מסכמים שנה למשבר: מבניין יוקרה למעון ממשלתי להומלסים
פרויקט מגורים אחד בברוקלין מספר את הסיפור כולו. רכוב על בועת הנדל"ן, רכש הישראלי אבי שריקי את הבניין והשקיע מיליונים בהפיכתו לבית דירות יוקרתי. הוא חשב על הכנסות של 30 מיליון דולר - אבל אז הכה המשבר. וכך הפכו דירות היוקרה למעון ממשלתי להומלסים - אלה שנזרקו מבתיהם לאחר שלא שילמו את המשכנתה
- מסכמים שנה למשבר: כך יצאנו בזול
- מסכמים שנה למשבר: כלכלת הודו כבר לא "מבודדת"
- מסכמים שנה למשבר: התיירים חוזרים לתאילנד
שנה שלמה של מיתון כלכלי מרוכזת בין כותלי בית הדירות היוקרתי, שממוקם בלב שכונת קראון הייטס במרחק הליכה מבית חב"ד המפורסם, מקום מושבו לשעבר של הרב מלובביץ.'
במספרים מדובר ב-1.4 מיליון דולר - מחירו של הבניין בעת שנרכש לפני 4 שנים, כשהיה רעוע והדירות בו לא היו ראויות למגורים. מיליוני דולרים הושקעו בשיפוצו, 350 אלף דולר הוא מחירה הממוצע של יחידת דיור, ובסך-הכל 67 יחידות דיור הוצעו למכירה החל מהשנה שעברה.
אבל הסיפור, כפי שקורה לא פעם, גדול בהרבה מסך-כל המספרים שמרכיבים אותו. גם קירות הלבנים היוקרתיות שבחזית הבניין, כמו גם הגינה המטופחת שמקיפה אותו, המרפסות רחבות הידיים ואפילו פקיד הקבלה נעים הסבר שמקבל את פני הדיירים, לא ממש מסגירים את סיפורו של אחד הבתים המדוברים ביותר בארצות הברית מודל .2009
כלפי חוץ ביקשו בעלי הבית לשמר את חזותו הנעימה של הבניין גם במהלך השנה האחרונה. אלא שמה שהיה אמור להוות את גולת הכותרת במהפכת הנדל"ן של ברוקלין - עשרות דירות יוקרה מעוצבות במיטב החידושים והפינוקים, בסגנון המוכר בעיקר מצידו השני של הנהר - הפך בחודשים האחרונים סמל לעוני, לנכשלות חברתית ובעיקר למשבר הכלכלי החמור שפקד את ארצות הברית בשנה האחרונה.
זהו המשבר שהביא לפינוי 1.5 מיליון משפחות מבתיהן עד כה; שהוסיף 7 מיליון איש למעגל האבטלה, שהגיע לשיא של 26 שנה (9.7%) ושהפך את מה שיועד להיות "מגדלי יוקרה" ללא אחר מאשר מעון ממשלתי למחוסרי דיור.
67 משפחות גרות כאן עכשיו - תפוסה מלאה של דיירים משכבות האוכלוסייה הנמוכות ביותר שיש לארצות הברית להציע.
נשים מוכות, הומלסים, משפחות שפונו מבתיהן לאחר שלא עמדו בתשלומי המשכנתה, אסירים לשעבר ומשפחות רבות הסמוכות על שולחנה של מדינת ניו-יורק, שבלית ברירה מממנת את שהותן במקום. אנשים שחיפשו לא יותר מקורת גג ומצאו את עצמם בדירה עם חדרי ארונות, מרפסת גדולה ושיש משובח.
"מדובר בדירה הכי יפה שהיתה לי אי-פעם," אומרת לעסקים שנתה אושי, אם לשני ילדים קטנים. היא מספרת שהגיעה למקום לאחר שנאלצה למסור את מפתחות ביתה לבנק ולהכריז על כינוס נכסים. "המצב היה קשה", היא מסבירה, "שנה קודם לכן התגרשתי מבעלי, הילדים הלכו לבית ספר והמשכנתה בדיוק קפצה מדרגה.
"בחיים לא הייתי חושבת שאגיע למצב כזה, אבל כשלא היה לי כסף לקנות אוכל לילדים - הבנתי שהגיע הזמן לחשוב על תוכנית
"זה כמו מלון", מתפעל נלסון דלגאדו בן ה-,36 נהג משאית מובטל ממיאמי. "חדר הארונות המרכזי גדול כל-כך, שאפשר לשים בתוכו מיטה זוגית." דברים דומים אומר טג'אדה, חייל לשעבר בצבא האמריקאי שנאלץ לפנות את דירתו, שעלתה באש.
"כשראיתי את הבניין לראשונה, חשבתי שאני בתוכנית טלוויזיה," הוא נזכר, "הרצפה חדשה, השיש מדהים, המקלחת מפוארת. אני לא רוצה לגור בחינם - שייתנו לי את זה ב-1,200 דולר בחודש. אני מוכן לשלם." עד שזה יקרה, כאמור, הוא מתגורר בבניין על חשבון משלם המסים האמריקאי, שלא משתגע על הסידור החדש.
"מדובר בבניין יפה, מטופח, כזה שאתה רוצה בשכונה שלך", אומר מייק, פעיל חברתי שמתגורר בסמוך ומסרב לחשוף את שמו המלא, "אני מכיר לא מעט אנשים שהיו רוצים לגור פה. באופן אישי פגשתי כמה מורים מבית הספר הקרוב שביקשו לעבור לבניין - אלא שעכשיו מאוחר מדי. אנשים חוסכים כל החיים שלהם כדי לעבור לדירות חדשות, ופתאום באים אנשים בלי עבודה ונהנים מההפקר".
