לא הייתם צריכים
מתי קיבלתם פיצוי מטכנאי שלא הגיע בזמן, החזר כספי על מוצר שהשבתם, או תשלום מוגדל על איחור ברכבת? בכנסת האחרונה אושרו עשרות חוקים שנועדו להגן על הצרכן הישראלי, אבל לא הגיעו לשטח. ח"כ גלעד ארדן: "זו לא אשמתנו". ח"כ ישראל חסון: "הכנסת מחוקקת עצמה לדעת"
ועדת הכלכלה, בראשות היו"ר היוצא ח"כ גלעד ארדן - וקצת פחות מכך בתקופת היו"ר הקודם, ח"כ משה כחלון - חרתה על דגלה להוביל מהפכה צרכנית. השניים מילאו את התפקיד בתקופה שבה תרבות הצריכה בארץ - ובפרט בתחום שירותי התקשורת, האינטרנט והסלולר - הגיעה לשיאה, בלא שהוטלו על החברות מגבלות משמעותיות בכל הנוגע לחובותיהן כלפי הצרכנים.
אלה מצאו עצמם לעתים קרובות עומדים חסרי אונים מול מענה קולי וללא כתובת משמעותית לפנות אליה במידת הצורך.
בתקופת ארדן, בעידוד ארגוני הצרכנים ובתמיכת ח"כים שונים שהנושא קרוב ללבם, או שתפסו טרמפ על גל החקיקה הצרכנית, עברו בוועדה עשרות חוקים ורפורמות שעל רבים מהם חתום ארדן. הוא עצמו יזם מעל 120 חוקים בכנסת הנוכחית.
רוב החוקים שאושרו נוגעים להתנהלות החברות כלפי לקוחותיהן. הידועים שבהם הם חוק הפיקוח וצמצום עמלות הבנקים; חוק ההתנתקות משירות; הרפורמה בניידות המספרים; חובת הניתוק משירותים בתוך 3 ימים; החזר כספי על החזרת מוצרים; גביית דמי חניה על פי מד של 15 דקות; הגבלת פרסום טבק ואלכוהול; סימון קלטות ילדים; פתיחת משק הגז לתחרות; חובת מתן קבלות על עיסקאות טלפוניות; הגדלת אותיות קטנות בפרסום; הגבלת שעות הפרסומות; פיצויים כספיים על איחורים בטיסות ובנסיעה ברכבת; וחוק הטכנאים - המפצה אדם הממתין לשירות יותר משהובטח לו.
רבים מהחוקים הללו עוררו רעש תקשורתי וגרמו ללחץ (קל לפחות) בקרב החברות. במקביל חל גידול של עשרות אחוזים במספר הפונים לארגוני הצרכנים, בעקבות העלייה במודעות לזכויות ולשירות הוגן.
אך מלבד השיח והבאזז התקשורתי שעוררה החקיקה, עד כמה היא שיפרה את מצבם של הצרכנים בפועל? נראה כי ברוב המקרים לא התחולל שינוי של ממש, וכי בחלק מהם המצב אף הורע מבחינת הצרכן.
הדוגמה המובהקת ביותר מהחודשים האחרונים היא הרפורמה בעמלות הבנקים. מה שהחל בוועדת חקירה מיוחדת בראשות כחלון וארדן, שאמורה היתה לקדם חוק לפיקוח ולצמצום העמלות הבנקאיות, הסתיים בתחילתה של תחרות בשוק הבנקאי - אך גם בעלייה של עשרות אחוזים במחיר העמלות המוטלות על משקי הבית. אמנם כעת הוועדה מנסה לחוקק חוק נוסף בנושא העמלות, אבל ספק אם המהלך אכן ייצא אל הפועל.
גם תקנות של משרדי הממשלה לא תמיד מסייעות לצרכנים. בחודשים מרס-אפריל תיקן משרד התקשורת שתי תקנות במסגרת ניסיונותיו להגביל במעט את שוק הסלולר המשתולל.
