הליך בוררות, מגשר מקצועי או בית משפט - איך עדיף לפתור סכסוכים?
כאשר תופעת הגישור והבוררות תופסת תאוצה - פתרון סכסוכים כבר לא בחזקה בלעדית של בתי המשפט. באילו מקרים כדי לפנות לבורר ומתי עדיף לפתור בעיות דווקא בעזרת מגשר. רגע לפני שפונים לכבוד השופט, שגית פסטמן עושה לכם סדר בין ההליכים
במרבית המקרים, לפני שבודקים אפשרויות אחרות לפתרון, אנו מוצאים את עצמנו בפגישה מתוחה אצל עורך דין מדופלם, פותחים יומנים וקובעים תאריכי דיון באולם בית המשפט.
אמנם ישנם מקרים שבהם הליך שיפוטי רגיל נכון עבור הצדדים, ובקריצה, אין ספק שהוא מצוין עבור עורכי הדין - למשל מקרים שבהם מדובר בסוגיה משפטית שעדיין לא נידונה, או כשמדובר בתביעות על סכום קטן בבית המשפט לתביעות קטנות, או לחלופין בתביעות על סכום גדול מאוד שעליו חילוקי הדעות מהותיים.
למעשה, בתי המשפט מלאים סיפורים על אנשים שהיה להם 'קייס מנצח', ובסופם פסק הדין היה רחוק מאוד ממה שהם ציפו. ברוב המקרים השופט אינו אשם וגם לא הוראות החוק.
בתי המשפט לא פועלים בתוך בועה המנותקת מן המציאות. שכן, משפט אורך תקופת זמן לא מבוטלת שבמהלכה הנסיבות משתנות, חוקים ופסיקות חדשים נכנסים לתוקף, ותמיד לצד השני יש טיעונים מוצלחים לא פחות. תמיד הוא יכול לערער על החלטת השופט ולהפוך אותה בערכאה גבוהה יותר. שני הצדדים בסכסוך לא תמיד מביאים בחשבון שיקולים כמו משך המשפט, עלותו, אופי השופט שנבחר לדון בתיק.
עם זאת, תמיד ישנם פתרונות אחרים לסיום סכסוכים. השופטת בדימוס אביטל בית-נר, בוררת ומגשרת, ועו"ד ישראל שמעוני, מתמחה בפתרון סכסוכים עסקיים ובניהול הליכי בוררות, מזכירים שמעבר לרצון המרכזי לזכות בסכסוך, יש עוד כמה שיקולים מהותיים שכדאי להביא בחשבון, ולפיהם להחליט לאיזה הליך כדאי לפנות.
אפשרויות של גישור ובוררות החלו להיות מוכרות יותר בארץ בשנים האחרונות. עם זאת, לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות. בארץ קיימים כמה מוסדות רשמיים של בוררות, שפעילותם נסמכת על חוק הבוררות ועל תיקונים שונים בחוק. למעשה, בוררות היא הליך שפיטה שבניגוד למה שקורה בבית המשפט, זהות הבורר, סדרי דין, דיני ראיות, משך הזמן למתן פסק הבורר - נקבעים על-ידי הצדדים.
פסיקת הבורר, שמשמש כשופט, מחייבת את הצדדים. כמו כן יש לבורר את הסמכות להזמין עדים ולפסוק הוצאות משפט כמו לבית משפט. היתרון הבולט בתהליך הבוררות הוא שיש להגיע להכרעה בתוך 3 חודשים עם אופציה ל-3 חודשים נוספים.
כלומר, הכרעה בתוך 6 חודשים מיום שנחתם כתב הבוררות, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת. התהליך מחייב גילוי נאות להליכי הבוררות לכל אחד מהצדדים, ולשם כך מתנהלות הפגישות בנוכחות כל הצדדים. כל בקשה של צד לבוררות מוגשת בכתב בלבד גם לצד השני.
לעומת זאת, תהליך הגישור מבוסס על הטענה כי הצדדים מוכשרים לפתור את המחלוקות ביניהם טוב יותר מאשר גורם חיצוני, כגון שופט או בורר. בניגוד לבוררות, המגשר רק מסייע לקידום האינטרסים של השותפים להליך. לחוק בתי המשפט בארץ ישנם מאות אנשים המשמשים כמגשרים. אפשרות הגישור נסמכת על סעיף 79 ג' בחוק, ואין צורך להיות עו"ד או בעל השכלה משפטית כדי להיות מגשר.
היתרון הבולט בהליך זה שהוא מתקיים לרוב באווירה נינוחה אצל המגשר לפי הסכמת הצדדים. בניגוד לבוררות, המגשר יכול גם לקיים פגישות נפרדות עם כל צד מבלי לעדכן את הצד השני. בסיום הליך הגישור מנוסח הסכם, אשר מאושר על-ידי בית המשפט ומקבל תוקף של פסק דין.
