המילון המלא לפרשת אפריקה ישראל
הסאגה של אפריקה לא נגמרת: רק אתמול נודע כי מחזיקי אג"ח נוספים מתנגדים להסדר. לקראת הדיון שיתקיים בבית המשפט ביום ראשון ועשוי להכריע את גורל החברה: מעריב עסקים עושה סדר בסכסוך האפריקאי
כיום אפריקה פועלת בישראל ובחו"ל, בעיקר בתחום הנדל"ן, אך גם בתחומים נוספים. היא בונה למגורים (באמצעות אפריקה מגורים, בעלת המותג סביונים) ולמשרדים ובבעלותה בתי מלון, מפעלי תעשייה (כמו נגב קרמיקה) וקניונים. מניות החברה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
◄ איגרות חוב: כדי לממן את פעילותה העסקית ואת התרחבותה בחו"ל, גייסה אפריקה כסף ממשקיעים מוסדיים באמצעות הנפקת איגרות חוב. איגרת חוב היא נייר ערך המעניק למשקיעים את הזכות לקבל ריבית, ולמעשה מדובר בהלוואה שהמשקיע נותן לחברה. בסוף התקופה המנפיק מתחייב לפרוע את קרן האיגרת במלואה.
אפריקה ישראל גייסה ממשקיעים מוסדיים אג"ח בסך 7.4 מיליארד שקל באמצעות 13 סדרות אג"ח, בעלות מועדי פירעון שונים. ב-30 באוגוסט 2009 הודיעה כי לא תוכל לפרוע את האג"ח כסדרן וביקשה הסדר חובות.
◄ אלשיך ורדה: דמות המפתח בהסדר אפריקה ישראל. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב נחשבת בת-הסמכא והמומחית הגדולה ביותר בישראל בטיפול בחברות שנקלעו לקשיים. איש העסקים, אלי רייפמן, זכה השבוע לטעום את נחת זרועה.
תיק אפריקה ישראל הוא אחד התיקים הכלכליים הכבדים המונחים על שולחנה. בניגוד לציפיות, השופטת לא שימשה חותמת גומי ולא העניקה אוטומטית את הסכמתה להסדר. היא למדה היטב את התיק הסבוך.
כבר בדיון הראשון שקיימה בתחילת דצמבר שמה אלשיך את האצבע בדיוק על המצב יוצא הדופן שאליו נקלעה אפריקה: מצד אחד החברה ממשיכה לתפקד כרגיל, ומצד שני היא מבקשת לבצע צעדים (כמו אי-פירעון חובות למחזיקי סדרה ט') השמורים רק לחברה שביקשה רשמית את הגנת בית המשפט.
אלשיך האיצה בצדדים להגיע לפתרון מוסכם עד הדיון שיתקיים ביום ראשון - אך עד עתה הדבר לא קרה. החלטת אלשיך תקבע את גורל ההסדר ואולי גם את גורל החברה.
◄ ברנע אמיר: לשעבר דיקן הפקולטה למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, כלכלן בעל שם ומומחה בבנקאות. בעבר כיהן פרופ' ברנע כדירקטור בבנק הפועלים, שממנו פרש בשל מחלוקת עם שרי אריסון.
אפריקה ישראל ובעלי האג"ח שכרו את שירותיו כדי לגבש הצעה להסדר החובות. ב-30 בנובמבר השלים ברנע את ההסדר, שהועבר לאישור בית המשפט. אישור זה הוא תנאי לכינוס האסיפות של בעלי האג"ח, שאמורות אף הן לאשרו. בית המשפט למעשה מעניק את חותמת הכשרות להסדר.
◄ ביטחונות: במסגרת ההסדר ביקשו בעלי האג"ח והבנקים - וקיבלו - ביטחונות נוספים, כמו תשלום נוסף במזומן ושעבוד נכס נוסף.
◄ גיסין גיא, עו"ד: התמחה בחודשים האחרונים בהסדרי חובות דומים לאלה שנעשו באפריקה ישראל, אך נדמה שהסדר החובות באפריקה הוא זה שהקפיץ אותו לתודעה הציבורית.
