גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


האם העתיד שלכם בסכנה?

הכסף שחסכתם כל החיים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עבר לחברות הביטוח. מי שומר עליו עכשיו? שאלה מצוינת. אף אחד לא ממש יודע. האם שוב יחפשו את הפתרונות רק אחרי משבר פיננסי בלתי הפיך - שירסק את כספי הפנסיה שלכם?

רפי רוזנפלד | 18/5/2007 8:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יש רק טקס אחד שאותו מכיר כמעט כל מי  שמקבל דוחות שנתיים מקרן הפנסיה, מביטוח המנהלים ומקופת הגמל: פותחים את המעטפה, מגיעים עד השורה הרביעית, מתחילים לקרוא מחדש, מנסים לאתר את השורה התחתונה - אבל מוצאים כמה מספרים לא ברורים. עוד ניסיון אחד ודי, והמסמך מוצא את עצמו בראש ערימת הניירות בחדר העבודה.

"לא לשכוח לצלצל לסוכן הביטוח", אתם כותבים ביומן. למחרת תדחו את השיחה, ודוח קרן הפנסיה יטבע בניירת התופחת בבית. אחרי חודש - אם אתם מסודרים - תעבירו את כל הערימה למדף העליון בחדר הארונות. שלום וביי.

אבל הטעות הזאת עלולה לעלות לכם ביוקר. הכסף הגדול שחסכתם במשך כל חייכם - זה שאמור להבטיח את עתידכם אחרי הפרישה ולעזור לילדים להסתדר בחיים - הכסף הזה, כך נראה, נתון בסכנה. הרפורמות והטלטלות בשוק השאירו אתכם ואת כספי הפנסיה שלכם ללא הגנה מספקת. לדברי גורם כלכלי בכיר, המכיר את המערכת מכל צדדיה, "צריך לבצע בדחיפות שינוי דרמטי בחיסכון הפנסיוני, אחרת העתיד של כולנו יהיה בסכנה".
הכסף עבר מהבנקים לחברות הביטוח - הפיקוח לא

בכירי הראל כססו ציפורניים בחודש האחרון בעקבות מעילת הענק שהתגלתה בבית - ההשקעות שלהם. אבל לא רק הם: למהפכות הפיננסיות שהתרחשו כאן בשנים האחרונות מחוברת פצצת זמן - ואת זה יודעים כל גופי הרגולציה בישראל.

מטרתה של רפורמת בכר, שיצאה לדרך כבר במחצית השנייה של 2005, היתה להגביר את התחרות ולצמצם את התלות שלנו בבנקים. חברי הוועדה היו זהירים והתוו מסלול בן 8 שנים להעברת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים לגופי השקעה אחרים. בפועל התהליך היה הרבה יותר מהיר: בתוך חודשים אחדים נדדו רוב הקרנות והקופות, ששוויין כ-200 מיליארד שקל, מהבנקים

אל בעליהן החדשים - בעיקר חברות ביטוח. אפילו המנכ"ל לשעבר של משרד האוצר, יוסי בכר, שעמד בראש הוועדה, הופתע מהמהירות שבה בוצע המהלך.

מה שלא קרה באותה המהירות - ולמעשה לא קרה עד היום - הוא הקמת צוות שיסדיר את הפיקוח והבקרה על השוק הפיננסי הישראלי במתכונתו החדשה, כפי שהמליצה ועדת בכר. כמעט שנתיים עברו מאז סיימה הוועדה את עבודתה, אך צוות כזה עדיין לא הוקם. במילים אחרות, הפיקוח, הבקרה והאכיפה שמפעילה המדינה על הארגונים, שתפחו כמעט בן-לילה לתאגידי ענק פיננסיים האחראים לעתידכם, רחוקים מלהדביק את השינויים המתרחשים בשוק.

כספי הפנסיה מושקעים במניות, ומניות יכולות גם לרדת

ניהול כספי הפנסיה עבר כברת דרך ארוכה מאז השקיעו קרנות הפנסיה יותר מ-90% מנכסיהן באיגרות חוב מיועדות - אותן איגרות חוב ממשלתיות שהניבו תשואה שנתית בטוחה של כ-6%. אבל הרפורמות של השנים האחרונות איפשרו לחברות הביטוח, בעלות הבית החדשות של כספי הפנסיה שלנו, להשקיע את כספינו במניות, באיגרות חוב פרטיות ואפילו בחו"ל.

הפריחה הכלכלית של השנים האחרונות הניבה תשואות יפות - אבל גם הגדילה את הסיכון לכספינו ביום סגריר. היום הזה אולי נראה רחוק, אבל כמו שטען סטנלי פישר בשבוע שעבר בכנסת - היום הזה בוא יבוא.

