הפקולטות הכי טובות
איפה הכי כדאי ללמוד מנהל עסקים? איזו אוניברסיטה מתהדרת בפקולטה יוקרתית לרפואה? ומי הפתיע וזכה בבכורה בלימודי הנדסה? האפשרויות העומדות בפני הסטודנטים רק הולכות ומתרבות עם השנים, לכן יצאנו אנחנו ללמוד שיעור במצוינות אלה 10 הפקולטות שעשו לכולנו בית ספר
לסטודנט הפוטנציאלי יש היום שפע של ברירות. הוא יכול ללמוד באוניברסיטה, במכללה ציבורית או במכללה פרטית. החוויה האישית היא, במידה רבה, הקובעת. עורך דין מבריק הוא לאו דווקא בוגר פקולטה למשפטים באוניברסיטה יוקרתית, וייתכן מאוד כי צמח דווקא באחת המכללות הקטנות.
יש סטודנט שההרכב החברתי והגישה של אוניברסיטת בר אילן, בן גוריון או חיפה יהיו בסיס אקדמי טוב בשבילו, ויש מי שדווקא המרכזיות של אוניברסיטת תל אביב או העברית בירושלים יקרצו לו. יש מי שייכנס לשערי ההשכלה הגבוהה דרך המערכת הציבורית, ויש מי שיבחר לרשום צ'ק על סך 30 אלף שקל לשנה.
קשה לדרג איפה הכי כדאי ללמוד. לכל מוסד להשכלה גבוהה יעדים ואיכויות משלו. חלק מהמוסדות המופיעים ברשימה שלפניכם, מככבים דרך קבע בדירוגים האקדמיים הבינלאומיים הנחשבים, כגון דירוג "טיימס" העולמי ומדד שנחאי.
רשימה זו אינה מבוססת על הקריטריונים המדעיים המאפיינים את הדירוגים האלו, אלא משקפת תמונת מצב של פקולטות מובילות בתחומן, שנחשבות לאטרקטיביות עבור הסטודנטים וזוכות למוניטין ארצי ובינלאומי.
הפקולטות נבחרו אחרי שיחות רבות עם סטודנטים, מרצים וגורמים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה. הרשימה משקפת את מסגרות הלימוד השונות הפתוחות כיום בפני סטודנט: האוניברסיטאות, המכללות הציבוריות והמכללות הפרטיות, ומנסה להקיף את כלל תחומי העניין - מהמקצועות המבוקשים "הקלאסיים": משפטים ורפואה, ועד לעיצוב וביולוגיה ימית.
נדגיש כי לצד כל פקולטה מובילה, בחרנו לציין פקולטות נוספות שנחשבות לדומיננטיות בתחום, מתוך הבנה כי הרשימה הזאת יכולה הייתה להיות ארוכה הרבה יותר.
לצד מחלקות בולטות באקדמיה הירושלמית הוותיקה, כגון המחלקה לאמנות והמחלקה לאדריכלות, בולטת המחלקה לעיצוב תעשייתי בהשתלבות בוגריה במשק, ונחשבת למחלקה היוקרתית ביותר בארץ ללימודי עיצוב תעשייתי ולאחת המובילות בעולם.
בתחום העיצוב התעשייתי, האמנות - בהגדרה - יוצאת מגבולות הסטודיו אל חיי היומיום, והאמנים הטריים מבית היוצר של בצלאל מצליחים לשלב בין הסטודיו לתעשייה באופן מעורר עניין.
הסטודנטים של המחלקה מופיעים בתערוכות נחשקות ברחבי העולם וגם גורפים פרסים. חיים פרנס, ראש המחלקה ובעצמו בוגר שלה, מספר כי בערך אחד מכל עשרה מבקשים אכן מתקבל להיות בין 45 הסטודנטים שיאיישו את הספסלים מדי שנה.