גיסין מייצג בהסדר את מחזיקי האג"ח קצרות הטווח, המכונות סדרה ט'. בעלי האג"ח אמורים היו לקבל ב-10 בנובמבר 557 מיליון שקל. אך כאמור, אפריקה הודיעה ב-30 באוגוסט, כי לא תוכל לשלם את
גיסין טוען כי אפריקה לא ביקשה מבית המשפט להכריז עליה כחדלת פירעון, ואין כל סיבה כלכלית לאי-פירעון חובותיה. מחזיקי סדרה ט' הוציאו את עצמם מכלל הסדר החובות שהושג באמצעות פרופ' ברנע.
ביום ראשון נדע מה תחליט השופטת אלשיך: האם למחזיקי אג"ח ט' יש מעמד מיוחד בקרב מחזיקי האג"ח, או שמא הם לא יוצאי דופן.
◄ דוחות כספיים: כל חברה ציבורית שמניותיה או איגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, חייבת לפרסם מדי שנה דוחות מקיפים על מצבה הפיננסי. פעם ברבעון מתפרסמים דוחות קצרים יותר.
דוחות אפריקה לרבעון השלישי (יולי-ספטמבר), שפורסמו ב-30 בנובמבר, חושפים כמה עגום מצב החברה: את הרבעון השלישי סיימה אפריקה בהפסד של 348 מיליון שקל ומתחילת 2009 צברה הפסד של כמיליארד שקל.
◄ הסדר האג"ח: הפן הכלכלי העיקרי של פרשת אפריקה ישראל. ההסדר קובע את מבנה החוב החדש של אפריקה לבעלי האג"ח ואת תרומתו של לבייב להסדר.
במסגרת ההסדר, חובות שהיקפם 7.4 מיליארד שקל יומרו בדרך הבאה: 3.5 מיליארד שקל באג"ח ל-16 שנה בריבית של 7.5% לשנה; מיליארד שקל באג"ח לשנתיים בריבית של 4.5% לשנה; ו-1.4 מיליארד שקל נוספים יוחלפו ב-32.9% ממניות אפריקה ישראל.
1.2 מיליארד השקל הנותרים יומרו במניות החברות-הבנות אפי נכסים ואפי פיתוח. נוסף לכך, 550 מיליון שקל יוזרמו לבעלי האג"ח במזומן, ולבייב עצמו התחייב להזרים (בהנפקת זכויות) 750 מיליון שקל. בעקבות ההסדר תרד אחזקת לבייב באפריקה מ-74.9% ל-52.9%.
◄ הקפאת הליכים: ההסדר לא כולל הצעה להקפאת הליכים. מדובר בצו של בית המשפט, המורה לנושי חברה שנקלעה לקשיים להימנע מנקיטת צעדים משפטיים כמו מימוש נכסים או פנייה להוצאה לפועל.
הקפאת ההליכים היא מעין צילום מצב כלכלי של החברה בנקודת זמן מסוימת - ומטרתו לאפשר לבית המשפט, או למי שמונה מטעמו, לנסות להציל את החברה ולהפעילה במתכונת עסקית שונה.
אפריקה ישראל לא ביקשה צו להקפאת הליכים אלא ביקשה להגיע בפועל למצב מעין זה, שלא באמצעות בית המשפט אלא בהסדר מוסכם. מהלך דומה הופעל זמנית על ידי הבנקים לגבי חברת הספנות צים.
◄ הנפקת זכויות: מהלך פיננסי שבמסגרתו חברה מגייסת הון נוסף מכל בעלי מניותיה הקיימים במחירים מועדפים (זו בעצם הזכות).
במסגרת הסדר החובות של אפריקה, סוכם בין השאר שהחברה תבצע הנפקת זכויות בסך כמיליארד שקל. לבייב התחייב לנצל את חלקו בהנפקה ולהזרים לחברה כ-750 מיליון שקל (על פי חלקו היחסי במניות החברה).
