כל הכבוד לשר? לא בטוח
בר-און חייב להסביר לעצמו ולנו מדוע החליט מראש להציג את הרפורמה הגנוזה הזו, כאשר כל אחד מהעובדים הוותיקים במשרדו יכול היה להזהירו מפניה
עם זאת, המנצח הגדול הוא יו"ר ההסתדרות עופר עיני. עיני הפגין שרירים מול האוצר ולמעשה הכניע אותו בנוק-אאוט, כאשר סירב אפילו להיכנס למהלך ההידברות שניסו בכירי האוצר להציע לו.
אך בר-און אינו רשאי להסתפק בטיעון, שלפיו העדיף לשמור על השקט במשק מאשר לשמור על התדמית ועל האגו שלו. הוא חייב להסביר לעצמו ולנו מדוע החליט מראש להציג את הרפורמה הגנוזה הזו - אשר כללה את סעיף מיסוי קרנות ההשתלמות - כאשר כל אחד מהעובדים הוותיקים במשרדו, היודע את ההיסטוריה הכלכלית, יכול היה להזהיר אותו שהמסוי הזה יגרום לזעזועים במערכת יחסי העבודה במשק בתקופה הקרובה.
אין ספק, שההחלטה לוותר על תוכנית המסוי ללא שביתה ולחפש פשרה אלגנטית כדי לרדת מהעץ פוגעת ביוקרה של בר-און, שאולי לא הכין שיעורי בית לפני שהחליט להציג את תוכניתו בציבור.
הרפורמה הזו מצטרפת לארון תוכניות הרפורמה שלא בוצעו, שנמצא בהנהלתו
של משרד האוצר. בהתקפלות הזו מחסל בר-און את הסיכוי שיוביל רפורמה של הורדת שיעורי המסוי, דווקא בתקופת האטה במשק.
משרד האוצר חייב לבחון ביצוע מהלך כזה ובמיוחד את הפחתת מס החברות, כי הניסיון של השנים האחרונות מלמד שהורדת מסים הגדילה את הכנסות האוצר. לכן יש לצמצם את הרפורמה ולנסות לבצעה - ללא גזירות על הציבור.
במקביל, הנסיגה של בר-און ממסוי קרנות ההשתלמות צריכה להביא לחידוש ההידברות בין האוצר להסתדרות. כפי שאולמרט וברק מצאו דרך לשבת באותה ממשלה, חייבים רוני בר-און ועופר עיני לשבת ליד השולחן ולמצוא דרכים שיחסלו את מכת סכסוכי העבודה הפוגעים בציבור הרחב.
אין הצדקה שיימשכו העיצומים בשירותי הרווחה, הביטוח הלאומי, הדואר וכו’ בחודשי הקיץ החמים, וימררו את חיי הציבור. ככל שההידברות תקודם, כך יצטמצמו הנזקים למשק.
נא להמתין לטעינת התגובות