"בניגוד לסין או איטליה למשל, התעשייה בישראל היא מאוד קטנה", אומר פרנס. "המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל קיימת למרות התעשייה, ולא בזכותה. המדיניות שלנו היא להכשיר בוגרים בעלי מנגנון צמיחה אישי, אנשים מעשיים, אחראיים, בעלי היגיון בריא, שאנחנו מקווים שידחפו את התעשייה קדימה. הבוגרים שלנו נמצאים בעמדות מפתח לא רק בארץ, אלא גם בעולם. אנחנו רואים את בצלאל כשדה תעופה ואת המחלקה כמסלול
פרנס מוסיף כי תהליך ההכשרה הארוך מלווה על ידי מיטב אנשי הסגל בארץ, וחלקם מהטובים בעולם בתחומם. בשנים האחרונות מרבה המחלקה לעסוק בישראליות, אך לא מזניחה את הרב תרבותיות, בין היתר על ידי מפעל מרשים של חילופי סטודנטים.
"הסטודנטים לומדים ממיומנויות של עשיית כלים באבני צור ועד עבודה במדפסות תלת ממד הכי מתקדמות שיש. יש הרבה אינטראקציה בין המחלקות בבצלאל ושיתופי פעולה שמקנים לסטודנטים את היכולת המקסימלית להגשים את עצמם. מעבר לזה שמלמדים במחלקה טובי המרצים, הדבר האמיתי זה הסטודנטים. בניגוד לתחומי אקדמיה מסורתיים, כאן החל מהשבוע הראשון ללימודים הסטודנטים יוצרים גוף חדש של ידע", הוא מסביר.
עוד פקולטות בולטות ללימודי עיצוב: החוג לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה, המדרשה לאמנות בית ברל, מכללת שנקר והמכון הטכנולוגי בחולון .(HIT)
תחום הביולוגיה הימית נחשב לתחום עולה בעולם, אך בישראל המענה האקדמי אליו עודנו מצומצם יחסית. בסיס הצמחת דור העתיד של הביולוגים הימיים מתבצע בשלוחה במכמורת של המרכז האקדמי רופין.
400 הסטודנטים שמתקבלים מדי שנה ללימודי תואר ראשון בבית הספר למדעי הים לומדים, בין היתר, אוקיינוגרפיה, גנד טיקה וביולוגיה מולקולרית, איכות סביבה ימית, ימאות מעשית ועיונית ועוד.
בית הספר למדעי הים נחשב לאטרקטיבי במיוחד - לא רק בגלל המעבדות ותוכני הלימוד, אלא בעיקר בגלל האטרקציות הנלוות: לימודים על שפת הים במכמורת והשלמת תעודת משייט (סקיפר) במסגרת הלימודים.
שיעור אחד יכול להתקיים במעבדה, ושיעור אחריו יכול להתקיים על ספינת מחקר בלב ים. המסננת המופעלת בתהליך קליטת סטודנטים היא קפדנית למדי: רק מחצית ממספר הפונים למכללה מתקבלים ללימודים.
עד כה הוכשרו במכמורת למעלה מאלף בוגרים, רבים מהם השתלבו במשק בתור חקלאים ימיים, חוקרים ואנשי חינוך ימי. רוב הסגל האקדמי, שבראשו עומד פרופ' אדם פרידמן, חוקר ידוע בגנטיקה וביולוגיה מולקולרית, עוסקים גם במחקר ימי פעיל.
"בים טמון פוטנציאל עצום", אומרת פרופ' שוש ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין. "בית הספר למדעי הים מכשיר את הדור הבא של המומחים שייקחו חלק במשק המים המתפתח בתחום החקלאות הימית, הכולל חוות לגידול ולפיתוח מיני דגים לנוי, למאכל ולתעשיית התרופות", היא מוסיפה.
"במסגרת הקמפוס מתקיימת לא רק פעילות ייחודית של הוראה, אלא גם מחקר ברמה רצינית ביותר. מלבד זאת, אנו רואים את עצמנו כגורם מחנך לשמירה על ערכי הטבע והסביבה הימיים".
עוד פקולטות בולטות למדעי הים: לימודי תואר שני ושלישי במחלקה לציביליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, המגמה לביולוגיה ימית בתוך לימודי מדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון ולימודי אוקיינוגרפיה באוניברסיטה העברית.
