תושבים מנהריה נגד העירייה: התרשלה בטיפול במצבורי האסבסט
התובעים טוענים כי המשרד להגנת הסביבה הקצה לעירייה מיליוני שקלים לסילוק מצבורי האסבסט בעיר - אך העירייה לא הצליחה במשימתה והאסבסט לא פונה

אסבסט אלכס רוזקובסקי
מכתב התביעה עולה כי למרות שהמשרד להגנת הסביבה הקצה לעירייה מיליוני שקלים לסילוק מצבורי האסבסט בעיר, האסבסט לא פונה ונסיונותיה הרשלניים של העירייה לעשות זאת הסבו לתושבים נזק רב. התושבים מבקשים לפסוק להם פיצויים של של 150 אלף שקל, על הסבל הרב שנגרם להם כתוצאה מהתרשלות זו.
נהריה הוכרזה זה מכבר כאזור מוכה אסבסט, בין השאר, כתוצאה ממפעל האסבסט היחידי בישראל שפעל בתחומה, ושבתוצריו השתמשו לבנייה והנחת תשתיות ברחבי העיר.
עיריית נהריה טענה במשך שנים רבות כי אין ביכולתה לפנות מפגעים אלה, עקב מגבלות תקציביות. לאחר מאבק ממושך שניהלו תושבי העיר הקצו משרדי האוצר והגנת
הסביבה מיליוני שקלים לעירייה לשם טיפול בנושא. לטענת התובעים, העירייה לא השכילה לנצל את התקציבים האלה, והמפגעים לא טופלו.
בתביעה נטען, כי העירייה החליטה לחפש מצבורי אסבסט דווקא בקרקעות פרטיות - ורק בשלושה מוקדים של קרקעות ציבוריות; וזאת למרות שמצבורים כאלה נמצאים בשפע.
לטענתם, שניים מהמוקדים האלה היו מתחת לכבישים ברחובות יצחק שדה וקק"ל, שבהם קדחה העירייה מאות חורים במטרה לבדוק מה מצוי מתחת - וזאת למרות שתושבים המתגוררים בסמוך לכבישים העירו כי הם נסללו שנים רבות לפני הקמת מפעל האסבסט בעיר.
לאחר שלא נמצא אסבסט הוחלט בעירייה לנצל את העובדה שהכבישים נקדחו ובאותה ההזדמנות לסלול כביש חדש. סלילת הכביש, טוענים התושבים, נעשתה גם היא בשלומיאליות ובחלמאות תוך שימוש לא נכון ובלתי זהיר בציוד הנדסי כבד וחשיפת העובדים ותושבי הרחוב לענני אסבסט שעלו ממצבורים גלויים לעין בשולי הכביש.
טרם הוגש כתב הגנה.