקבל פקודות מחיישנים זעירים על המזרן. צריך רק להזין את שעת הכניסה למיטה והיציאה ממנה ואת הטמפרטורה המועדפת באזורי הגוף השונים. המערכת מתחממת לפני הכניסה למיטה ומתנקה ומתאווררת לאחר הקימה. המחיר, החל ב-149 אלף שקל.
היום גם מזרן הוא מוצר היי-טקי ומטופל היטב. המזרן המוביל של סימונס לדוגמה, אולטימייט לקשרי שמו ו-5,299 שקל מחירו, בנוי בשיטה מיוחדת שמאריכה את חייו והוא ניחן בשתי שכבות קפיצים מבודדים לתמיכה מקסימלית, שמעליהן שכבת לטקס טבעית המשולבת עם ספוג פרופיל. הכיסוי עבר טיפול נגד קרדית אבק הבית ושאר אלרגנים. ועוד לא דיברנו על מיטות ומזרני מים, שאמורים לספק גם הם תמיכה מלאה לכל הגוף, למנוע כאבים ולהקל על ראומטיזם ובעיות גב.
מלכי אירופה רצו להעצים את הרושם שהותירו מיטותיהם ולכן בנו את האפריון. המבנה, הגבוה ככל האפשר, שהתנוסס מעל למיטה והחזיק בבד קטיפה או משי רב קפלים, נועד לעורר יראת כבוד מפני מי שישן בה. היום את יראת הכבוד מעורר גודל המנועים שאמורים להפעיל את כל העסק הרוטט הזה. "פעם היינו נרדמים מול הטלוויזיה על כורסת ארצ'י בנקר", אומר אבי ברססט, הבעלים ומנכ"ל חברת הולנדיה. "היום זה קורה ישר במיטה, כי שם אנחנו צופים בטלוויזיה. חדר השינה הפך למרכז הבית, וזה אומר שיש לי שם הכל".
חשיבותו הגדלה של חדר השינה באה לידי ביטוי גם בגודל של מה שנקרא היום "חלל שינה". "החדר הזה גדל. לפני 30 שנה חדר של שלושה על שלושה מטרים נחשב לגדול. היום הסטנדרט הוא חמישה על שישה מטרים ויש גם יותר. אנשים רוצים מרחב מחיה. גם גודל המיטה השתנה. לפני כ-15 שנה זה היה 1.40 מטר רוחב על 1.90 מטר אורך, שזה מזעזע. היום זה לא פחות מ-1.60 מטר רוחב על שני מטרים אורך, גם בגלל שאנחנו גדולים יותר וגם בגלל החינוך של
העיצוב והחומרים מהם עשויים המיטה וכיסוייה השתדרגו גם הם בשנים האחרונות. יש מיטות שמרופדות בבד המוהר, הבד היקר בעולם, ומיטות שמצופות בזהב. חלל השינה שעיצב לא מזמן פיליפ סטארק נראה כמו שמלת נשף משכבות של סאטן ותחרה. ראש המיטה מתחלף ויכול להיות מצופה פרווה סינתטית או כותנה ולהופיע בדוגמאות שונות 8,666-1,310 שקל). הכיסויים הנשלפים, התואמים את ראש המיטה, מחוברים באמצעות חפתים לרגלי המיטה ויכולים לתפקד גם כשמיכה. בצדדים יש מקום מיוחד לנרות ריחניים. ברססט: "אנשים רוצים להביא את היוקרה לחדר השינה ומוכנים להשקיע בזה. כשבאים אורחים, משוויצים גם בחדר הזה, הוא כבר מזמן לא פינה אינטימית. היום חדר השינה נקרא 'סוויטה'. אנשים רוצים להרגיש כמו בסוויטה בבית מלון, למרות ששם יש את המיטות הכי נוראיות".
השינה הזוגית, החמימה והרומנטית, שהפכה לאחד מסמלי הנישואים וחיי השיתוף, באמת לא הכי נוחה. היא רוצה לישון והוא רוצה לקרוא, היא מעוניינת בדממה והוא קורע את הלילה בנחירותיו, שלא לדבר על הטמפרטורה של המזגן. הרדיקלים ופורצי הדרך עברו לחדרים נפרדים, אבל עמינח מציעה לישון עם ולהרגיש בלי. המערכת המתכווננת סינרג'י (14,990 שקל) מאפשרת לכל אחד מבני הזוג שליטה מלאה על כוונון הרגליים והראש בצד שלו באמצעות שלט חכם.
אבל לא בכל העולם, מתברר, עמדו על נפלאות המיטה המתכווננת. "יש מדינות שהן קצת מפגרות אחרי העולם המערבי בתחום", אומר ברססט. "למשל ארצות הברית ואנגליה, שהן מאוד שמרניות. אנחנו בישראל מאוד פתוחים לשינויים. כשהצגנו בארצות הברית את תורת השינה שלנו, אנשים היו בהלם. חשבו שאנחנו מטורפים, זה ההפך הגמור ממה שהם רגילים. אצלם יש מזרן קפיצים שטוח רגיל, שמכריח את הגוף לריב עם הקפיצים כל הלילה. אנחנו אמרנו שלא הגובה, עובי המזרן או כמות הקפיצים הם שקובעים, אלא מה המזרן נותן לגוף שלי".
