גדרות ההפרדה של הכנרת
יש מקום גם לאתרי נופש פרטיים על גדת הכנרת, אבל הפיתוח שלהם צריך להיות כפוף לאישורי תוכניות, לסטנדרטים אסתטיים מסוימים ולהבנה שכל שטח פרטי הוא גם חלק ממכלול ציבורי. פרשנות
הכנרת היא הימה המתוקה היחידה שיש לנו, היא אייקון לאומי, ומדינה שלמה מתגייסת עכשיו כדי להושיע את המפלס שלה; אבל כדי לגעת במים שלה, בשנים האחרונות יש צורך בכישורים של לוחם ביחידה מובחרת. מי שלא אומן לצלוח גדרות ושומרים, מחסומים ומפעילים זועפים, יתקשה סתם כך לטבול בכנרת או לטייל על קו המים הנסוג שלה.
ההבנה שצריך לשים סוף להשתלטות הפרטית והפיראטית על חופי הכנרת חלחלה בשנים האחרונות אל הממסד הפוליטי והמוניציפאלי, התקשורת והציבור. מבחינת המודעות, המצב השתפר משמעותית; אבל המעבר ממודעות והפנמה לשינוי בשטח לא מתרחש ביום אחד. הכשרת שביל סובב כנרת, שיזמה החברה להגנת הטבע, היא צעד משמעותי בדרך להחזרת החופים לציבור-אבל יעבור זמן עד שאפשר יהיה להשלים הקפה רציפה של הכנרת על שפת המים.
בספטמבר האחרון
האיגוד יצא לדרך עם הרבה כוונות טובות, אבל עד כה עסק בעיקר במיפוי המצב הקיים בעשרות החופים של האגם. כבר נעשו צעדים ראשונים להסרת גדרות, מכשולים ומפגעים, אבל בעונת הרחצה הקרובה ספק אם אפשר יהיה לחוש בשינוי משמעותי. המבחן הגדול של האיגוד יהיה במהלך השנה הקרובה-וצריך לקוות שעד קיץ 2010 כבר יהיו לפעילותו תוצאות משמעותיות בשטח.
חוף נירוונה בכל מקרה אינו חוף ציבורי, אבל גם בחוף שנמצא בבעלות פרטית אי-אפשר להשלים עם מצב שבו איש הישר בעיניו יעשה. יש מקום גם לאתרי נופש פרטיים על גדת הכנרת, אבל הפיתוח שלהם צריך להיות כפוף לאישורי תוכניות, לסטנדרטים אסתטיים מסוימים ולהבנה שכל שטח פרטי הוא גם חלק ממכלול ציבורי שלם ומתפיסה כוללת לגבי סביבת האגם; אותה סביבה שיותר מדי זמן נשלטה על-ידי הברדק, והגיע הזמן להחזיר את השליטה עליה לבעליה האמיתיים-הציבור הרחב.
נא להמתין לטעינת התגובות