אחרי שנים בהן כיכבו לימודי מינהל העסקים בראש טבלת הביקושים באוניברסיטאות, הצליחו בשנים האחרונות גם המכללות הפרטיות למשוך אליהן סגל איכותי וסטודנטים שקדנים.
דוח של ועדה בינלאומית שמינתה המחלקה להערכת איכות במועצה להשכלה גבוהה, לבדיקת איכות הפקולטות למינהל עסקים, הדגיש את עלייתן של המכללות בתחום וציין לחיוב את בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי.
בית הספר ע"ש אריסון נחשב ליוקרתי במיוחד עבור קהל הסטודנטים של המרכז הבינתחומי, שרבים מהם מכירים את העולם העסקי ואף התחילו כבר לעבוד בו, במטרה להשתדרג עם התעודה הנכספת ביד.
סגל ההוראה בפקולטה מורכב ממרצים בעלי שם, חלקם מלמדים גם בפקולטות מקבילות בבתי ספר נחשבים בארצות הברית, והפקולטה נהנית משיתופי פעולה עם בתי ספר למינהל עסקים בחו"ל, במיוחד עם בית ספר וורטון מאוניברסיטת פנסילבניה.
"הייחוד שלנו הוא בתפיסה ששמה דגש על כל המרכיבים, ובראשם מרצים מהשורה הראשונה", אומר דיקן בית הספר, פרופ' אלעזר ברקוביץ'. "תהליך בחירת הסטודנטים הוא מאוד קפדני. אנחנו לא בודקים רק את הציונים וה-,GMAT אלא עורכים גם ריאיון אישי שבוחן יכולות ניהוליות".
בבינתחומי היו הראשונים ללמד מינהל עסקים באנגלית ואף נתנו מענה אקדמי ראשון כשפתחו מסלול לתואר שני באנגלית, כחלק מהתפיסה הגלובלית. רק בשנה האחרונה החלו גם בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב ללמד מינהל עסקים באנגלית.
בבית הספר פועל גם מרכז השמה לסטודנטים, שדואג להדריך וללוות אותם אל תוך השתלבות אמיתית בעולם העסקים. "מינהל עסקים זה הפאשן שלנו - וזה מקרין על הסטודנטים והמרצים", מסכם פרופ' ברקוביץ'. "זה לא עוד תואר, כמו בחלק מהאוניברסיטאות".
עוד פקולטות בולטות למינהל עסקים: בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, בית הספר ע"ש רקנאטי באוניברסיטת תל אביב והפקולטה באוניברסיטה העברית.
אין אמא שלא הייתה רוצה לראות את בנה או בתה בלימודי רפואה, ולמרות מחסור מתמשך ברופאים בישראל, עדיין מדובר בפקולטה יוקרתית ביותר. קשה לקבוע חד משמעית מי הפקולטה המועדפת על הסטודנטים הפוטנציאליים.
רוב המבקשים להתקבל ללימודי רפואה נוהגים להירשם לכל ארבע הפקולטות: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון, על מנת להגדיל את סיכוייהם להתקבל ללימודים.
משיחות עם סטודנטים ומרצים לרפואה עולה כי לכל אחת מהפקולטות יתרון בדרכה: בבן גוריון זוהי התרומה לפריפריה והדגש על יחסי האנוש, תל אביב נתפסת כאטרקטיבית מבחינת המיקום וחומר הלימודים העדכני, הטכניון מוכר כמעולה מחקרית, במיוחד לאחר זכיית שני חברי הסגל שלה, פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר, בפרס נובל לכימיה.
יחד עם זאת, בסופו של דבר ניכר כי האוניברסיטה העברית נתפסת כמקום היוקרתי ביותר ללימודי הרפואה. החסות שמעניק בית החולים הדסה ללימודים והקשר ההדוק בין הפקולטה לבית החולים, האוניברסיטאי בהגדרתו, משדרגים את המוניטין של בית הספר לרפואה גם מבחינת מחקר וגם מבחינת פרקטיקה.
על פי נתוני הפקולטה, רק אחד מכל 15 מועמדים מצליח להתקבל לשורותיה, אולם המאמצים בהחלט משתלמים: בוגרי הפקולטה נחשבים לנחשקים במיוחד בבתי החולים ובמרפאות השונות.
