"ברחוב אומרים לי כל הכבוד"
להתרסקות קופות הגמל "חרמון" ו"תבור" הוא קורא "תקלה”. הפיצוי שניתן ללקוחות הוא "מופת בשוק ההון". רון לובש, יו”ר פריזמה, נלחם בשיניים על בית-ההשקעות שלו. עבור חלק מהחוסכים זה כבר מאוחר מדי
עד שהקים לובש בשנת 2003 את מרקסטון, קרן ההשקעות הגדולה בישראל, הוא היה אנונימי כמעט לחלוטין מבחינת רוב הציבור בארץ, ואת מרבית זמנו בילה בקבלות פנים, במצגות, בטיסות ובסופי שבוע עם לקוחות פוטנציאליים.
אבל בתקופה האחרונה הוא עוסק בעיקר בכיבוי שריפות - במיוחד את זו שניצתה בבית-ההשקעות פריזמה שבבעלות מרקסטון.
"ינואר השחור" לא האיר פנים למשקיעים בבורסה - וללקוחות פריזמה הוא היה מר כלענה. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות "חרמון" ו"תבור" של בית-ההשקעות מחקו כ-8% מתשואת הלקוחות; מאות עמיתים עזבו את הקופות; העיתונות הכלכלית צלבה את לובש, המכהן כיו"ר בית-ההשקעות, ואת אנשי הפיננסים הצעירים שסביבו, כאילו מדובר לפחות בבנק שקרס או בחברת ביטוח שהתמוטטה.
בפריזמה מיהרו להגיב: האחראים לתוצאות נשלחו לביתם או הוזזו מתפקידם, ובית-ההשקעות החליט ליצור תקדים ולפצות את הלקוחות שנפגעו
ב-106 מיליון שקל.
לובש, שמצא את עצמו במוקד הסערה, סירב ועדיין מסרב להתראיין. עם זאת, הוא הסכים לענות על שאלות שהציג לו עסקים שישי. את פרשת התשואות הוא מכנה "תקלה", ולדבריו הוסקו ממנה מסקנות והופקו לקחים; תקדים הפיצוי, הוא סבור, צריך להיות מופת לכל הגופים הפועלים בשוק ההון.
"פנו אליי ופונים אליי לקוחות שנפגעו. עוצרים אותי ברחוב. ניגשים אליי בתחנות הדלק. תגובות הרחוב לפיצוי הן טובות, והעמידה שלנו מאחורי 'התקלה' מתקבלת יפה. עוצרים אותי בכל מיני מקומות ואומרים לי: 'כל הכבוד, סוף-סוף מישהו לוקח אחריות ומקבל החלטות'. אני מקבל מיילים מאנשים שחשים חרדה ומבקשים לוודא שאנחנו יציבים. אבל כמו תמיד, יש כל מיני טרמפיסטים ועורכי דין שמנסים לנצל את המצב".
האם תיארת לעצמך שכך יהיה? במבט לאחור היית נוהג אחרת? "תיארתי לעצמי שהשוק יהיה קשה ותחרותי, אבל לא עד כדי כך. אני לא פוחד ממלחמות, אבל באמצע תמיד יש הפתעות. השותף שלי במרקסטון, אמיר קס, מעולה בהתוויית אסטרטגיות עסקיות - אבל כאמור, יש הפתעות ולדעתי מחכות לנו בדרך עוד הפתעות. בכנס שנערך לאחרונה באילת אמרתי שהעולם הפיננסי סובל מתנודתיות גבוהה. המערכת הפיננסית אינה מים מתוקים או מים מלוחים - אלא מים חמים, חמים מאוד. מי שאינו יכול לסבול שיעזוב את האקווריום".
לובש נולד בתל-אביב להורים ניצולי שואה. סבתו עבדה כמהנדסת כימית במכון ויצמן ואף היתה אסיסטנטית של הנשיא הראשון חיים ויצמן. ביתה לובש, אימו של רון, היתה חוקרת שבויים ב"מבצע קדש" וממייסדי יחידת המודיעין 504. על שיטות החקירה שלה נכתבו ספרי הדרכה.
אביו הוא מהנדס מדידות בהכשרתו, אך הפך לארכיאולוג. לובש עצמו למד בגימנסיה הרצליה, וכמקובל באותן שנים קיבל גם חינוך מוזיקלי ולמד לנגן בפסנתר. לאחיו דן, שהפך לבנקאי השקעות במריל לינץ’, הוצמד הכינור.
