כלכלה חופשית עד הפנסיה
דן פרופר, יו"ר "אסם", יוצא למאבק באותם אנשים, לוליינים פיננסיים חמדנים חסרי אחריות, שהפכו את הפנסיה של העובדים שלו למשחק רולטה
ב-2 באפריל ,2006 אחרי 43 שנה באסם, מתוכן 25 כמנכ"ל החברה, פינה פרופר את כיסאו לגזי קפלן ועבר לעמדת יו"ר החברה. הדבר המרכזי שאני מעביר לך, אמר פרופר לקפלן בנאום הפרידה, הוא שעכשיו אתה זה שתישן פחות טוב בלילה ואני אתחיל לישון בשקט, כשתרד ממני האחריות ל-4,800 עובדים ופועלים, לציבור המשקיעים ולעתיד החברה.
כך אמר פרופר, יצא לשוט ביאכטה החדשה בים, קרא ספרים, הסתכל ימינה ושמאלה איך נראה העולם בזריחה ובשקיעה והופ, לפני שהספיק ממש לנוח, התחיל דמו לרתוח.
"כבר כשהפרשנו את כספי הגמל של העובדים ואת כספי הפיצויים שהיו מנוהלים על ידי בנק הפועלים והועברו ונקנו על ידי פריזמה, קיוויתי שיהיו כללים. היה לי מוזר שלא היו, לא העליתי על דעתי שלקרנות גמל ופנסיה לא תהיה רגולציה מינימלית".
"לי כמנהל אסור להיות מעורב בהחלטות של העובדים לגבי עתיד הפנסיה שלהם. הרי זה אינדיווידואלי. מי שהיה צריך להיות מעורב זאת ההסתדרות".
"לפני כחצי שנה התחלתי לשמוע דיווחים ממחלקת משאבי אנוש על עובדים שהפסידו את כספם ונכנסו למצוקה ורתחתי. בדקתי את המספרים ויצרתי קשר עם מנכ"ל פריזמה. דרשנו מהם פיצוי על תוצאות של רשלנות ניהולית.
הם הודו ברשלנות ניהולית בשתי קרנות, שבהן המנהל שלהן לקח סיכונים מיותרים. בקרנות האלה הם הסכימו לפצות. דרשתי שיפצו גם בקרנות האחרות שבהן הפקדנו כספים. הם סירבו. התחיל דיונים ארוכים וישיבות אינסופיות. הם הציעו פרוטות. ממש רתחתי, כשהתחילו להגיע התשובות שלהם, תשובות לקוניות ואיתן סכומי פיצויים זעירים שהציעו, החלטתי שניכנס למאבק בהם.
לפני ארבעה חודשים הוגשה תביעה ייצוגית נגד פריזמה. אמרנו לתובע הייצוגי שחלק גדול מהעובדים שלנו יצטרפו ואנחנו נעמוד מאחוריה.
"אני חושב שהאנשים בקרנות מכים על חטא בחדרי חדרים, אבל אני גם יודע שכשהמעשים נעשו הם לא חשבו על האלמנות ועל היתומים, אלא על הכיסא והקריירה. זה היה מהלך חמדני שלא קשה להסביר אותו: קוני קרנות הפנסיה חיפשו פלטפורמה להתרחבות ולכניסה מהירה לשוק ההון, שבאותה תקופה עלה על גדותיו. המשיכה הייתה גדולה והפיתוי עצום, ולכן שילמו בעלי הקרנות העתידיים הון לבנקים".
"ניקח לדוגמה את פריזמה. היא נרכשה במיליארד שקל מבנק הפועלים. הקרנות, כולל פריזמה, נכנסו להפסדים כבדים, וכל זה ללא פיקוח ובקרה מתאימים. נתנו לחבורת צעירים, שאני קורא להם 'לוליינים פיננסיים', לנהל מיליארדים תוך תחרות פרועה על תשואות, שמהן תוגמלו הלוליינים ומנהליהם. בתוך המיליארדים היו גם כספי הפנסיה. הדחף לתשואות גבוהות גדל ונוצרה תחרות גלויה ושקופה עליהן.
"כלכלן ואיש שוק הון יכול לומר 'זה בריא,
"גם לאחר שהרגולטור לא השכיל לתחום את קרנות הגמל ברגולציה מתאימה עם הוצאתה מן הבנקים, בעקבות מסקנות ועדת בכר, הרי לאור רשימות התשואות היה עליו להבין את המצוקה שאליה נקלעו הקרנות בעת שהשוק שינה את כיוונו כלפי מטה".