◄ ורמוס רועי: עומד בראש בית ההשקעות פסגות, שהוא המשקיע המוסדי בעל האחזקה הגדולה ביותר באג"ח של אפריקה. ורמוס נחשב למוביל הקו הנוקשה ביותר במשא ומתן על ההסדר, ובשלביו המוקדמים איים לנקוט צעדים קשים נגד לבייב. עם החתימה על ההסדר הביע את סיפוקו מכך שבפועל מחזיקי האג"ח לא נפגעו.
◄ זארה: מותג האופנה של אפריקה ישראל שנרכש ב-2003, בשנות השפע, תמורת 57 מיליון שקל. אפריקה החזיקה את הזכיינות באמצעות גוטקס מותגים, שנמכרה בתחילת השנה כדי לשפר את נזילות החברה, לפי שווי של 100 מיליון דולר.
◄ חדלות פירעון: זהו למעשה המונח המשפטי לפשיטת רגל. מדובר במצב שבו החברה לא מסוגלת להמשיך בפירעון התחייבויותיה לבעלי החוב השונים. את חדלות הפירעון יכולים לדרוש החברה עצמה או אחד מבעלי החוב שלה. מי שמוסמך לקבוע שחברה היא חדלת פירעון הוא בית המשפט.
בפרשת אפריקה ישראל אף אחד מהנושים לא ביקש להכריז על החברה כחדלת פירעון. גם אפריקה ישראל לא ביקשה זאת, למרות שהתנגדותה בפועל הזכירה מאוד חברה הנוהגת כחדלת פירעון.
◄ חובות מסופקים: כאשר חברה נקלעת לקשיים, מטבע הדברים הנושים העיקריים שלה הם הבנקים שהעניקו לה אשראי. כשקציני האשראי בבנקים מבינים שמשהו אינו כשורה, הם ממליצים לבצע "הפרשה לחובות מסופקים".
מדובר בחובות שגבייתם מוטלת בספק, המופיעים בקטגוריה נפרדת בדוחות הכספיים של הבנקים. ההערכות הן שבגין חובות לבייב (כ-3 מיליארד שקל) ביצעו הבנקים (ובראשם בנק הפועלים) הפרשה לחובות מסופקים בסכום הנאמד ב-800 מיליון שקל - כסף שספק אם יקבלו בחזרה.
◄ טייקון: המונח מתאר איל הון שצבר עצמה רבה, ומקורו ביפנית. בישראל השתרש הדימוי לגבי בעלי ההון - ובשנה האחרונה לאו דווקא בנסיבות מחמיאות.
הטייקונים הפכו לשם נרדף לבעלי הון שחלקם נקלעו לקשיים ומבקשים את סיוע המדינה בהסדרי החוב - ולב לבייב מסמל אותם אולי יותר מכל אחד אחר. שר האוצר כבר טען בכמה הזדמנויות כי לא יסייע להם. נוחי דנקנר הכריז השבוע בגלובס שהוא נעלב כאשר מדביקים לו את הכינוי טייקון.
◄ טל דליה, עו"ד: היועצת המשפטית של דירקטוריון בנק לאומי, אחד מנושי אפריקה ישראל. על מינוי טל לתפקיד המליצה מנכ"ל לאומי, גליה מאור, והיא משמשת נציגת חלק מהבנקים שמימנו את אפריקה (מלבד בנק הפועלים) בכמיליארד שקל. טל אמורה לוודא שלמרות הדוחות הכספיים הקשים, אפריקה תצליח לשרוד וההסדר עם מחזיקי האג"ח לא יבוא על חשבון הבנקים.
התוצאות ניכרות בשטח: לבייב התחייב להזרים לבנקים, במסגרת חיזוק הביטחונות, 750 מיליון שקל. הזרמה של 670 מיליון שקל מתוכם נעשתה בתחילת השבוע ולוותה בביקורת חריפה מאוד של בית המשפט - הן נגד הבנקים והן נגד לבייב עצמו.
◄ יהלומים: זה היה תחום העיסוק העיקרי של לבייב קודם לרכישת השליטה באפריקה ישראל. לבייב נחשב ליהלומן הפרטי הגדול בעולם, והוא פועל באמצעות חברת LLD (לב לבייב דיימונדס). בבעלות חברת היהלומים גם מכרות באפריקה ועסקים נוספים ברחבי העולם. שווי עסקי היהלומים של לבייב נאמד במיליארד דולר, אך לפי ההערכות המשבר הכלכלי קיזז נתח ניכר ממנו.
הסדר החובות של אפריקה חשף חברת יהלומים רוסית, שאת התמורה עבור מכירתה (בסכום הנאמד ב-200 מיליון דולר) אמור היה לבייב להעביר לבנקים. דיווח על העיסקה המתגבשת שוגר בטעות לאתר הבורסה, ובאורח חריג ביקשה אפריקה להסירו מהאתר.
◄ יונס אלי: מי שדאג לשיפור מצבת הביטחונות שהעניקה אפריקה ישראל לבנקים היה אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, אחד מנושי אפריקה. לפי ההערכות, בהשראת יונס הציג הבנק את הגישה הלוחמנית ביותר נגד לבייב, למורת רוחם של שותפיו הבנקאיים.
◄ כהן איזי: מנכ"ל אפריקה ישראל ואחת הדמויות הטרגיות בפרשה. כהן הגיע לניהול אפריקה ישראל מהכס הרם של ניהול חברת מגדל כחצי שנה לפני פרוץ המשבר - אך נאלץ לספוג 100% מתוצאותיו.
חצי שנה לאחר שהצהיר כי "הרע מכל נמצא מאחורינו", היה זה כהן ששכנע את לבייב לחתור לשינוי מבנה החובות ולהשגת הסדר עם מחזיקי האג"ח. כהן הסביר במסיבת העיתונאים המפורסמת כי הסדר כזה יאפשר להנהלת אפריקה להשביח את החברה ולהתמקד בפעילות העסקית.
אין ספק כי לבייב מתחרט על הרגע שבו נענה לבקשת כהן להגיע להסדר החוב. בחודשים האחרונים ריכז כהן את המגעים עם בעלי החוב השונים במטרה לגבש את ההסדר.
◄ כינוס נכסים: כהן עשה את כל המאמצים להימנע מכינוס נכסים - מצב שהיה מביא בפועל לאובדן השליטה של לבייב ולהפסקת כהונתו כמנכ"ל. בחודשים האחרונים היו שסברו כי מבחינת המשק, פתרון כינוס הנכסים אינו כה מזהיר: הפגיעה העיקרית תהיה בבנקים, אך גם בבעלי האג"ח.
◄ כסף מהבית: כדי להוכיח את רצינות כוונתו להציל את אפריקה, הסכים לבייב להזרים הון נוסף לחברה. הוא עשה זאת במהלך המכונה בעגה המקצועית "להביא כסף מהבית". הוא התחייב להזרים לבנקים 750 מיליון שקל ועוד 750 מיליון שקל לאפריקה ישראל. זאת נוסף ל-600 מיליון השקל שהזרים לאפריקה בתחילת 2009, קודם לבקשת הסדר האג"ח.
◄ לבייב לב: בעל השליטה באפריקה ישראל נולד ב-30 ביולי 1956 בטשקנט שבאוזבקיסטן. לארץ הוא עלה עם משפחתו בגיל 15. לבייב הוא הדמות הטרגית בפרשת אפריקה ישראל. עד לפני שנה הוא היה בשיא מעמדו כמעט מכל בחינה: הוא נחשב לגביר בעמו ולנדבן התומך בקהילות חב"ד בעולם בכלל וברוסיה בפרט.
לפני כשלוש שנים הוא אף לא פסל את האפשרות להתמודד על תפקיד ראש הממשלה. שנה לפני המשבר הגדול העתיק לבייב את מגוריו לארמון מפואר בלונדון. במקביל הוא החליף את מטוס המנהלים שלו באביזר חדיש יותר. אורח חייו החדש גרם להרמת גבות וכבר אז התקבל בתהייה.