בפקולטה מסבירים כי מלבד ההשקעה האדירה במחקר ביו רפואי, ייחוד נוסף של בית הספר הוא התהליך המתמשך של התחדשות תוכניות הלימוד. כדוגמה, הם מציינים את תוכנית הדגל "אדם ורפואה", בה הדגש הוא על חינוך לתקשורת בין החולה והרופא בחברה רב תרבותית. בנוסף מתגאים בפקולטה ברמה גבוהה של מחשוב ההוראה, בהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר בעולם.
לצד לימודי הרפואה מחזיקה האוניברסיטה גם בית ספר לסיעוד, בית ספר לרוקחות, בית ספר לבריאות הציבור ובית ספר לריפוי בעיסוק. כולם נהנים מביקוש גבוה ומסטנדרטים בהתאם.
באותה נשימה ניתן להזכיר גם את בית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בעין כרם, שנחשב למוביל חד משמעי בתחום, במיוחד אל מול הקשיים הפיננסיים אליהם נקלע בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, שעומד על סף סגירה וצפוי להשאיר את מקבילו הירושלמי ללא מתחרים.
כמות המילים שנשפכה על מספרן העצום של הפקולטות למשפטים זהה בערך למספר עורכי הדין בארץ, ובכל זאת נדמה שהיוקרה עדיין טמונה בפקולטות שבאוניברסיטאות.
בית הספר למשפטים ע"ש בוכמן בתל אביב נתפס על ידי סטודנטים ועורכי דין כמוביל במיוחד. עומס הלימודים כבד והאווירה תחרותית, אך הלימודים איכותיים ומבטיחים.
הסטודנטים של הפקולטה השיגו השנה את המקום הראשון בדירוג ההצלחות בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. ראשות הטבלה לא זרה להם: לאורך השנים האחרונות השיגו הסטודנטים התל אביבים באופן עקבי את אחד המקומות הראשונים, כמו גם את אחוז העוברים הגבוה ביותר מבין הנבחנים ואף את הציון הממוצע הגבוה ביותר.
אבל כוחה של הפקולטה הוא לא רק בהצלחות בבחינות ההסמכה. ניתן להצביע בבירור על העדפה של בוגריה בסטאז' מצד גדולי משרדי עורכי הדין, בין היתר תודות למערך השמה שהקימה הפקולטה, כמקובל בבתי ספר מובילים למשפטים בעולם.
בנוסף, ניתן בפקולטה דגש על הפן המחקרי. כתב העת המשפטי שהיא מוציאה לאור, "עיוני משפט", זוכה להערכה בעולם. הפרסומים, המחקרים וימי העיון הם חלק בלתי נפרד משגרת הפקולטה, ומביאים לידי ביטוי את מיטב אנשי הסגל שלה.
ניתן בהחלט לומר שהפקולטה, בראשות פרופ' חנוך דגן, רכשה לעצמה מקום של כבוד גם בתוך האוניברסיטה, גם במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית וגם בקהילת המשפט הבינלאומית.
"בפקולטה מלמדים מהמובחרים שבתיאורטיקנים המשפטיים בארץ. גדולי המשפטנים בעולם מתארחים כאן בכנסים ובקורסים", מסכם רום שקד, יו"ר מועצת הסטודנטים למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
"מי שאומר שהפקולטה היא מקום קר ונטול יחס אישי, כנראה לא למד פה. הסטודנטים עוסקים בפרקטיקה ומחקר משפטי, מתנדבים בקהילה, עובדים, מובילים בשיעור ההצלחה בבחינות הלשכה, ומעל הכול - הם חברים".
עוד פקולטות בולטות למשפטים: האוניברסיטה העברית, המרכז הבינתחומי, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה.
הפקולטה להנדסת חשמל (אלקטרוניקה, מחשבים ותקשורת) היא הפקולטה הגדולה ביותר בטכניון, ומעבר להיותה אחת המצוינות בארץ, היא גם מדורגת פעם אחר פעם בתור אחת הטובות בעולם. לומדים בה כ-1,700 סטודנטים לתואר ראשון, ועוד קרוב ל-500 לתארים מתקדמים.
