ראשי » כלכלה » שוק ההון

המשפחות העשירות: הפקיד שקנה בנק

צדיק בינו, שהחל כפקיד בנק, הפך בגיל 34 למנכ"ל הבינלאומי לאחר שניהל גם את לאומי - הוא השתלט על פז. מהנפקת פז הוא גרף 250 מיליון דולר - לא לפני שסגר מעגל ורכש את הבינלאומי

הדר חורש | 8/5/2008 8:40

צדיק בינו - ת.ז.

בינו צדיק רובי קסטרו

גיל: 64

השכלה: תיכונית +קורסים אקדמיים במינהל עסקים

משפחה: נשוי לאורה. ילדים - דפנה בינו-אור, בת 33, עובדת בבינו אחזקות. גיל בינו, בן 40 מנכ"ל בינו אחזקות ודירקטור בבינלאומי. הדר, בת 35, עובדת בבינו אחזקות

רכב: ג'יפ ב.מ.וו

מגורים: תל אביב

תשלום מסים: בישראל

שירות צבאי: חיל האוויר

פעילות פילנתרופית:הבינלאומי תרם בשנה שעברה 3 מיליון שקל. חברת פז תרמה 400 אלף שקל. בתי זיקוק אשדוד הודיעו על תרומה של 1.2 מיליון לבניית מתקני כושר ציבוריים וגינות ציבוריות באשדוד

חברים: סמדר ברבר-צדיק, מנכ"ל הבינלאומי, רו"ח גד סומך, אברהם ביגר, גבי רוטר, אודי אנג'ל ורו"ח יצחק סוארי

עסקים: פז, קבוצת בנקאות הכוללת את הבינלאומי, יו-בנק ואוצר החייל, בתי זיקוק אשדוד, קניאל, עסקי נדל"ן פרטיים

התחיל מלמטה

צדיק בינו הוא מיליונר הפרטה; את עושרו הרב הוא חב, בין היתר, להחלטת המדינה להפריט את חברת הדלק פז.

את דרכו לצמרת החל מלמטה - עמוק למטה. תחילה התקבל בינו הצעיר, בנו של בעל מכולת, לעבודה בסניף הבנק לסחר-חוץ בקריית אונו. הבנק הפך מאוחר יותר לבנק הבינלאומי - שם התגלה בינו כעובד מזהיר, שהתקדם במהירות בסולם הדרגות הקצר.

בסוף שנות ה-80 חיפשה המדינה קונה בעל שם לבנק. משפחת הבנקאים היהודית מברזיל - ספרא - הסכימה ליטול את הבינלאומי תחת חסותה. המשפחה מיהרה לזהות כי הצעיר המוכשר שמצאה מתאים לכהן כמנכ"ל, ומינתה אותו לתפקיד בגיל 34 בלבד.

בינו לא אכזב: בתחרות עם 3 הבנקים הגדולים הוא מיצב את הבנק כ"ילד השובב" של המערכת הבנקאית, והעמיק את התחרות בקרב העסקים הקטנים והבינוניים.

ב-‭,1986‬ כאשר קרסו הבנקים הגדולים בעקבות ויסות המניות, התברר שהבנק הקטן היה גם הסולידי ביותר במערכת. תחת ניהולו של בינו הוא נמנע מלהשתתף בחגיגת הוויסות.

איש לא התפלא שכאשר בנק לאומי חיפש מנכ"ל, נבחר בינו לתפקיד. אולם ב-‭,1988‬ לאחר 18 חודשים, הודיע בינו על התפטרותו, על רקע רצונו להתפנות לעסקים פרטיים.

5 שנים טיפח בינו את חברת ההשקעות הפרטית שייסד, בינו אחזקות, שעסקה בעיקר במימון ובנדל"ן. ב-1993 הצטרף בינו למשפחת ליברמן האוסטרלית, שרכשה מהמדינה את פז. בינו הפך למנכ"ל החברה ולבעל ‭7%‬ ממניותיה.

הסיבוב של הליברמנים בפז היה קצר: שנתיים לאחר שבינו צורף לעסק חלקה של המשפחה הוצע למכירה. בינו ניצל את זכות הסירוב שהיתה לו ורכש מהמשפחה את השליטה.

במהלך אותה תקופה אירעה תקלה שהעיבה על בינו במשך שנים: ב-1991 נחתו בישראל שני אנשי

עסקים פולנים שרכשו מליברמן מחצית ממניות פז במזומן. חקירה העלתה שהשניים עשו את הונם בדרכי מרמה. עסקיהם קרסו, ולחברה מונה מפרק. זה מצדו ניסה לשים יד על רכושם.

ב-1994 הודיעו ליברמן ובינו על הסכם לרכישת מניות הפולנים תמורת 80 מיליון דולר, והסכום הועבר לקופת המפרק. שנתיים מאוחר יותר גילה המפרק שהפולנים שלשלו לכיסם עוד 17 מיליון דולר. המפרק מיהר לתבוע את הסכום. הבוררות היתה ממושכת, ובמהלכה הועלו טענות קשות בקשר לאמינותו של בינו, אך היא הסתיימה בניצחונו ובדחיית דרישת המפרק.

ניהול פז לא הפריע לבינו להמשיך בייזום עיסקאות ענק. ב-1999 הוא עמד בראש שותפות עם אברהם ביגר ואהוד בן-ש"ך, ורכש עמם מדסק"ש את קניאל, החברה הישראלית לקופסאות פח.

ב-2003 הגיעה אגדת בינו לאחד משיאיה, לאחר שרכש ממשפחת ספרא את השליטה בבינלאומי.

ב-2006 הונפקה פז בבורסה על-פי שווי של 950 מיליון דולר, והכניסה לכיסו של בינו 250 מיליון דולר. בסוף אותה שנה רכשה החברה מהמדינה את בית הזיקוק באשדוד תמורת 800 מיליון דולר, לאחר שגברה במכרז על קבוצת דלק.