"בעולם של גאות כל ילד יכול להצליח, אבל בעולם של שפל רק מי שנקט אמצעים מתאימים מראש ונמנע מלקחת סיכונים מיותרים יכול לשרוד. ובאמת, אותן קופות שהיו אמורות להבטיח את עתידו של העובד הצטמקו בעשרות אחוזים וגם רשת הביטחון המינימליסטית שטווה האוצר נותנת מענה שולי בלבד. ורק לציבור קטן מקרב העובדים. העובד למעשה שחק את הפנסיה עד כדי חוסר אפשרות להמשיך את חייו הסדירים לאחר פרישתו".
"אני רואה בזה כשל אדיר שרק מעטים נותנים עליו את הדעת היום ושצריך להביא לוועדת חקירה ממלכתית. הממונה על שוק ההון יצטרך להסביר את הפעולות והמחדלים שהובילו למצב הזה. אין לי ספק שצעקתם של הפנסיונרים עוד תעלה בשנים הקרובות ויהיה צורך למצוא פתרונות למילוי החורים והפערים בכספי החיסכון לפנסיה".
"כאשר אדם צעיר מנהל מיליארדי שקלים ומקבל תמורה גבוהה, ראשו מסתחרר והוא שוכח שהוא מנהל את כספם של אחרים ובעצם איננו משלם עבור כישלון, אלא רק עבור הצלחה. התגמול שלו הוא תוצאה של התשואות הגבוהות, אבל כאשר הקרן מפסידה אין עליו כל סנקציה. זה אחד הכשלים העמוקים ביותר של הניהול המודרני, אשר עדיין לא מצא פתרון לשכר ועונש".
"כאן צריך להכניס לאחריות גם את מועצות המנהלים של מוסדות וקרנות. הם חייבים להתייחס במלוא הרצינות והאחריות להחלטות שיובאו לפניהם, ולהבין שתוצאות החלטותיהם נופלות בתחום אחריותם, ואלה שנכשלו חייבים גם הם לתת את הדין".
ככל הידוע, פרופר הוא התעשיין הבכיר הראשון שיצא למאבק על כספי הפנסיה של העובדים שלו. פרופר הוא גם בין היחידים שהמשבר הכלכלי לא נשך או שרט, אפילו לא בקצוות. את 2008 סיכמה אסם ברווחים של 249.2 מיליון שקל - עלייה של 2.5 אחוזים ברווח הנקי. היא גמרה את הרבעון האחרון בצמיחה ובלי פועל אחד מפוטר. ומי שלא עושה אחד ועוד אחד כדאי שיעשה.
מאחורי השם דן פרופר, תעשיין ששייך לדור הישן, האחראי, המשכיל, השמרני, שלא בונה על קופה מהירה, רווחים מניפולטיביים על חשבון אחרים, יש משנה כלכלית סדורה, שמשקיפה לטווח הארוך.
לפני שלוש שנים ליוויתי את פרופר במסע הפרידה שלו ממנכ"לות אסם. "אסם היא לא מכשיר לעשיית כסף, אסטרטגיה של לעשות כסף היא לא אסטרטגיה". כך אמר אז, באפריל .2006 זאת המנטרה שמביאה את אסם גם היום לצמיחה.
"הסוד שלנו", אומר פרופר, "הוא שהצמיחה נותנת פתרון לעודפי משאבי אנוש שנוצרים כתוצאה מהתייעלות. לעולם לא אשכח איך שלוש פועלות משדרות באו למפעל ואמרו 'אנחנו נסתפק בשתיים,' מתוך ידיעה ברורה שהשלישית לא תלך הביתה, אלא ימצאו לה מקום אחר. אנחנו משפחה של 4,800 איש. משפחה של אחריות ודאגה הדדית".
"זאת הסיבה שיצאתי למלחמה על קרנות הפנסיה. אסור להפוך את קרן הפנסיה למשחק מזל. אחוז איגרות החוב הממשלתיות בקרן הפנסיה צריך להיות גבוה מאוד, כדי להבטיח קיום לעובד לאחר פרישתו בלי להיות לכוד בתנודות השוק. באסם כל חמשת הבכירים יחד קיבלו פחות מאשר בכיר אחד בחברה מתחרה. מילת המפתח של הניהול היא אחריות הדדית".
"נכון שיש היררכיה ומשכורות שונות, ותל אביב מול שדרות, אבל יש גורל משותף. אני איש הכלכלה החופשית, אבל בתרבות העולם הקפיטליסטי העכשווי שבו כל אחד דואג רק לעצמו, הכלכלה החופשית לא תוכל להתקיים. כלכלה חופשית תתקיים רק על בסיס אחד: הדאגה לפועל".
מחברת פריזמה סירבו להגיב לטענות.
נא להמתין לטעינת התגובות