לא רק צרות עין עומדת בבסיס התלונות. "השכונה עברה תהליך מסוים בשנים האחרונות," אומר מייק, "משפחות ותיקות עזבו ובמקומן הגיעו זוגות צעירים, שנתנו תנופה כלכלית לאזור. דווקא אז, כשנראה היה שדברים מתחילים להשתנות, הגיע ההסכם שהפך את הבניין למעון ציבורי למחוסרי דיור והוריד את הערך של כל הרחוב".
לא רק הדיירים מספרים את סיפורו של הבית, שניתן לראותו כמיקרוקוסמוס של המיתון הכלכלי החמור ביותר שידעה המדינה מאז המשבר הכלכלי הגדול ב-.1929 סיפורו של אבי שריקי, הקבלן שרכש את הבניין בתקווה להביא את ה"מכה הגדולה," מרתק לא פחות וספק אם ניתן היה לראות כמותו בכל תקופה אחרת בתולדות ארצות הברית.
פחות מ-4 שנים מפרידות בין היום שבו רכש שריקי את הבניין לבין הרגע שבו חתם על ההסכם שהפך אותו למעון ציבורי; 4 שנים שבמהלכן הפכה ארצות הברית מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות למדינה שבה רכישת בית היא השקעה בסיכון גבוה.
מדינה שבה הפכו בעלי בתים מהתגלמות הפטריוטיזם למי שהמיטו את החורבן הכלכלי הגדול. במונחים השאולים מהצבא הישראלי אפשר לכנות את סיפורו של שריקי סיפור של "גאות ושפל."
לפני 4 שנים רכש שריקי, קבלן בניין ישראלי ובכיר בחברת ,Development Group Plaza LLC את הבניין תמורת 1.4 מיליון דולר. ההשקעה נחשבה אז למניה בטוחה.
מנהטן הסמוכה היתה באותה תקופה בשיאה של פריחת נדל"ן, מחירי הדירות זינקו בעשרות אחוזים בתוך שנתיים, רוכשים עמדו בתור לקנות דירות חדשות, והריקושטים מהשגשוג הכלכלי הגדול הורגשו היטב גם בלא מעט מהערים ומהאזורים הסמוכים, שנחשבו עד לא מזמן לחצר האחורית של העיר הגדולה.
אותה חצר אחורית הפכה לפתע ליעד מועדף עבור לא מעט אנשי עסקים ועובדים מקומיים, שהתקשו לעמוד במחירי הדיור הגבוהים בניו-יורק. הגעתם של אותם אנשים הניעה תנופת בנייה חסרת תקדים, שינתה את האופי של לא מעט ערים שנחשבו עד אז ל"ערי פועלים" - ובאופן טבעי גרמה לעלייה ניכרת במחירי הדירות.
בהובוקן שבניו-ג'רסי נשקו בשנים האחרונות מחירי הדירות לאלו של ניו-יורק הסמוכה. בג'רסי סיטי, שעד לפני 5 שנים היתה שם נרדף לאלימות, נמכרות היום דירות בנות 2 חדרים בחצי מיליון דולר.
העיר, שהיתה ידועה עד לא מזמן כמקום מושבם של מהגרים לא חוקיים ובני מיעוטים, הפכה ליעד מועדף עבור זוגות צעירים ואנשי עסקים מוול סטריט, הרחוקה פחות מ-10 דקות נסיעה ברכבת התחתית. אלה רק שתי דוגמאות ליותר ויותר ערים שעברו בשנים האחרונות מתיחת פנים חסרת תקדים.
ברוקלין, מהבחינה הזאת, לא היתה שונה. הרובע שעד לא מכבר היה ידוע בעיקר כמקום מושבם של יהודים חרדים ושל משפחות רבות שהתגוררו ב"גטאות," שינה בשנים האחרונות את פניו. יותר ויותר שכונות, ביניהן ויליאמסבורג ופארק סלואופ, משכו אליהן זוגות צעירים
רבים, מוזיקאים ואנשי עסקים מניו-יורק, ציירים ועורכי דין מעונבים. כל אלה עברו לשכונה - והפכו את ברוקלין ליעד הנדל"ן הכי חם בשוק. מהבחינה הזאת היתה השקעתו של שריקי לא יותר מהמשך המגמה, שאותה הוא ביקש להרחיב גם לשטחה של שכונת קראון הייטס הסמוכה.
"באותה תקופה אנשים שרצו לקנות דירה חדשה לא יכלו להרשות לעצמם לעבור למידווד או לפלטבוש הסמוכות," הוא מסביר את ההיגיון מאחורי ההשקעה, שנראתה כמו מתכון בטוח להצלחה, "קראון הייטס, לעומת השכונות האחרות, עדיין לא נחשבה יקרה. קיבלתי את הבניין במחיר מצוין," הוא מדגיש. גם לדעת מומחים, את פירות ההשקעה הוא היה צפוי לקצור בתום 3-4 שנות שיפוצים.
אלא שכל זה היה נכון לתקופה שלפני 4 שנים, כאשר האמריקאים קראו על מיתון בעיקר בספרי ההיסטוריה. רוכשי הבתים והבנקים למשכנתאות המשיכו לנפח את בלון הנדל"ן בכל הכוח. מיליוני רוכשים מאושרים, שלא עמדו בתנאי הסף לקבלת משכנתה, מצאו באותן שנים מקלט בזרועותיהם המחבקות של פקידי הבנקים השונים - ששמחו להעניק להם משכנתה מדורגת בריבית גבוהה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם