מקור ההכנסה המפתיע של מדינת ישראל: חשבונות הבנק בשוויץ
בלעדי: בארה"ב נלחמים בהעלמות המס באמצעות שבירת החיסיון על חשבונות בבנקים בשוויץ. תושבי ישראל שהם גם אזרחי ארה"ב ייאלצו לדווח על כספם בחשבונות הללו לישראל, ולשלם עליו מס. ההערכות: מס בשווי מאות מיליוני שקלים יזרום למדינה - עוד השנה
בארצות הברית החליטו בשנים האחרונות להילחם בתופעה, ובתחילת 2009 הכריז ממשל אובמה על תוכנית "אמנסטי" לפתרון בעיית העלמות המס. התוכנית מעניקה חנינה לאזרחי ארה"ב שמצהירים על הכנסות ונכסים שהוסתרו מרשויות המס, בתמורה למחיקת האישומים נגדם.
היות שבארה"ב העלמת מס היא עבירה פלילית - העשויה להוביל לתקופות מאסר ממושכות - הסרת האיום היתה משמעותית לאזרחים אמריקאים רבים.
במקביל לכך, לחץ הממשל האמריקאי על הבנקים השווייצרים לחשוף נתונים הנוגעים לחשבונות המצויים באחריותם. עד לאחרונה עמדו השווייצרים בפרץ, עד שמספר פעולות נחושות של הרשויות האמריקאיות - בהן אף הטלת מגבלות על פעילות הבנקים השווייצרים בארה"ב - הביאו לתוצאות המיוחלות.
ביולי האחרון נחתם הסכם בין ארה"ב לענק הבנקאות השוויצרי ,UBS במסגרתו מסר הבנק מידע הנוגע לחשבונותיהם של חלק מהאזרחים האמריקאיים - מעל לסף נכסים מסוים. פרטי ההסכם לא נחשפו, אך סדיקת החיסיון המקודש של השוויצרים המריצה עוד באותו חודש כ-400 אזרחים אמריקאים לרשויות המס - פי 4 ממספרם של האמריקאים שהסכימו למסור פרטים בשנת 2008 כולה.
אך המהלך שמתרחש בארה"ב עשוי להשפיע בקרוב גם על כלכלת ישראל. "תושבי ישראל שהם גם אזרחים אמריקאים מצויים תחת לחץ גדול להסדיר את ענייניהם לא רק בארה"ב אלא גם בישראל", מסבירה עו"ד ענת טנא, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין אלתר, המתמחה במיסוי. "הסיבה לכך היא כי לישראל יש קדימות מס מול רשויות המס האמריקאיות בכל הנוגע להכנסות של תושביה".
כך, אזרח אמריקאי שהוא תושב ישראל ייחשף לסיכון מיותר אם יצהיר על נכסיו רק בארה"ב. הצהרה גם מול רשויות המס הישראליות יכולה לחסוך לו הסתבכות מיותרת", מוסיפה טנא, "מבלי שתהיה כרוכה בעלות נוספת, שכן מס שהוא ישלם בישראל - יקוזז עם זה שהוא צפוי לשלם בארה"ב".
טנא מציינת כי גם בישראל מתנהל כעת "מיני-אמנסטי", שבו ניתן להצהיר על כספים המוחזקים בחו"ל ובמיוחד באמצעות נאמנויות, ולהימנע מהליך פלילי. "החיבור בין האמנסטי האמריקאי לזה הישראלי צפוי להוביל לכך
לטענתה, מערכת המס הישראלית צפויה לגזור מכספים אלו קופון נאה, שאליו אף יתווספו 20% על ההכנסות השוטפות: "הצפויים להסתכם בהכנסות עודפות ממסים של מאות מיליוני דולרים עוד בשנה זו".
רו"ח עופר אלקלעי, העוסק בחקר הלבנת הון, מסביר מדוע יגיע הכסף לישראל - ולא לארה"ב. לטענתו, תושב ישראלי המצהיר על נכסים בפני רשויות המס האמריקאיות צריך להביא בחשבון כי האינפורמציה עשויה להגיע גם לרשויות המס בישראל. "ישנה זרימת מידע בין רשויות המס על רקע הנושא של הלבנת הון", אומר אלקלעי, "ולפיכך כשיש ספק - אין ספק, ותושב המדווח בארה"ב צפוי לדווח גם פה".
