אילן לוין נגד ההסתדרות: "ראשי הוועדים דואגים בעיקר לעצמם"

רגע אחרי שפרסם את דוח השכר המסורתי מתפנה אילן לוין, הממונה על השכר באוצר, לומר את דעתו על ההסכמים במגזר הציבורי. "הסכמי השכר גורמים להרחבת הפערים. להסתדרות אין יעד להעלות את השכר לעובדים החלשים"

הדר חורש | 30/10/2010 10:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יום שלישי היה יומו הגדול של אילן לוין, הממונה על השכר במגזר הציבורי. כמדי שנה הניח לוין את דוח השכר המסורתי- המסמך שממנו נגזרות בדרך כלל כותרות ענק על שכר העתק של עובדי ציבור במקומות עבודה מיוחסים כמו רשות הנמלים, רשות שדות התעופה וחברת החשמל. חיש-קל צף ועולה שמו של שיאן השכר התורן בשירות הציבורי, שלרוב הוא פקיד אלמוני אשר תוארו ושמו אינם אומרים דבר לאיש - למעט העובדה שהצליח לקמבן לעצמו שכר שערורייתי, שאינו משקף בשום אופן את תרומתו של הקומבינטור למשק ולחברה בכללה.

ביום שלישי השבוע היה זה פרופ' גדעון סהר, מנהל מחלקת לב בבית החולים סורוקה. סהר מרוויח 109 אלף שקל לחודש - סכום שמנתחים ברמתו יכולים להרוויח בניתוח אחד או שניים בשוק הפרטי, שהוא בעצם שוק בינלאומי. היו עוד כמה שערוריות קטנות וגדולות בדוח, אבל כמעט כולן היו ידועות או שניתן היה לנחש אותן: שוב היו אלה הנתבים בנמלים ופקחי רשות שדות התעופה, לצד חריגות השכר ברשויות המקומיות ובאוניברסיטאות - שממשיכות לנהל מלחמת חפירות נגד לוין ופקידיו, העומדים על קוצו של הסכם שכר.

אבל כשכותרות העיתונים נשכחו, נותר לוין בחזית: "עדיין יש חריגות שכר גדולות מאוד באוניברסיטאות וצריך לטפל בהן. רק לאחרונה השגנו מהן שיתוף פעולה והן העבירו לנו את הנתונים, אבל הדרך עוד ארוכה".

מה הבעיה? אתה הממשלה - מדוע אי אפשר פשוט להורות להם להוריד את השכר החריג?
"זה לא פשוט: מצד אחד אני רוצה לטפל בחריגות, ומצד שני אנחנו רוצים להשקיע מיליארדים בשיפור החינוך במוסדות להשכלה גבוהה. צריך לדאוג שההשקעה תלך למקומות הנכונים באמצעות ארגון מחדש, ומאידך עליי לדאוג גם שוועד העובדים החזק לא ילחיץ את ההנהלה: הם יאיימו לא לפתוח את שנת הלימודים, וההנהלה תגניב להם מתחת לשולחן תוספות שכר לא מקובלות. ברשויות המקומיות הצלחנו יותר: לרשויות שלא העבירו דיווח כנדרש עיכבנו תקציבים - והן התיישרו".

דוח חריגות השכר מגלה שיש כיסי התנגדות בשירות הציבורי שאותם אתם לא מצליחים לנצח: רשות הנמלים, חברת החשמל, רשות שדות התעופה. מדברים על הפרטה כפתרון, אך כלום לא קורה.
"הבעיה האמיתית שאנחנו מתמודדים איתה היא לדחוף מונופולים כאלה לכיוון של התייעלות, ולא להגיד שהפתרון היחיד הוא הפרטה - כי יש מונופולים טבעיים שאי אפשר להפריטם: אי אפשר להעביר את ניהול המרחב האווירי של המדינה לידיים פרטיות. ברשות הנמלים החלו תהליכי הפרטה, אבל בינתיים התוצאה היחידה היא שהעובדים קיבלו תוספות שכר גדולות. פוטנציאל ההתייעלות שם גדול, והלקוחות מקבלים שירות לא טוב. מי שיכול להימנע משירותי נמל בישראל פונה לנמלים אחרים באזור".
פלאש 90
לוין. ''עדיין יש חריגות שכר גדולות מאוד באוניברסיטאות וצריך לטפל בהן'' פלאש 90