ומה יקרה אז? מי ידאג לכספי הפנסיה שלכם כשהשווקים יתחילו לשקוע-ואיתם הכספים שלכם? השאלה הזאת הפכה רלוונטית מתמיד בשבועות האחרונים. קחו לדוגמה את פרשת האופציות בבזק, תאגיד התקשורת הגדול בישראל. גם אם אינכם מושקעים בבורסה, סביר שקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים שלכם מחזיקים מניות של בזק. שערוריית האופציות שנחשפה בחברה אילצה את המנכ"ל להתפטר. האם נציגי הקרן או הקופה בדירקטוריון דאגו לאינטרסים שלכם, כבעלי מניות בבזק? בדיוק את השאלה הזו הפנה השבוע ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון והביטוח, אל הגופים המוסדיים המושקעים בבזק.

הנה עוד דוגמה: לפני 4 שנים רכשה קבוצה בראשות נוחי דנקנר את קונצרן אי.די.בי מהמשפחות רקנאטי וקרסו. קרן הפנסיה מבטחים העבירה לדנקנר מימון של כ-55 מיליון דולר כדי לאפשר את ביצוע העיסקה. את שמוליק אביטל, שהיה אז יו"ר הקרן, ביקרו קשות גורמים עסקיים על כך שהוא מסכן את כספי המבוטחים. ואכן, אם אי.די.בי היתה שוקעת לפתע,כספם של המבוטחים עשוי היה להיות בסכנה גדולה. בדיעבד היתה זו עיסקה מוצלחת הן לנוחי דנקנר והן למבטחים, אבל גם אילולא היתה מוצלחת - לא היה שם אף אחד שיכול היה לעצור אותה ולשמור עליכם.

מה השתנה מאז? כמעט הכל. עברנו ממיתון מאיים לפריחה כלכלית; אי.די.בי הפך מקונצרן מנומנם לביזנס התזזיתי של נוחי; ומבטחים הפכה לחלק מתאגיד הביטוח מנורה. כן, ועוד דבר אחד: גופים פיננסיים רבים מעניקים אשראי - בלי מעורבות הבנקים. האשראי החוץ-בנקאי הפך מאירוע נדיר לעניין שבשגרה. "כאשר אני רואה את זרם הגיוסים, ההנפקות וההלוואות", אומר אותו גורם כלכלי בכיר, "אני נזכר בביטוי שבו משתמשים החבר'ה בשוק ההון: "מגייסים כשאפשר - ולא כשצריך". אבל בחלק מהגיוסים אני רואה אנשים שנפסלו בעבר, והיום הם מגייסים כאילו לא קרה כלום.

"בשנה שעברה העניקו הגופים החוץ-בנקאיים אשראי שהיקפו יותר מ-100 מיליארד שקל. גופים אלה, בעיקר חברות הביטוח, עוד לא יודעים לנהל פעילות כזו כראוי. מצד שני, גם מערכת הרגולציה הקיימת, שאמורה לפקח עליהם, אינה ערוכה לכך. אם לא יחול שינוי דרמטי ברמת הפיקוח והבקרה על הגופים המנהלים את כספי הציבור לטווח ארוך - כספי הפנסיה של כולנו יהיו בסכנה", הוא מזהיר. "ההיסטוריה מוכיחה שבדרך כלל הרגולטורים עושים סדר אחרי שהמשברים כבר התרחשו", מוסיף הגורם, "חשוב לעשות זאת עכשיו ולא אחרי משבר פיננסי ענק".

הסיכוי של הפיקוח על הביטוח - אפסי

המעבר מניהול מיליארדי שקלים לניהול עשרות מיליארדים הוא קריטי, מציין הגורם. מדובר במעבר מגופים קטנים יחסית לתאגידי ענק, וחברות הביטוח לא ערוכות לכך ברמה הארגונית.

ואם כבר מדברים על משברים, כדאי לציין למען הדיוק ההיסטורי שלא רק חברות ביטוח עלולות לקרוס. הפיקוח על הבנקים לא הצליח למנוע את קריסת הבנק למסחר או את המשבר העמוק שאליו נקלע הבנק לפיתוח התעשייה.

במשרד האוצר, האחראי לפיקוח על שוקי ההון והביטוח, מודים כי המשאבים העומדים לרשותם מוגבלים ואינם מספקים. כבר 15 שנה הם מעלים את הטיעונים והדרישות הכספיות - ונדחים שוב ושוב בשל סדר העדיפויות הלאומי. מאז סיום עבודתה של ועדת בכר גברו מאוד הקריאות להגברת הפיקוח של משרד האוצר על חברות הביטוח.

רשמית יאמרו באוצר כי המשרד פועל במרץ ומשקיע משאבים רבים ברגולציה הנדרשת, לאור התחזקותם של הגופים החוץ-בנקאיים.

אנשי הפיקוח על הביטוח עובדים מסביב לשעון, מייצרים מנגנוני בקרה חדשים, קובעים נהלים למינוי ועדות ביקורת ומנהלי סיכונים בחברות הביטוח ומציפים אותן בהוראות חדשות. אבל אותו גורם טוען שבהתחשב במשאבים הנוכחיים, בכוח האדם המצומצם ובהיעדר סמכויות האכיפה - הסיכוי שהם יבצעו רפורמה אמיתית שואף לאפס.