אחד השיקולים המשמעותיים ביותר לבחירת פתרון לסכסוך הוא משך ההליך. לפי עו"ד ישראל שמעוני, מחבר הספר "אופק חדש בבוררות - דיני בוררות עם ערכאת ערעור", הליך שיפוט רגיל הוא ארוך, ומשפט ממוצע יכול להימשך לכשנתיים.
"ככל שהמחלוקת מורכבת יותר, ההליך ארוך יותר", מסביר שמעוני. לעומת זאת לדעתו,
על הליך הגישור אומר שמעוני שהוא לרוב מהיר מאוד ויכול לטפל בכל היבטי הסכסוך. "הוא יכול לנוע ממספר שעות ועד מספר פגישות, תלוי במהות הסכסוך ובקצב שמכתיבים הצדדים".
שיקול אחר, חשוב לא פחות, קשור לעלות פתרון הסכסוך. "פנייה לבית המשפט מחייבת תשלום אגרה על-פי התקנות. בתביעות כספיות האגרה הנדרשת היא בשיעור 2.5% מסכום התביעה. בבית המשפט מופיעים כמעט תמיד בליווי עו"ד, שעלותו 150-500 דולר לשעת עבודה, ואין הכרח להחזר הוצאות ריאליות גם אם זוכים בתביעה", מסביר עו"ד שמעוני.
בניגוד לכך, בהליך הבוררות העלות היא לפי שעות עבודה, שמחירן הממוצע נע בין 800 שקל ל-1,500 שקל לשעה. בהליך גישור כמו הליך בוררות המחירים פחות או יותר דומים. לפי עו"ד שמעוני "בשני המקרים, אם המגשר או הבורר אינם עורכי דין או שופטים בדימוס, העלות יכולה להיות מעט נמוכה יותר".
משקל כבד יש גם למי שיושב על כס השיפוט, כפי שמבהירה אביטל בית-נר, לשעבר סגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה. "בהליך שיפוטי אין אפשרות לבחור את השופט. לעתים יכול התיק להתנהל בפני שופט שלא בהכרח יש לו רקע בנושא הסכסוך".
דוגמה בולטת לכך היא התחום הכלכלי, אומרת בית-נר. היתרון הבולט בהליכי בוררות והגישור הוא שאפשר לבחור את הבורר ששני הצדדים סבורים כי הוא מתאים לדון בסכסוך. "ואין להקל בכך ראש", מדגישה בית-נר, "כדי להגיע לתוצאות הכי טובות בהחלטה, צריך גם להבין כמה דברים לגבי מהות התהליכים".
לדעת בית-נר, הליך שיפוטי הוא נוקשה מפני שהוא כפוף לכללי פרוצדורה ולחוק הנוקשה. "הוא לא תמיד נוטה לטובת הצדק והרבה פעמים חותר לקראת פשרה. מנגד, הליך הבוררות ינוהל רק בהסכמת הצדדים שביניהם נתגלעה מחלוקת או על־פי הוראת חוק המפנה את הצדדים להליך בוררות. בהיעדר הסכמת הצדדים יידון הסכסוך בפני בית המשפט".
הליך הגישור, ובמידה רבה גם הליך הבוררות, בא לגשר על פערים בין שני הצדדים. לדעת בית-נר, הם אינם מתאימים במוצהר "למי שמבקש לעצמו ניצחון מוחלט בסכסוך כלשהו ללא פשרה".
מניסיונה כשופטת, מציינת בית-נר כי בהליך שיפוטי רגיל, מלבד היותו ארוך ומייגע, לעתים גם לא ניתן יהיה לממש את פסק הדין מחמת שינוי הנסיבות אצל הצד המפסיד.
לדוגמה, מספרת בית-נר, "במקרה של תביעה כספית נגד קבלן, עד שמתקבל פסק הדין חולפות שנים ובינתיים יכול להיות שהוא פשט את הרגל, ולא ניתן לממש את הזכייה".
כמו כן מדגישה בית-נר, כי הליך שיפוטי חשוף לתקשורת על כל המשתמע מכך, ועלול לפגוע ברמה האישית או בגופים כלכליים בכל הקשור להשפעה על לקוחות בעקבות סיקור המשפט. לעומת זאת, הליכי הבוררות והגישור מאופיינים בשמירת פרטיות ובהיעדר חשיפה ומאפשרים פתרון סכסוכים באופן דיסקרטי.
מה שמבדיל את הגישור, לטוב ולרע, מהבוררות ומההליך בבית המשפט, לדעת עו"ד שמעוני, הוא שהמגשר יכול להיפגש ולשוחח עם כל אחד מן הצדדים בחופשיות, לשמוע דעות, הצעות וטרוניות; וכן להשיג מידע ולברר את האינטרסים האמיתיים של הצדדים, ועם זאת לשמור על סודיות, מבלי לגלות לצד אחד את שאמר הצד השני.
בכל מקרה, כדאי לזכור שגם בגישור וגם בבוררות, במקרה ששני הצדדים מגיעים למבוי סתום, הם יכולים לפנות לבית המשפט כדי שיכריע בעניינם באופן סופי ומוחלט.
נא להמתין לטעינת התגובות
