הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים
החטא שבו חטאו קודמיו של שר התחבורה ישראל כץ בתפקיד הוא חטא המינויים הפוליטיים. כץ, שנשאל לגביהם באופן מפורש, לא מרים דגל של רפורמטור או של מנקה אורוות
שר התחבורה החדש, ישראל כץ, פרס אתמול את חזון תשתיות התחבורה הנפלא שאין כמותו. החזון כולל הבטחה לרכבות, לכבישים, לנמלי ים יעילים ולתעופה בטוחה.
כץ הבטיח אפילו להיאבק על קיצוץ תקציב הבטיחות בדרכים. הכל יכול היה להיות מצוין, לולא תג המחיר שצמוד לתוכנית העשור של כץ - בין 100 ל-160 מיליארד שקל. כץ הרי לא יביא את הכסף הזה מהבית.
הוא גם לא מציג פתק של שר האוצר שנפתח במילה "לפקודת", ואפילו בתקופה שבה כולם מדברים על הרחבה תקציבית ככלי ליציאה מן המשבר הכלכלי - באוצר מזכירים לנו שכסף לא צומח על העצים.
לוי אשכול, שר האוצר המיתולוגי ולימים גם ראש הממשלה, נהג לומר שסיסמתו של הפוליטיקאי היא "נכון שהבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים".
כץ , לעומת זאת, אומר "תשפטו אותי בעוד שתי קדנציות שאותן אני מתכוון למלא במשרד התחבורה". זאת יכולה היתה להיות הצהרה אמיצה ועניינית, לולא עמדה לנגד עינינו העובדה שאורך הקדנציה של שר תחבורה בשני העשורים האחרונים עומד בממוצע על שנה
וחצי.
הדבר החשוב ביותר שצריך לומר לזכותו של כץ הוא שאין מחלוקת על כך שמדובר בהשקעות נחוצות. שר התחבורה החדש מציג תוכניות חשובות שלא נהגו ונכתבו בקדנציה שלו, ואין כל סיכוי שהן יתממשו בתקופתו במשרד.
לזכותו צריך לומר שלכל הפחות הוא מתווה דרך וכיוון, ואם הדגל שהוא מרים, הזיכרון שהוא רוצה שיוצמד לשמו בתפקיד שר התחבורה, הוא "רכבת לאילת" - לו יהי כן. ההיסטוריה של כץ במשרד התחבורה מתחילה היום, והיא תשפוט אותו לא לפי הצהרותיו אלא לפי מעשיו.
החטא המשמעותי ביותר שבו חטאו קודמיו של כץ בתפקיד הוא חטא המינויים הפוליטיים. כץ, שנשאל לגביהם באופן מפורש, לא מרים דגל של רפורמטור או של מנקה אורוות. הוא אפילו לא עושה קולות של מי שיגיע לסכסוך עבודה עם ועדי עובדים.
אם יש דגל אחד שכץ צריך ויכול להרים, ואשר השפעתו על התחבורה ועל התשתיות בישראל תהיה משמעותית ביותר, זהו דגל המקצוענות וההיפרדות מכל ה'יועצים' וה 'מקורבים' שמוצצים את לשדן של החברות-הבנות של משרד התחבורה - כאלה שמפתחות תשתיות ומגלגלות מיליארדי שקלים. כץ, ביום כניסתו לתפקיד, יכול להפתיע אותנו רק לטובה. נאחל לעצמנו שהוא גם יעשה זאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