יש אור בקצה המגדלור?
"תלוי אם הנפקת המניות של נמלי ישראל תזכה להצלחה: אם תהיה הנפקה, ייתכן שהיא תושלם והעובדים ירגישו שהם שותפים בנמל וישאפו להתייעל כדי להצדיק את שכרם הגבוה. הממשלה חייבת לצאת מהבעלות על הנמלים. ייתכן שלעובדים שם מגיע שכר גבוה, אבל השירות הציבורי לא יכול לסבול רמות שכר כאלה - זה משפיע על כל מערכת ההצמדות".

ייתכן שאפשר יהיה להפריט את הנמלים, אבל מה תעשה לגבי חגיגות השכר של עובדי מס הכנסה?
"מס הכנסה הוא דוגמה להתמודדות הנדרשת עם ייעול השירות הציבורי. עובדי מס הכנסה הם בעלי השכר הגבוה ביותר בשירות הממשלתי. מובן שאי אפשר להפריט אותם. בעבר הם ניסו להתייעל באמצעות איחוד אגפים והקמת רשות המסים, אך עד היום התהליך לא הניב פירות. זהו מגזר שבו אני מצפה מההסתדרות לסייע לנו ולהראות שאפשר לערוך התייעלות במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים. אין שם עובדים רבים, אבל פוטנציאל ההתייעלות גדול מאוד".

שההסתדרות תעזור? מה להם ולהתייעלות? הם בצד של ההוצאות, לא של החיסכון.
"זה מה שאנחנו מנסים לעשות בהסכמי השכר שעליהם אנחנו נאבקים. הפערים לא כה גדולים כמו שנדמה, וזו הזדמנות לעשות רפורמה לראשונה בתולדות המגזר הציבורי. מערכות השכר במגזר הציבורי אינן מעודדות התייעלות. פעם היו הסכמים שהציעו לעובדים תוספות שכר תמורת הסכמה למהלכי התייעלות.

קראנו לזה 'שכר עידוד', אבל זה נשחק ואיבד את משמעותו. העובדים קיבלו תוספות שכר תמורת מהלכים כמו מיחשוב המשרד או הכנסת פקסימיליה. זה היה מהלך חד-פעמי, הציוד החדש התיישן - ושכר העידוד הפך לעוד תוספת שכר שלא זוכרים אפילו מי נתן אותה, מי קיבל ולמה".

הדוח מראה שלמרות מלחמת החורמה שלך, חריגות השכר במגזר הציבורי נמשכות. אולי צריך לשנות את השיטה?
"המצב השנה הרבה יותר טוב מבעבר. ברשויות המקומיות כמעט אין חריגות, ויש בעיה באוניברסיטאות שבה עלינו לטפל. זה לא קורה מהיום למחר. השנה כבר הצלחנו לקבל את הנתונים ואנחנו מנהלים משא ומתן בהידברות. אם לא נגיע להסכמים נצטרך לנקוט אמצעים חריפים, כולל הפסקת תקציבים".

איימת בעבר בהעמדה לדין ובהפעלת יחידת חוקרים.
"יש לנו יחידה קטנה מאוד - בסך הכל 3 חוקרים באגף השכר - והיא הגישה כמה כתבי אישום לבית הדין לעבירות משמעת של שירות המדינה. אבל אני לא תולה בכך תקוות רבות לניהול המלחמה בחריגות השכר. העבודה העיקרית היא בטיפול היומיומי של ההנהלות והעובדים. כשיש אירוע טראומטי ומנהל צריך להוריד שכר לעובדים בגלל חריגות, הוא מבין שלא כדאי להיכנס לפינה הזו ומוטב למנוע את חריגות השכר מלכתחילה".

הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף עסקים שישי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/economy/ -->