לקראת סיום לימודיו האקדמיים בארה"ב נבחן לובש כמועמד לעבודה בבנק ההשקעות פירסט בוסטון. הקבלה למשרה כזו קשה מהקבלה לקורס טיס. הדרך שבה התנהל ראיון העבודה יכולה להעיד דבר-מה על אופיו של לובש: כשהוא נכנס לחדר, הוא שאל את המראיינים אם אפשר להציע להם קפה; בהמשך השתלט הצעיר על השיחה - ובסופה התקבל לעבודה.
ב-1985 הוא נכנס לתחום בנקאות ההשקעות הבינלאומי. בסיטי של תל-אביב יש

הקמת פריזמה גררה גל התקפות חסר תקדים מצד המתחרים. מבחינתם, לשוק ההון הישראלי חדר אורח לא רצוי - ששינה את כללי המשחק, שילם עמלות מנופחות וקנה נכסים פיננסיים ביוקר. אחד הפעילים בבורסה דימה את פריזמה ללווייתן שמן שהתנתק מלהקתו ונקלע לעדת כרישים מורעבת: כולם סובבים אותו ומנסים לנגוס בבשרו העסיסי.
ואכן, לובש ומנהליו לא ליקקו דבש: השמועות על הנעשה בפריזמה רדפו זו אחר זו; תוכניות עסקיות שהובטח כי ייצאו אל הפועל הוחזרו למגירה; ובתחילת 2008 הודיע המנכ"ל דב קוטלר, שבעבר כיהן כמנכ"ל בנק אגוד, על פרישתו מהתפקיד. התוכניות העסקיות שהציג קוטלר לשנת 2008 לא השביעו את רצונם של בעלי השליטה, והתקציב שגיבש לא אושר.
אך המשבר האמיתי התרחש לפני חודשיים, כשהתברר כי לקוחות קופות הגמל של החברה נפגעו מפעילות ספקולטיבית של מנהל ההשקעות בן גביזון. לובש, בתיאום עם המפקח על הביטוח באוצר ידין ענתבי, הקים ועדת חקירה פנימית לבחינת מחדלי ניהול ההשקעות בפריזמה.
כעבור שבועיים הגישה הוועדה את מסקנותיה, והאחראים פוטרו או הוזזו מתפקידם. במסיבת עיתונאים התייצב לובש ולקח את האחריות המלאה לנעשה. הוא הבטיח לפצות את המשקיעים שנפגעו - ואכן, השבוע החלה חלוקת הכספים.
המתחרים שלך רואים את הפיצוי כטעות - וכך גם את הדרך שבה אתם מתנהלים. "אני מסכים שהמתחרים מאוד לא אוהבים את עניין הפיצוי, כי מדובר ביצירת סטנדרט חדש. המטרה היא לא להוציא עין למתחרים אלא לשמור על אמון הלקוחות. בחבלי הלידה של עסק חדש תמיד יש תקלות, ואני חושב שיעברו כמה שנים עד שעולם ניהול הנכסים יהפוך לנורמלי".
לובש היה רוצה שפרשת פריזמה כבר תהיה מאחוריו, כדי שיוכל להביט קדימה על המשך הביצועים של קרן מרקסטון. על-פי תקנון ההשקעות, מרקסטון אמורה לממש את כל אחזקותיה בתוך 7-9 שנים (עם אופציה להאריך את התקופה בשנתיים). מתוך 786 מיליון הדולר שגייסה הקרן, היא השקיעה 500 מיליון דולר ומימשה אחזקות וחילקה דיווידנדים במזומן בהיקף 200 מיליון דולר - כך שמדובר בתשואה של 40%.
במהלך השנה הקרובה מתוכנן גיוס נוסף להשקעות-המשך בסך 100-150 מיליון דולר, ובימים אלה מנהלת הקרן משא ומתן לגבי שתי רכישות נוספות. תוכנית העבודה של מרקסטון לשנים 2008-2009 כוללת גם את האפשרות להנפיק את רשת סטימצקי בבורסה.
באחרונה השתלטה סטימצקי על רשת צליל ונכנסה לשותפות במגזין טיים-אאוט. בנוסף, מתוכננות הנפקות בחו"ל של נילית ושל נטפים (לפי שווי מיליארד דולר).
הראיון המלא במוסף "עסקים שישי"