ברססט משוכנע שהמזרן השטוח עובר מהעולם ובקרוב כל מיטה תהיה מתכווננת: "כשמרימים מעט את משענת הגב ואת אזור הרגליים משתחרר לחץ מהגב התחתון, והשוואת גובה העקב לגובה הלב מאפשרת זרימת דם אופטימלית. בזמן שינה קצב פעימות הלב יורד לשליש, קשה ללב להזרים את הדם וצריך להקל עליו. שינה מתכווננת היא הפעילה והיעילה ביותר שיש". שיטה מצוינת נוספת למכור את המיטה המתכווננת היא כפתרון לנחירות. "כשמרימים את החלק העליון של הגוף", אומר ברססט, "קנה הנשימה פתוח וזה מפחית או מבטל את הנחירה והפסקות הנשימה ומקל על תופעות של צינון בחורף. זה טוב גם אחרי לילה של שתייה".
ד"ר אלכסנדר ברוסקין, מנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי לין של שירותי בריאות כללית בחיפה ומנתח עמוד שדרה, מוצא קשר קלוש בלבד בין מצב הגב והשלד לבין הרטטים והכוונונים של מערכות השינה. "אין שום מחקרים שמוכיחים את יתרונם הרפואי של מזרן או מיטה כאלה ואחרים. לפרסומות בעניין הזה אין שום בסיס מדעי. מאידך, לאנשים מבוגרים שסובלים מבעיות גב וממחלות מפרקים שכיבה אופקית גורמת לכאבי גב ורגליים, ומומלץ לשנות זווית. בגיל מבוגר ממליצים על מזרנים רכים יותר, כי יש שינוי במבנה עמוד השדרה וקשה לשכב על מזרן קשה. גם כשנוצרות בצקות מאי ספיקת ורידים מומלץ להרים את הרגליים. בגיל צעיר זה הרבה פחות נחוץ. המיטות האלה גם לא ימנעו בעיות גב עתידיות".
ד"ר ברוסקין טוען שמיטה מתכווננת תצלח לקריאת ספר ויתרונה בנוחות ופחות בבריאות. אין לדעתו הבדל מהותי בין המזרנים של החברות השונות. "כולן משתמשות בידע טכנולוגי עכשווי, ההבדל היחיד הוא המחיר". גם לגבי ההשפעה על איכות השינה הוא ספקן. "טיב השינה מושפע מהרבה מאוד פקטורים. גם אם המיטה תהיה הכי נוחה בעולם ומשאיות יעברו ליד הבית מחמש בבוקר, זה לא יעזור".
לעומתו, חיים הרמן, מנכ"ל "מערכות שינה בינלאומיות", נציגת סילי וסימונס בישראל, מדווח ששוק המזרנים צובר תאוצה מכיוון שהצרכן הישראלי גילה את הנוחות. השוק מוערך לדבריו בכ-200 אלף יחידות בשנה ובהיקף של כ-240 מיליון שקל. מחצית המזרנים ממותגים ומחציתם נטולי תווית של שם יצרן והרכב המזרן. כשבוחרים מזרן, הרמן מציע להגיע לחלל התצוגה עם בן הזוג בבגדים נוחים. אי אפשר לבדוק בישיבה, ולכן מומלץ להשתרע על כמה שיותר מזרנים ולבדוק אם הם מרגישים נכון. בסילי נותנים ללקוח לישון על זה גם בבית לא פחות מ-30 לילות. לא מתאים? מחליפים דגם.
המדד ליעילותו של מזרן הוא מספר ההתהפכויות שמבצעים עליו לאורך הלילה, שגורמות להתעוררות כי הן מצריכות עבודת שרירים. הממוצע עומד על 80 פעמים בלילה אחד, ויש גם כאלה שמתהפכים 300 פעמים. על מזרן טוב אמורים להתהפך פחות מעשר פעמים בלילה. לשם כך פיתחו החברות השונות מזרנים חדשניים שמורכבים מחומרים אקטיביים, שמתאימים את עצמם לצורת הגוף. אחד מהם הוא הטמפור, שפותח עבור מעבדות החלל של נאס"א לריפוד חליפות חלל. בשעת שכיבה החומר סופג לחץ מהאזורים הקשים והבולטים בגוף. הלטקס, עוד חומר גלם עכשווי, מיוצר מעץ הגומי וגם הוא פעיל ומגיב לצורת הגוף.
אבל למרות כל החומרים החדישים והטכנולוגיות המשוכללות, הרעיון המרכזי שעומד מאחורי המיטה הנוחה הוא, שלא במפתיע, זמן איכות. אנשים רוצים לבזבז פחות זמן על שינה, ומבקשים שכל דקה תהיה אפקטיבית. מי שישן טוב, אומרים משווקי המיטות ובמידה לא קטנה של צדק, יעשה פחות תאונות דרכים, יהיה רגוע יותר ומנומס ונוח לבריות ותפוקתו בעבודה תגדל. אולי המתנה שמעסיקים צריכים לתת לעובדיהם בחגים היא מזרן טוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