טנא מסכימה עמו: "העולם כולו נעשה צפוף יותר, שקוף יותר וכך גם מסוכן יותר למעלימי הכנסות ונכסים", היא מציינת בסיפוק.
תוצאה נוספת של ההתפתחות החדשה היא כי מערכת הבנקאות השוויצרית תאבד בעקבות המהלך את היתרון היחסי שהזרים אליה לאורך השנים כספים כה רבים. לאור אובדן החיסיון יבחרו בעלי הון ישראלים ויהודים רבים להוציא את כספיהם מהבנקים השוויצריים - ולהעבירם לישראל, שבה העלויות נמוכות יותר.
"החיסיון השוויצרי הוא תענוג יקר שבעלי הון היו מוכנים לשלם עליו, אך כעת - כשנראה שהוא כבר איננו קיים - הכסף זולג החוצה", אומרת טנא.
את סדרי הגודל של ההון השחור המצויים בשוויץ, ורשומים על שם תושבים ישראלים שהם גם אזרחים אמריקאים, מעריך אלקלעי במאות מיליוני דולרים. "בסופו של דבר, הון שחור מטבעו הוא איננו מדווח, כך שקשה לנו לדעת במדויק מה גודלו", הוא מסייג.
עם זאת, רק בישראל מוערך ההון הלא מדווח ב-5 מיליארד דולר המולבנים בכל שנה. "אנו יכולים להניח שסכום זה מתגמד מול הסכום המולבן במערכת הבנקאות השוויצרית, שהיא בירת הכספות העלומות של העולם", אומר אלקלעי.
גם הוא אינו אופטימי בנוגע לשגשוגה העתידי של מערכת הבנקאות השוויצרית מול ההתפתחויות האחרונות. "ישנה פגיעה אמיתית ומהותית בעקרון הסודיות של בנקאות זו, והדבר צפוי לפגוע בצורה חמורה בשימוש בשוויץ כמקלט מס".
עו"ד יניב שקל, ממשרד שקל ושות', מעריך גם הוא כי צפויה עלייה של מאות מיליוני שקלים בהכנסותיהן של רשויות המס בעקבות האמנסטי האמריקאי - בעקבות דיווח על סכומים שהוא מעריך במאות מיליונים של דולרים לא מדווחים, המצויים כיום בשוויץ.
"בכל שנה בשנים האחרונות רשות המסים זוכה להכנסה יפה בזכות דיווח על הון שחור", הוא מספר, "אלא שהשנה, בזכות האמנסטי, אין ספק כי העלייה צפויה להיות משמעותית הרבה יותר".
בבתי ההשקעות כבר רואים עלייה בזרימת ההון לישראל. לטענת אירה פרידמן, מנכ"ל תמיר פישמן ניהול השקעות, ערעור החיסיון השוויצרי יוצר לישראל הזדמנות נדירה להפוך לאבן שואבת להון בינלאומי. "כבר עכשיו מחפשים פתרונות בבנקים הישראליים לאובדן החיסיון והסודיות השווייצרים", מספרת פרידמן.
"האינטגרציה של מערכות המשפט השוויצריות עם מערכות המשפט הבינלאומיות הופכת את ישראל - שאיננה חלק מהמארג המשפטי הבינלאומי - לבעלת יתרון ללקוחות שמחפשים חיסיון יחסי", היא מסבירה ומציינת כי "ההסגרה במקרה של עבירת הון איננה טריוויאלית בישראל, ולמעשה ישנו סיכוי טוב שישראל תהפוך לשוויץ החדשה - לפחות לכסף היהודי, שכפי שאנו יודעים מהווה חלק מהותי מההון הבינלאומי".
דרך נוספת שאותה מציעה פרידמן למלחמה בהון השחור, העשויה להיות גם דרך למשיכת הון נוסף לישראל, היא הורדת גובה מסי ההון. "הניסיון העולמי מצביע על כך שהורדת שיעור המס מובילה להגדלת בסיס המס. במקרה הישראלי ובנסיבות הקיימות מדובר על הרחבה כפולה ומכופלת של כסף מקומי שיוצא אל אור השמש, כמו גם כסף זר נוסף שצפוי לזרום", היא מסבירה.
"זוהי הזדמנות חד-פעמית וגדולה למערכת הפיננסית הישראלית. על פרנסיה של המערכת הפיננסית, הרגולטורים ומקבלי ההחלטות לנצל את השעה", קוראת פרידמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