הפקולטה מתחרה אומנם עם מקבילותיה, אך בעולם נתפסת בשורה אחת עם אלה מברקלי, מ-MIT ומסטנפורד. הסטודנטים שלה נחשבים לבוגרים היוקרתיים ביותר, שאהודים במיוחד על המעסיקים.
מדי שנה מתקבלים לפקולטה כ-350 סטודנטים חדשים, שהצליחו לעמוד ברף הקבלה הגבוה. הלימודים קשים, אפילו בפרמטרים "טכניוניים", אבל ההשקעה משתלמת.
פרופ' ישראל צידון, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל, מגלה כי ממש בימים אלו הוגש לטכניון דוח של ועדה בינלאומית שבחנה את איכות הפקולטה. הדוח הצביע על איכות המחקר הגבוהה בפקולטה, וציין כי היא משתווה לפקולטות הטובות בעולם, וזאת למרות הקיצוצים הרבים שספגה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.
פרופ' צידון מסביר כי חייב להתקיים קשר בין איכות המרצים, המחקר והסטודנטים. "אין בתי ספר מעולים שאין בהם מחקר מעולה", הוא אומר, ומוסיף כי הפקולטה שמה דגש על עבודה נרחבת במעבדות המעשיות, בתמיכת 40 אנשי צוות טכני שמצטרפים לסגל ההוראה.
באחרונה אף החלה הפקולטה במבצע עידוד לקליטת סטודנטיות. "בעבר היוו הסטודנטיות 15% בלבד מכלל התלמידים בפקולטה, וכעת עלינו ל-24%", אומר פרופ' צידון. "במטרה להעלות את הנתון, אנו עורכים ימי עיון ייעודיים לתלמידות תיכון ומסבירים שלימודי חשמל זה היי טק ועיבוד תמונות, ולא התעסקות בשטקרים".
עוד פקולטות בולטות להנדסת חשמל: אוניברסיטת תל אביב, המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון באריאל.
הפקולטות לחינוך והוראה לא נמצאות בשיאן, וזוהרן בשנים האחרונות הועם בד בבד עם השחיקה במעמד המורים והמשכורות הנמוכות שמחכות בבתי הספר.
כמעט כל הפקולטות לחינוך והוראה ספגו את הירידה בביקוש ללימודי המקצוע, אך דווקא על רקע זה בולטת מגמה של העלאת הסטנדרטים, מתוך תפיסה שלטווח הארוך, השקעה במורה הפוטנציאלי תעלה את קרנו של המקצוע. המכללה לחינוך באורנים נהנית מביקוש גבוה יחסית, ולפיכך היא בעלת יכולת סינון משמעותית יותר.
בבחירת פקולטה מובילה לחינוך, המדד הערכי הוא קריטי: כל המכללות מעניקות יחס מסוים לסוגיות חברתיות, אך גורמים במערכת החינוך מסמנים את אורנים, ואיתה גם את מכללת סמינר הקיבוצים ומכללת לוינסקי, כמכללות ששדרגו את המעורבות החברתית והפכו אותה לתנאי סף לקבלת תעודת הוראה.
"מי שלא מרגיש מעורב חברתית, המשמעות היא אחת - הוא יהיה מורה שפחות מחויב לתלמידים שלו", מסבירים במערכת הכשרת המורים.
במכללת אורנים מובילים מספר פרויקטים של מעורבות חינוכית בקהילה, חינוך מיוחד וחינוך נוער בסיכון, ביניהם: כפר סטודנטים לחינוך שמתגוררים בנצרת עילית ומלמדים בה, פעילות כרכזי איכות סביבה בקהילה ופרויקט ליווי נוער בסיכון בצפון הארץ.
"אנחנו לא מתעניינים בהכשרת מורים בלבד, אלא בהכשרת מחנכים", אומר ראש המכללה, פרופ' יאיר קארו. "גם אם המחנך מלמד אנגלית ומתמטיקה, הוא מוכרח שיהיה לו מטען מעבר לתחום הידע. אנחנו מסרבים להיות מגדל שן, אלא רוצים להיות עם הקהילות".
