עיני מזהיר: לא נסתפק בפחות מביטול מלא של התוכנית למסוי הקרנות
יו"ר ההסתדרות מזהיר כי אם שר האוצר לא יחזור בו מהתוכנית לחייב במס את קרנות ההשתלמות - השביתה הכללית במשק תתקיים
"להחלטת בר-און, בשבועיים הקרובים תהיה חשיבות מכרעת לגבי עתיד יחסי העבודה בישראל", אמר עיני. "הוויכוח עם שר האוצר הוא יותר עקרוני מאשר כלכלי. שר האוצר צריך להחליט אם פניו ליחסי עבודה בהסכמים". עיני הזהיר כי הכרעה כזו של השר הרת אסון ותוביל למסלול של אי שקט מתמשך במשק.
כבר כשהוקמו קרנות הנאמנות הראשונות, בשנות ה-60, נחתמו הסכמי העבודה הראשונים בין המדינה להסתדרות. בסוף שנות ה-70 נחתמו סדרה של הסכמים קיבוציים שהרחיבו את הסדר קרנות ההשתלמות על כלל עובדי המגזר הציבורי.
במרץ 1980 נחתם הסכם נוסף שבו ויתרה ההסתדרות על תוספות שכר בתמורה למתן פטור ממס על קרנות ההשתלמות. בהסכם נקבע כי העובדים יוכלו למשוך את הכספים שהצטברו בקרן, לכל מטרה, בתום 6 שנות חיסכון.
כדי לאפשר את יישומו של ההסכם תוקנה פקודת מס הכנסה. משמעות הדבר היא כי החוק הוא למעשה תולדה
של התחייבות בהסכם של המדינה כלפי עובדיה.
עיני הדגיש היום כי "המחלוקת שלנו עם שר האוצר אינה רק כלכלית אלא עקרונית. לא מדובר רק בוויכוח על תוספת כזו או אחרת לנטו, אלא האם בכלל האוצר מסוגל לכבד הסכמים שנחתמו איתו. אם שר האוצר לא יחזור בו מההפרה של הסכמי העבודה שנחתמו במשך עשרות שנים, הרי שאין ערך יותר להסכמים וכל גורם במשק רשאי לעשות כישר בעיניו. אי כיבוד הסכמים יביא לכאוס כללי בכלכלה הישראלית".
עיני ציין כי הדבר הראשון שעשה עם כניסתו לתפקיד יו"ר ההסתדרות היה לחתום עם שרגא ברוש על הסכם שלפיו יחסי עבודה יתנהלו בהסכמה ולא בחקיקה, "לצערי הרב הממשלה לא הצטרפה למדיניות הזאת".
עיני גם מתח ביקורת על התנהלות ההסתדרות בהסכמי השכר האחרונים שנחתמו במשק. "בדיוק לפני שנה, כשפרצה השביתה על תוספת השכר במגזר הציבורי סיכמתי עם שר האוצר על גובה התוספת של 5% בלחיצת יד.
"במשך 9 חודשים לא היה לנו הסכם כתוב, ועל אף שלא הייתי מחויב בחתימת ידי לא עלה על דעתי אפילו לרגע להפר את ההסכמה. ההיפך, רק נהגתי באחריות ועזרתי לבר-און לשמור שלא תיפרץ מסגרת ההסכם עם ארגונים אחרים. ציפיתי שבר-און יתנהג בצורה דומה, אולם מסתבר שהתבדיתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
