היתה רפורמה?
רק לפני שבועיים כינס שר האוצר מסיבת עיתונאים חגיגית והבטיח למסות את קרנות ההשתלמות - ולהפחית מסים אחרים. אבל האיומים של ההסתדרות והתנגדות חברי הכנסת עשו את שלהם
כלומר, אנו חוזרים כעת למצב שהיה לפני הצגת התוכנית. מה שנשאר בצנרת של האוצר הוא הרפורמה הרב-שנתית של ביבי נתניהו, שלפיה יירד מס החברות בהדרגה ל-25% והמס השולי ל-44% בשנת .2010
לאחר הישיבה המכרעת שקיים בנושא עם הנהלת משרדו, אמר שר האוצר כי “מתוך אחריות אישית למצב המשק ולשמירה על יציבותו, הגעתי למסקנה כי נכון יהיה למנוע זעזועים נוספים הכרוכים בשביתות ובערעור מערכת יחסי העבודה במשק.”
בר-און הוסיף: כי “טעיתי בעיתוי ובהערכת המצב הפוליטית שלפיה ניתן היה לקדם את התכנית בכללותה, חרף מרכיביה השונים השנויים במחלוקת. האמנתי כי אפשר יהיה לקדמה בהידברות. אני מכיר בכך שטעיתי. אני לא נלחם על האגו שלי ולא מסתתר מאחורי סולמות וחבלים ומשיכת זמן שיגבו מחיר יקר מהמשק. הגעתי להכרה - ואני זז אחורה ומנסה לתקן את
הדרוש.”
לדברי שר האוצר, “חייבים למנוע כניסה של הפוליטיקה לכלכלה. עומדים בפנינו אתגרים מורכבים. עלינו להמשיך לשמור על יציבות המשק ולנהל מדיניות כלכלית אחראית חרף אי-היציבות הפוליטית. אנו נבחן בעתיד את שאלת מתווה הפחתות המס בטווח הארוך, בהתחשב בהיעדר מקורות ונוכח המצב הפוליטי”
באוצר ביקשו להבהיר, כי מאחורי ההתקפלות של השר עומדת ההכרה בכך שהתוכנית מחייבת חקיקה ראשית (ב-3 קריאות,( ושאין כל אפשרות להעבירה בכנסת - בגלל ההתנגדות הפוליטית הרחבה והתנגדותם של ארגונים כלכליים במשק למיסוי הקרנות (לדוגמה, התעשיינים העצמאים והסוחרים.(
גם האיום של יו”ר ההסתדרות לפתוח בשביתה כללית במשק עשה את שלו: עופר עיני סירב לכל פשרות בתוכנית המסים ודרש מבר-און להודיע לו על משיכתה כתנאי להסרת איום.