הנוסחה החברתית מוכיחה את עצמה בביקוש: המכסות המתוקצבות על ידי משרד החינוך - מלאות. ללימודי תואר שני באורנים, למשל, נרשמו כבר למעלה מאלף סטודנטים פוטנציאליים, כאשר מספר המקומות עומד על כ-240 בלבד.
עוד פקולטות בולטות ללימודי חינוך: הפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, מכללת סמינר הקיבוצים, מכללת לוינסקי, לימודי ייעוץ חינוכי במכללה האקדמית עמק יזרעאל, הפקולטה באוניברסיטת חיפה, במכללת בית ברל ובמכללת דוד ילין.
הפקולטה למדעי המחשב, שמציינת השנה 40 שנה להיווסדה היא כוכבת ותיקה בדירוגים אקדמיים שונים. הדוח היוקרתי של ,Thomson Scientific indexed Computer Science למשל, שסקר ציטוטים אקדמיים בספרות המדעית, דירג את הפקולטה במקום ה-12 בעולם, עם למעלה מ-5,000 ציטוטים לאורך עשור.
גם ועדה בינלאומית שמינה הטכניון על מנת לבחון את איכויות ההוראה בפקולטה, קבעה שהיא אחת המובילות בעולם באיכויותיה. ובנוסף, ציינה ועדת האיכות של המועצה להשכלה גבוהה, כי הפקולטה בולטת במיוחד בהשוואה למקבילותיה בארץ.
הפקולטה נהנית מביקוש עצום ונחשבת לספקית עובדי ההייטק הגדולה במדינה. הסטודנטים עוסקים בלימודי תיאוריה של מדעי המחשב, לימודי מערכות וחישוב מדעי, מחקר בינתחומי ועוד. הפקולטה מונה 50 חברי סגל - מספר גבוה במיוחד שמעיד על מגוון תחומי הידע הנלמדים בה.
"אנחנו לא מקלים", אומר דיקן הפקולטה, פרופ' אלי ביהם, בתגובה לסטודנטים הטוענים כי הדרישות גבוהות, "אבל אם רוצים תואר טוב - צריך להשקיע. ידוע שבוגרי הפקולטה נחטפים על ידי החברות הגדולות ביותר מיד בתום הלימודים".
הדרישות בפקולטה אכן גבוהות. לומדים בה כ-1,300 סטודנטים, וכדי להתקבל אליה נדרשים המועמדים להצטייד בציוני בגרות ופסיכומטרי גבוהים במיוחד. פרופ' ביהם מוסיף שהפקולטה מתמחה בתארים שנלמדים לאורך ארבע שנים, ולא שלוש שנים כמקובל במקומות אחרים, מה שמאפשר לדבריו התעמקות גדולה יותר.
עוד פקולטות בולטות ללימודי המחשב: האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן.
יותר מכל מקצועות הלימוד באקדמיה, לימודי ההנדסה ממקסמים לתוכם את השילוב בין מחקר ומדע לבין ייצור אנשי מקצוע למשק. לימודי ההנדסה נשלטים היום על ידי שני מוסדות: הטכניון בצפון הארץ ואוניברסיטת בן גוריון בדרומה. בשני הקטבים הגיאוגרפיים האלה לומדים מעל עשרת אלפים סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה, ועוד כמה אלפים לתואר שני ושלישי.
"עתיד המדינה הוא בהנדסה", אומר המשנה לדיקן הפקולטה באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רן גלעדי. "הפקולטות להנדסה שומרות על מקומנו בעולם, וזוהי הוכחה ליכולת ההוראה של התחום בארץ, כמו גם ליכולתם של הסטודנטים".
בבן גוריון לומדים למעלה מ-6,000 סטודנטים. בפקולטה בולטות המחלקות ה"מסורתיות", כגון הנדסת חשמל והנדסת תעשייה וניהול, לצד מחלקות ייחודיות, כגון הנדסת תקשורת והנדסה גרעינית.
בבן גוריון היו גם בין הראשונים לפתח תחומי לימוד שמחלחלים כעת לפקולטות מקבילות, כגון ביו רפואה והנדסה ביו טכנולוגית. בוגרי הפקולטה משתלבים בהצלחה רבה במשק וזוכים לעדיפות על פני מועמדים אחרים.