"אכן, יש בעיה", מודה בכיר בענף הביטוח. "הפיקוח על הביטוח מעביר אלינו אינספור חוזרים ותקנונים חדשים, שיש מי שיכנה אותם דרקוניים", הוא אומר. "אני יכול להעיד כי אנחנו בהחלט ערוכים וממשיכים להיערך כל הזמן לפי כל הדרישות, אבל בענף הביטוח כולו יש פער גדול בין דרישות המפקח לבין מצב החברות עצמן. קח למשל את המעילה בחברת הראל. נכון, לא מדובר בחברת הביטוח אלא בבית-ההשקעות, אבל לו היו שם מערכי ביקורת ופיקוח מפותחים יותר - היו מגלים את המעילה הרבה יותר מוקדם.

"אנחנו זהירים מאוד בתחום האשראי. זה תחום שמפחיד אותי מאוד. אין לי בעיה להסביר לדירקטוריון שלי הפסד של 50 מיליון שקל בביטוחי רכב, אבל אזיע הרבה יותר אם אצטרך למחוק אשראי בסכום הזה. זה לא העסק הרגיל של חברת הביטוח".

כמו תמיד אצלנו, (כמעט) הכל פוליטיקה

הקריאה הזו להידוק הפיקוח על חברות הביטוח באה בעיצומו של אחד העימותים היותר דרמטיים בין בנק ישראל למשרד האוצר. תחילתו של העימות הנוכחי נעוצה כנראה בהכרזה של ענתבי, שהחליט לדחות את כניסתם של הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני. בבנק ישראל חשבו אחרת.

השלב הבא בקרב המתפתח התרחש בהרצאה שנשא רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים. לצד מחמאות שהעניק לשוק התחרותי יותר, הוא "הכניס" לפיקוח על האשראי החוץ-בנקאי. "המערכת הבנקאית נמצאת במגרש מסודר עם שופטים, שופטי קו, שופט חמישי וכללים מסודרים וברורים", הוא אמר. "המגרש החוץ-בנקאי עושה פעילות בנקאית, אבל הוא משחק במגרש שכונתי ללא כללים". כעבור ימים אחדים נורה צרור נוסף: בעיתון דה-מרקר התפרסמה ידיעה שלפיה בנק ישראל מבקש לספח אליו את אגף הביטוח של ענתבי. האוצר לא נשאר חייב והגדיר את הידיעה "קשקוש".

מאחורי כיפופי הידיים וקרבות השליטה המנומסים מסתתרת מבוכה אמיתית. הרפורמות הפיננסיות שהתרחשו בשנים האחרונות מחקו כמעט לחלוטין את ההבדל בין חברות הביטוח לבנקים. הפיקוח על הבנקים והפיקוח על הביטוח פועלים כעת בזירה שהיתה שייכת פעם למישהו אחר. לכולם ברור כי צריך להקים גוף אחד שירכז את הפיקוח, הבקרה והאכיפה החלים על כל המערכת הפיננסית בישראל (כפי שהמליצה ועדת בכר באופן כללי). המשמעות היא לאחד את הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, את רשות ניירות ערך ואת אגף הביטוח ושוק ההון שבאוצר.

המודל שבו מביטים בערגה - מי יותר ומי פחות - הוא הרשות לשירותים פיננסיים בבריטניה (FSA): גוף גדול אחד, עתיר משאבים, תקציבים, כוח אדם - ובעיקר סמכויות. המודל הזה עובד במדינות לא מעטות, אז למה לא בארץ? שאלה טובה, והתשובה, כמו תמיד בישראל, היא: ומי יהיה הבוס שלה?

המחלוקת בין בנק ישראל למשרד האוצר בנוגע לחלוקת הסמכויות כבר נכנסה להילוך גבוה, אבל עד שתתקבל החלטה כלשהי הרגולטורים יקיימו מפגשי תיאום חודשיים בין 4 הגופים: המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך, הממונה על ההגבלים והממונה על הביטוח ושוק ההון. חלקם מודים כי מי שבאמת בונה על כך שהמפגשים הללו יעשו את השינוי האמיתי חי באשליות.

האחריות האמיתית נמצאת אצלכם

חשוב להבין עובדה מהותית אחת בנוגע לכסף הגדול שלכם: עד שתוכלו לפדות אותו יעברו עשרות שנים. זה כסף שאמור להיות מנוהל במינימום סיכון ובמקסימום סיכוי, אבל מי שמנהל אותו לא בהכרח עושה זאת.

בשלב הנוכחי גם מדינת ישראל לא מעמידה לרשותכם את מערכת האבטחה הטובה ביותר שיש בנמצא. אם בעוד כמה שנים תקום ועדת חקירה שתבדוק לאן נעלמו כספי הפנסיה שלכם, היא תחפש את האשמים במקומות הללו, ולמרות זאת האחריות לעתידכם הכלכלי היא שלכם בלבד - ולא של אף אחד אחר.

בפעם הבאה שתקבלו את הדוח השנתי מקרן הפנסיה או מביטוח המנהלים שלכם, התעמקו בו קצת יותר. אין לכם ברירה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים