השפעות האבטלה לא מתמקדות רק במישור הכלכלי
האבטלה כרוכה בהרבה אובדנים עבור עובדים שאיבדו זה עתה את מקום התעסוקה שלהם. פרופ' קוליק מדגישה כי במקרים רבים ההתמודדות עם הפיטורים דומה להתמודדות עם תהליך אבל
אירוע הפיטורים ותהליך חיפוש העבודה בעקבותיו עלולים להיתפש על ידי המובטל כחוויה המערערת את הדימוי העצמי, בפרט כשהוא נתקל בדחיות חוזרות של מעסיקים לקבלו לעבודה.
השפעותיה של האבטלה אינן מצטמצמות למישור הכלכלי בלבד. מרכזיותה של העבודה במערך תפקידי האדם מקנה לאבטלה סממנים של משבר. האבטלה כרוכה בהרבה אובדים עבור המתנסה בה, ובמקרים רבים, כשהיא הופכת לכרונית וכשמרכזיות חיי העבודה אצל המובטל רבה - ההתמודדות עמה מדומה להתמודדות עם תהליך אבל.
ממצאי מחקרים שבוצעו בנושא השפעותיה השליליות של האבטלה על הפרט, עולה כי היקף הפגיעה כולל כמה תחומי חיים עיקריים.
אובדן סדר היום: אנשים החיים בחברה מודרנית התרגלו לפעול על פי לוח זמנים מסודר וקבוע. כאשר לוח זמנים זה נעלם בעקבות האבטלה, הפרט מרגיש בלבול והעדר תחושת ארגון ושליטה בחייו.
הפחתה במגעים החברתיים: עקב האבטלה נגרם צמצום במגעים החברתיים של המובטל, בשל ניתוק הקשרים עם העמיתים לעבודה, עם ממונים ועם לקוחות. בנוסף, כשהאבטלה מתמשכת, נוטה המובטל להתרחק גם ממעגלים חברתיים, שהיה שייך אליהם בעבר ובשל כך בדידותו גוברת.
פגיעה כלכלית: בעקבות האבטלה ובפרט כאשר היא מתמשכת, רמת החיים של המובטל יורדת. דמי האבטלה מהווים פיצוי חלקי בלבד למשכורת, וניתנים רק באופן זמני.
פגיעה בדימוי העצמי: עקב אובדן מקום העבודה, הפרט מאבד את תחושת ההשתייכות החברתית והזדמנויות החברתיות להוכיח יכולת וכשרון דרך עבודה נעלמות.
בתקופתנו, ערך העבודה תופס מקום נרחב במסגרת התפיסה הערכית הכללית של האדם. נטילת הזדמנות להגשים ערך זה, עשוי ליצור אצל הפרט תגובות פסיכולוגית שליליות בעלת עוצמה המשתנה בהתאם למרכזיות העבודה אצל הפרט. מהבולטות שבתגובות אלה היא פגיעה בדימוי העצמי של האדם בשל אובדן תחושת התרומה לחברה.
פגיעה בבריאות הנפשית: נמצא קשר בין התנהגות אגרסיבית קיצונית לבין עלייה במשך האבטלה. בנוסף, חוקרים מדווחים על עלייה בנטייה לאלכוהוליזם, תגובות דיכאון וחרדה המתגברות, ככל שמשך האבטלה עולה, וככל שלפרט יש היסטוריה ארוכה של אבטלה - מספר הפעמים שאדם היה מובטל בעבר.
פגיעה בבריאות הפיזית: נמצא קשר בין מחלות כגון אולקוס, דלקת פרקים, ומחלות לב, לבין משך האבטלה. נמצא שאנשים שלא חלו במחלות כרוניות אלה בעבר, חלו בהן במהלך תקופת האבטלה בפרט אם היא הייתה ארוכה.
פגיעה בחיים המשפחתיים: לאבטלה השפעה לא רק על הפרט המובטל, אלא גם על משפחתו. למעשה, מתקיים קשר מעגלי בין מצוקת המובטל לבין מצוקת המשפחה. הלחץ הנפשי שבו מתנסה המובטל, מביא לסכסוכים עם בני המשפחה, בפרט כשתשתית היחסים הבסיסית שקדמה לאבטלה לא הייתה יציבה.
המובטל הופך לרגיש לביקורת מצד בני המשפחה, הוא חש אי נוחות ממצבו כמובטל, תחושת הסמכות שהייתה לו ביחס לילדיו נפגמת. עקב כך המובטל מרגיש ממורמר ויחסיו עם בני המשפחה משתבשים.
תיוג חברתי: כאשר מצב האבטלה מתמשך המובטל מרגיש תחושת שוליות חברתית ותיוג מצד החברה.
עוד עולה ממחקרים בנושא, שלמשך האבטלה והיסטורית האבטלה חשיבות רבה, שכן מאפיינים אלה של האבטלה משפיעים על הדפוסים הפסיכולוגיים, האמוציונאליים וההתנהגותיים בעת האבטלה.
קיימים מודלים שונים המתארים תגובות לאבטלה על פי משך האבטלה. יש מבין החוקרים המציינים כי מובטלים עוברים שלבים המאפיינים אנשים החולים במחלה קשה: תחילה יופיע שלב ההכחשה. המתנסים בשלב זה יכחישו את עובדת הפיטורים, חלק מהמובטלים ישמרו קשר עם הארגון שבו עבדו מתוך תקווה שראשי הארגון והממונים יתחרט ויבקש מהם לחזור לעבודה.
לאחר מכן יופיע שלב הכעס על המעסיקים ש"בעטו בהם", אחרי שנות עבודה רבות של גילוי מסירות ומחויבות לארגון. בהמשך יופיע שלב הדיכאון המלווה במורל נמוך, הזנחה חיצונית, ייאוש, חוסר תקווה והתבודדות.
לבסוף, במקרה
בצד התוצאות השליליות של האבטלה מציניים החוקרים שבמקרים מסוימים לאבטלה עשוים ליהנות גם תוצאות חיוביות עבור מובטלים מסוימים כגון התנסות בתחושת שחרור מעבודה מעיקה ומלחיצה והזדמנות להתארגנות ולחידוש כוחות.
תוצאות חיוביות אחרות עבור המובטל יתבטאו בניצול הזמן הפנוי לכשרה חדשה ובחינת הדרך המקצועית, בחינה העשויה להביא לצמיחה אישית ותפנית לכיוון מקצועי חדש.
ההשתלבות מחדש בשוק העבודה אינה משימה קלה והיא תלויה לא רק בשוק העבודה, אלא גם
במאפייני המובטל - גילו, מינו, השכלתו והכשרתו. כמו כן, למוטיווציה שיגלה להשתלב מחדש בשוק העבודה תרומה חשובה לסיכויו למצוא עבודה.
בהקשר זה עולה השאלה מה ניתן להמליץ למובטל כדי להפחית מתוצאותיה השליליות של האבטלה? מתוך הבנה שהדחק בו מתנסה המובטל עיקרו תחושת איבוד השליטה בעקבות תוצאותיה המזיקות של האבטלה, הרי שרכישת שליטה היא המשימה החשובה העומדת על הפרק עם קבלת הודעת הפיטורים.
על כן שמירה על אקטיביות ומציאת מוקד עניין אחר לתקופת האבטלה כגון התנדבות, מעורבות קהילתית עשויים להקנות למובטל תחושה של חיוניות, עשייה ורלוונטיות. שמירה על קשרים חברתיים ושימוש ברשות התמיכה הזמינות שלרשות המובטל - אם בחיפוש עבודה ואם בקבלת תמיכה רגשית - חיונית להסתגלותו.
מכיוון שאחד ממקורות התמיכה החשובים עבור המובטל היא המשפחה ובשל הפוטנציאל הקיים בהיווצרות מתח וסכסוכים עם בני המשפחה בתקופה זו, על המובטל לפתח מודעות לסכנות העורבות תוך הכרה לחשיבות שבשמירת פעילות גומלין תקינה עם בני המשפחה.
ולבסוף השקעה בעצמי, באמצעות הכשרה מקצועית ולמידה חדשה ויותר מכל שמירה על תחושת אופטימיות עשויה להטעין את המובטל, ולהקל עליו את העמידה בפגיעותיה הרבות של האבטלה.
הכותבת היא פרופ' בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן
נא להמתין לטעינת התגובות
