מבין 50 שיאני השכר במגזר הציבורי - רק 2 נשים
דוח השכר במגזר הציבורי חושף פערים עצומים. 19 מבעלי השכר הגבוה ביותר הם גברים, בעוד שמבין 50 שיאני השכר - רק 2 הן נשים. במקום הראשון מככב ד"ר ד"ר גדעון סהר, שהרוויח 95,076 שקל - פי 12 מהשכר הממוצע. הביטוח הלאומי יודע גם לתגמל: בעוד שהעוני בישראל הולך ומחריף - המנהל האזורי בכ"ס משתכר 43 אלף שקל. בפינת הקוריוזים השנה: מציל האחראי על אופנוע ים בנתניה שמרוויח 28 אלף שקל בחודש
◄ מבט לכסף: ינון מגל בין שיאני השכר ברשות השידור
◄ שוב: פרופ' יהודה היס שיאן השכר בשירות המדינה
נראה כי גם השנה משתלם לעבוד בקופות החולים. בדומה לשנים קודמות, קופות החולים מככבות בצמרת הרשימה הארצית של שיאני השכר לשנת 2008: 17 מבין 20 שיאני השכר הם מקופות החולים, כולל 11 בכירים מקופ"ח כללית, 5 בכירים מקופ"ח מאוחדת ורק אחד מקופ"ח מכבי.
במקום הראשון ברשימת שיאני השכר הארצית נמצא ד"ר גדעון סהר, מנהל מחלקת לב וחזה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, עם משכורת חודשית של 95,076 שקל בחודש - פי 12 מהשכר הממוצע במשק שעומד על 7,900 שקל, ופי 25 משכר המינימום במשק שעמד ב-2008 על 3,800 שקל
אל המקום השני (בפעם השנייה ברציפות) הגיע פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל היחידה הכירורגית לכלי דם בבית החולים סורוקה. סנדרו הרוויח 87,664 שקל ברוטו בחודש. אל המקום השלישי הגיע שמואל מועלם, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, עם שכר של 82,410 שקל בחודש.
שיאן השכר בשנה שעברה, פרופ' דן ערבות, הגיע השנה אל המקום הרביעי. ערבות, מנהל מחלקת ניתוחי חזה ולב בביה"ח כרמל בחיפה (השייך לכללית), הרוויח 78,778 שקל ברוטו בחודש. אל המקום החמישי הגיע מיכאל ברנט, מנהל יחידת אולטרה סאונד במכון הלב, שהרוויח בשנה שעברה 76,516 שקל.
הדוח חושף פערי שכר עצומים: בעוד שהבכירים בחברות ממשלתיות מקבלים שכר גבוה מזה של שרים, נאלצים העובדים הזוטרים להסתפק בשכר נמוך ומתקשים 'לגמור את החודש'. הבכירים בשירות הציבורי מרוויחים כ-39,500 שקל - פי 7 מעובדים רגילים בחברות עירוניות שמרוויחים 5,900 שקל בחודש.
וכרגיל, כמו בשנים קודמות, הגברים מככבים בצמרת טבלת השכר. 19 מבעלי השכר הגבוה ביותר הם גברים, ואילו מבין 50 שיאני השכר - רק 2 הן נשים. במקום ה-20 נמצאת מנהלת מכון האיזוטופים בשירותי בריאות כללית. אל המקום ה-44 הגיעה מנהלת מחלקת תביעות בחברת הביטוח קרנית.
שמח בנמלים: הדוח מגלה כי משכורת של רב חובל בנמל אשדוד נאמדת ב-68,100 (מקום 19), בעוד ש-3 נתבים מאשדוד ומחיפה מרוויחים כל אחד כ-64,500 שקל בחודש. שכרו של נשיא הטכניון נאמד ב-66,700 שקל בחודש (מקום 21), ומנכ"ל הבנק לפיתוח התעשייה נמצא במקום ה-23 עם שכר של 65,640 שקל.
עוד מגלה הדוח, כי גם המצילים מרוויחים היטב: מציל האחראי על אופנוע ים בנתניה מרוויח 28,000 שקל בחודש, מנהל חוף בחיפה מקבל 42,700 שקל בחודש, מנהל קטע חופים באשדוד משתכר 32,100 שקל בחודש ואילו מנהל קטע חוף בהרצליה מקבל שכר של 33,500 שקל.
ובעוד שהעוני בישראל הולך ומחריף, המנהל האזורי של הביטוח הלאומי בכפר סבא משתכר מדי חודש 43,000 שקל.
בלוד, מרוויח מנצח התזמורת של העיר שכר של 19,808 שקל, ואילו שכרה של הפסיכולוגית העירונית נאמד ב-18,372 שקל.
גם הדוברים בעיריות מרוויחים היטב. כך למשל, דוברת עיריית חולון משתכרת 33,400 שקל בחודש, דוברת עיריית הרצליה מרוויחה 29,300 שקל, דובר הרשות לניירות ערך משתכר 34,800 שקל ואילו דובר בנק ישראל, יוסי סעדון, מרוויח 25,700 שקל בלבד.
הדוח מגלה כי בגופים רבים משתכרים העובדים שכר גבוה בהרבה מזה של המנכ"ל. כך למשל, נתב בנמל אשדוד מרוויח 64,700 שקל בחודש בעוד שהמנכ"ל מרוויח 43,100 שקל בלבד - פער של 50%. מנהל בקרה דרום ברשות שגדות התעופה מרוויח מדי חודש 62,000 שקל, בעוד שהמנכ"ל נאלץ להסתפק ב-42,500 שקל בלבד. ובחברת החשמל, מנהל מדור במחוז דרום מקבל משכורת של 59,800 שקל בחודש, בעוד שהמנכ"ל מרוויח 47,000 שקל.
דוח לוין חושף כי ב-20% מכלל הגופים הציבוריים שולמו תוספות שכר ללא אישור. 24 מהגופים הציבוריים הם 'חורגים כרוניים' הנמצאים בחריגת שכר מזה 4 שנים, וביניהם: עיריית תל אביב-יפו, רשות השידור, חברת החשמל, קופ"ח מאוחדת, בית החולים איכילוב, עיריית בני ברק, מכון התקנים, אגרקסו, רשות שדות התעופה, מכון ויצמן, ואוניברסיטת תל אביב, בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים ובן-גוריון בנגב.
בעקבות כך, הודיע לוין כי בכוונת האוצר להקשיח את הטיפול בחריגות השכר, ובמקביל להגביר את פעולות הביקורת והאכיפה באמצעות משרדי רו"ח חיצוניים שיערכו ביקורות שכר נרחבות בגופים הציבוריים. בנוסף הודיע לוין כי המשרד יפעיל יחידת חקירות שתטפל במאשרי חריגות השכר אשר תעמיד אותם גם לדין משמעתי.
הדוח מגלה כי מאז הוקמה היחידה לפני 10 שנים, נחסכו לקופה הציבורית מעל ל-4 מיליארד שקל. מתחילת השנה, חסכה יחידת האכיפה באוצר סכום של כ-181 מיליון שקל, בצמצום חריגות השכר. כמו כן, חלק מבעלי השכר הגבוה נבדקו על ידי היחידה, ושכרם הופחת בהתאם להחלטת הממונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