הראשונה קבעה כי חברות הסלולר לא יוכלו לכבול אליהן צרכנים לתקופה של יותר משנה וחצי, והשנייה קבעה כי החברות לא יורשו להעלות תעריפים במהלך תקופת ההתקשרות. התוצאה המיידית היתה העלאת תעריפים בחברות הסלולר - לפני שהתקנות נכנסו לתוקפן.
חוק אחר שהתקבל השנה הוא חיוב רכבת ישראל לפצות כספית לקוחות שנפגעו עקב איחור בלתי סביר של הרכבת, כמקובל בכל מדינות המערב. אך את קביעת גובה הפיצוי, שנמדד ביחידות של רבע שעה, הטיל החוק על מנכ"ל הרכבת, שהאינטרס שלו לשלם כמה שפחות ברור. גם חוק זה נמצא היום ב"טיפול מחודש" לאחר שאושר.
בעיה נוספת שעולה מעשרות מהצעות החוק היא שהמחוקקים לא חשבו תמיד על הפיקוח ועל דרך האכיפה. למשל, חוק התשלום לחניונים על פי יחידות של 15 דקות שאושר באחרונה. על פי יוזם החוק, ח"כ יואל חסון, הוא נועד להקל על הצרכנים שהיום משלמים לפי שעות שלמות, גם אם הם חונים לפרק זמן קצר יותר.
אבל מי יפקח על האכיפה, ומי ימנע מבעלי החניונים לקבוע מחירים גבוהים לתקופות הזמן הקצרות ביותר? לטענת חסון, "התחרות בשוק החופשי תעשה את שלה. בעלי החניונים שירצו להתחרות זה בזה לא יעלו את המחירים באופן בלתי סביר, כי אף לקוח לא יגיע אליהם". האומנם? ניאלץ לחכות ולראות.
חוק בעייתי אחר הוא חוק ההמתנה לטכנאי שיזם ח"כ ארדן. על פי החוק, כל איחור של יותר מחצי שעה יאלץ את החברות המסחריות לשלם קנס בגובה כמה מאות שקלים. אבל כיצד יוכלו הלקוחות להוכיח כי הטכנאי איחר? ואם החברה לא תסרב לשלם - למי יוכלו לפנות? ארגוני הצרכנים ובתי המשפט לתביעות קטנות קורסים גם כך תחת הנטל, וספק אם הלקוחות יעדיפו להתעקש במשך חודשים על פיצוי של 300 שקל בבית המשפט.
חוק אחר מעיד על הקלות שבה עלולים חוקים חשובים להתרוקן מתוכנם. ח"כ אורית נוקד יזמה חוק, שלפיו חברות יהיו מחויבות להודיע למנויים על סיום התקשרות או על סיום מבצע, ולא להמשיך לגבות מהם כסף מדי חודש בלא ידיעתם.
אלא שבלחץ החברות נקבע כי הן יחויבו להודיע ללקוחות על סיום מבצע - אך ורק אם תקופת המבצע לא עולה על 3 חודשים. גם במשרדה של נוקד מודים כי כעת החברות יכולות פשוט להגביל את המבצעים לתקופה שלא עולה על 3 חודשים, ובכך לפטור את עצמן מהחובה להודיע ללקוחות על סיומם.
לעתים החוקים המאושרים אינם מיושמים בסופו של דבר, עקב בעיות ביצוע שניתן היה לפתור בשלב
חברות הדלק טענו כי לפי שעה קשה להן ליישם את החוק, וקיבלו דחייה של כ-3 חודשים. כשזו תסתיים, הן צפויות לבקש הארכה נוספת. הצעה אחרת של ארדן נועדה לאפשר לרוכשי רכב מיד שנייה לקבל לידיהם את פירוט ההיסטוריה של הרכב. אך היישום כרוך בהיערכות לוגיסטית מסובכת, שכרגע כמעט בלתי אפשרית מבחינה טכנולוגית וגם גובלת בבעיות חיסיון שונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
