שר שיכון או איש תחזוקה
מענה ממשלתי לקריסת חפציבה? סיוע לזוגות צעירים? איש לא ציפה לדבר משר השיכון זאב בוים, פרט לתחזוקה שוטפת של המשרד. ואיש גם לא קיבל כלום מעבר לזה
מאז החל ענף הנדל"ן להתמקד בפעילות יזמית פרטית, הפך משרד השיכון לכמעט חסר השפעה על המתרחש בשוק. כיום מרבית פעילותו קשורה לרווחה, כמו מציאת פתרונות דיור לשכבות החלשות הזכאיות לדיור מטעם המדינה, לצד קידום פרויקטים בפריפריה.
לפיכך הפך בעשור האחרון כיסאו של שר השיכון לאטרקטיבי פחות, ויש שיטענו שהוא קיים רק ככיסא נוסף למיקוח במסגרת המשא ומתן הקואליציוני. לא רק ש"הכיסאות המוזיקליים" ותחלופת השרים במשרד הפכו את התפקיד לסוג של בדיחה - הם גם לא איפשרו להוביל שום תהליך או רפורמה משמעותיים.
מאז 2004 התחלפו לא פחות מ-5 שרים, ובהם מאיר שטרית שהחזיק בתפקיד שנה וחודשיים, יצחק (בוז'י) הרצוג במשך 10 חודשים, ואפילו ציפי לבני לתקופת מעבר של 3 חודשים, במקביל לכהונתה כשרת הקליטה.
אל המורשת הקצרה והלא-מפוארת הזו הצטרף באוגוסט 2007 זאב בוים, לאחר שהיה שר החקלאות ונלחם בשפעת העופות. רצה הגורל ועם כניסתו לתפקיד אירעה קריסת חפציבה, על כל המשתמע ממנה.
הציפייה לסיוע בפתרון המשבר הופנתה גם לשר השיכון - אך לכולם היה ברור שאין למשרד יכולת של ממש להשפיע או לשנות את המצב, ועיקר הטיפול בפרשה בוצע במשולש שבין בתי המשפט, הבנקים ורוכשי הדירות.
"היקפו העצום של משרד השיכון הצטמצם במרוצת השנים מסיבות שונות", אמר בוים בראיון לעסקים שבועות מספר לאחר שנכנס לתפקיד, "הנסיבות הגיאו-פוליטיות השתנו והתקציב צומצם. יש תהליך של כרסום מאוד לא רצוי בסיוע, במקומות שמשרד השיכון הניף בהם בעבר דגל חברתי מובהק".
ואכן, בדומה לקודמיו, קשה לסכם את הקדנציה של בוים כהטבעת חותם משמעותי או כיצירתיות יוצאת דופן. עם זאת, דווקא אמירותיו ועמדותיו הפוליטיות - תמיכה בבנייה במזרח ירושלים ובהר חומה וקידום השלמת שכונת "אגן איילות" בפסגת זאב - זכו לתשומת לב ציבורית.
שום אג'נדה של ממש או מהלך בעל משקל לא קודמו או בוצעו בתקופת כהונתו. השבת מענקי הרכישה בפריפריה - שבוטלו בשנת 2003 והיו בין הגורמים לקיפאון באזורים הללו - לא זכתה לחזית הולמת מצד בוים מול האוצר, דבר שצרם במיוחד בתקופת הצמיחה של המשק.
גם נושא הבנייה לצורך השכרה לזוגות צעירים - שאותו קידם ביתר שאת קודמו, מאיר שטרית - התמוסס ונשכח. פעילות המשרד הסתכמה בעיקר בתחזוקה שוטפת ובכמה הישגים צרכניים, רובם תוצר מתבקש של אפקט חפציבה.
כך, למשל, חתם בוים באחרונה על תקנת מכר דירות והבטחת השקעות של רוכשי דירות, שלפיה כל מי שמוכר דירה חדשה יידרש למסור למשרד הצהרה כי לרוכש הוענקו בטוחות של ערבות בנקאית, פוליסת ביטוח, שעבוד במשכנתה ראשונה והערת אזהרה ורישום זכויות.
מעבר לכך לא ייזכר בוים כמי שסייע לנפגעי חפציבה בקידום הטיפול בפרשה, תוך שילובו בסדר היום התקשורתי והציבורי.
עוד בתקופתו אישר המשרד את סטנדרט המפרט הטכני החדש המחייב את כל קבלני ישראל, שעודכן לאחר 30 שנה. המפרט יצר מסגרת מפורטת ומדוקדקת לכל המידע הרלוונטי והלא־רלוונטי לרוכש הדירה, ופסק אחת ולתמיד כיצד יש למדוד את שטח הדירה.
בתקופתו נרשם צעד נוסף למיסוד ענף השיפוצים (בעיקר בשל פעילות אינטנסיבית של התאחדות קבלני השיבוצים), וקבלני השיפוצים קיבלו סוף-סוף הכרה רשמית וסיווג משלהם ברשם הקבלנים.
כמו כן קודמו פרויקטים של מגורים בחלק מאזורי הפריפריה, דוגמת שיווק קרקעות בקריית גת, בפסגת זאב ובהר
המשרד של בוים טיפל גם במיגון יישובי אזור עוטף עזה, ובשלב זה נבחרו הקבלנים המבצעים. עם זאת, נדמה שעד שתושבי עוטף עזה ירגישו מוגנים, יתחלפו עוד כמה ראשים במשרד.
במקביל מונה בוים, כנהוג, ליו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל. מדובר בגוף בעל כוח והשפעה על שוק הנדל"ן, המחזיק ב-93% מהקרקעות בישראל ואחראי לשיווקן באזורי הביקוש והפריפריה.
בוים לא ממש ניצל את ההזדמנות לשנות את מדיניות השיווק של המינהל או לטפל בחלק מהרעות החולות שבהן הוא לוקה כבר שנים רבות.
גם ההמלצות לרפורמה - שנוסחו בעמל רב על-ידי יו"ר הוועדה שבחנה את תפקוד המינהל, יעקב גדיש ז"ל, אשר פורסמו ביוני 2005 - גם הן נשארו עמוק במגירה.
מה שבטוח הוא שהבירוקרטיה האין-סופית, שמזכירה יותר משטרים חשוכים, חוסר היעילות והנגישות לציבור, סכסוכי העבודה הבלתי פתורים וריח השחיתות במסדרונות - כל אלה נותרו ללא שינוי.
נא להמתין לטעינת התגובות