בנוסף, בפקולטה התחזקו שיתופי הפעולה המחקריים עם מוסדות אקדמיים שונים בעולם, שיצרו הכרה בינלאומית לפקולטה ושידרגו את מערך המחקר שלה.
"המגוון של לימודי ההנדסה משמעותי לסטודנט", אומר פרופ' גלעדי, "הבחירה גדולה יותר, היכולת התיאורטית לעבור בין תחומים ולשלב ביניהם. בנוסף, האווירה בפקולטה היא של התחשבות בסטודנטים. אני מסתכל עלינו כעל נותני שירות".
פרופ' גלעדי מגלה כי נתוני ההרשמה למקצועות ההנדסה לקראת שנת הלימודים הבאה רושמים ירידה פתאומית בכל המוסדות להשכלה גבוהה המלמדים את המקצוע, בניגוד למגמת השנים האחרונות בהן התחום זכה לביקוש אדיר.
גלעדי מסביר זאת במשבר הכלכלי וקורא לסטודנטים לחשוב דווקא ההפך: "זה הזמן להתחיל ללמוד. ההייטק לא הולך לשום מקום, ובעוד שנים בודדות הוא יחזור להיות מבוקש".
בזמן שהפקולטות למדעי הרוח מאבדות את כוחן ברוב האוניברסיטאות אל מול הפקולטות למדעי החברה, באוניברסיטת בן גוריון השתיים הולכות יחדיו.
השילוב בין מדעי הרוח לחברה התגלה ככוח מחזק, והפקולטה נחשבת לאטרקטיבית עבור סטודנטים. במיוחד מובילים בה החוגים לספרות (בו מלמדים פיגורות כמו עמוס עוז, חיים באר ואתגר קרת,( היסטוריה, מחשבת ישראל, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וכלכלה.
רוב הסטודנטים המדרימים ממרכז הארץ סבורים כי דווקא הניתוק מהמרכז והחיים הערים בקמפוס מחזקים את המשיכה לפקולטה ומאפשרים להם להתמקד בלימודים.
הפקולטה למדעי הרוח והחברה כוללת אומנם למעלה מ-20 מחלקות, אך מאפשרת לסטודנטים ליצור קומבינציות לימודיות מעניינות בקלות יחסית. "השילוב בין מדעי הרוח למדעי החברה מאפשר פעילות של תוכניות רב תחומיות, כמו תוכנית במגדר שכוללת ספרות, סוציולוגיה וממשל", מסביר דיקן הפקולטה, פרופ' משה יוסטמן.
לדבריו, הביקוש לכיתות גבוה, אך גם הפקולטה בבן גוריון אינה חסינה מהירידה בתחום מדעי הרוח. "אי אפשר להפריז בחשיבות של מדעי הרוח והחברה", הוא אומר. "כלכלן שייקח לימודי השלמה בהיסטוריה, למשל, רק יהיה כלכלן יותר טוב".
סטודנטים ומרצים מספרים שבפקולטה הזו מתכנסים יחדיו רמה אקדמית גבוהה לצד חיי קמפוס תוססים, וכן יחס בלתי אמצעי בין הסטודנטים למרצים.
כוח מוביל נוסף במלחמת ההישרדות של תחום מדעי הרוח בארץ, הוא הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, שחולקת עם בן גוריון את ההובלה. למרות שגם היא סובלת מהמגמה העולמית של הידלדלות מספר הסטודנטים ואפשרויות המחקר בתחום, העברית בירושלים עדיין מטפחת את התחום ומובילה אותו.
מבחינת ההייררכיה הפנימית באוניברסיטה, מדעי הרוח אינם נופלים בחשיבותם ממדעי הטבע או החברה, בניגוד לנעשה במוסדות אחרים. דירוג שערך לאחרונה ה"טיימס" הלונדוני הציב את הפקולטה באוניברסיטה העברית במקום ה-31 בעולם - הישג מכובד לכל הדעות.
עוד פקולטות בולטות למדעי הרוח והחברה: אוניברסיטאת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה.
נא להמתין לטעינת התגובות