בשיא המשבר הוא התוודה בשיחה עם אחד הבנקאים הבכירים: "למה כל זה מגיע לי. מה גנבתי? עשיתי רע למישהו?". לבייב הלין על הביקורת הציבורית הקשה שנמתחה עליו, ועל כך שאף אחד מאלה שביקרו אותו לא טרח להזכיר, כי בשיא הצלחתו פינק לבייב את בעלי המניות באפריקה ישראל בתשואות נאות ובדיבידנדים במזומן.
ואכן, יש התוהים מדוע מיהר לבייב להצהיר על הצורך בהסדר חובות: מדוע הוא לא השתמש בכסף שהזרים לרכישת האג"ח של החברה ולפיתרון בעיותיה השוטפות? רבים סבורים כי לבייב טעה כשנקלע למצב זה.
מקורביו מסבירים כי מחויבותו לאפריקה ישראל כמעט אינסופית - ורק כך ניתן להסביר מדוע הסכים לספוג כל כך הרבה כדי לחלץ אותה מקשייה. העובדה שהוא מוסיף להיות בעל השליטה היא בעלת חשיבות רבה: קשריו המצוינים ברוסיה וניסיונו העסקי עשויים בסופו של דבר להועיל לבעלי המניות.
◄ ממורנד: החברה-האם שבאמצעותה לבייב שולט באפריקה ישראל. מניות החברה משועבדות במלואן לבנקים (בעיקר לבנק הפועלים). לבייב והבנקים ספגו השבוע ביקורת קשה מבית המשפט על כך שממורנד קבעה עובדות בשטח, כשהזרימה לבנקים 670 מיליון שקל, בטרם ניתנה הסכמת השופטת להסדר. ההסדר עם ממורנד פגע לכאורה במשקיעים המוסדיים המחזיקים באג"ח.
◄ מוסדיים: המונח מתייחס לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה, לבתי ההשקעות ולחברות הביטוח המנהלים את כספי הציבור. גופים כמו כלל ביטוח, מנורה מבטחים, הראל השקעות ופסגות השקיעו באג"ח של אפריקה.
◄ מימוש נכסים: כדי שלבייב יעמוד בהסדר החובות שגובש ויזרים כסף לבעלי החוב, אפריקה ישראל צריכה לממש נכסים שבבעלותה. הנכס העיקרי המוצע כעת למכירה היא חברת אפריקה מגורים, ששווייה נאמד ב-900 מיליון שקל. בין היתר מכרה אפריקה מחצית מבעלותה בבניין הניו יורק טיימס בניו יורק.
◄ מאיר ליפא, עו"ד: ייצג בהסדר את הגופים המוסדיים שהחזיקו באג"ח החברה, לאחר שצבר ניסיון רב בהסדרי חובות. אך, הרוח הפעילה בהסדר הוא עו"ד אמיר ברטוב.
ההסדר לא הושלם כל עוד לא הושגה הסכמה עם מחזיקי סדרה ט', ולפי ההערכות ברטוב הפגין גישה מיליטנטית כלפיהם. הוא העריך שהשופטת תאשר את ההסדר כפי שהוא - אך טעה ומשרדו נשלח להכין שיעורי בית. אך זמן קצר לאחר שהחלו, התפוצצו המגעים עם מחזיקי אג"ח ט' בעקבות מחלוקת על התמורה שתשולם במזומן.
אחד הטיעונים של מאיר נגד הסדר נפרד עם מחזיקי אג"ח ט' הוא שהדבר יביא להצגת דרישות דומות מצד מחזיקי אג"ח שמועד פירעונן במהלך 2010, כמו סדרות י"ז וכ"ד. אלה מחזיקים באג"ח של אפריקה בהיקף 2.4 מיליארד שקל.
◄ נציגות אג"ח: מחזיקי 12 מתוך 13 סדרות האג"ח שהנפיקה אפריקה החליטו לייעל את הטיפול בהסדר. במטרה להפוך אותו לאפקטיבי יותר, מונתה נציגות מטעם החברות כלל, מנורה מבטחים, הראל, פסגות ומגדל. את הצד המשפטי של הנציגות ייצג עו"ד ליפא מאיר. ביום חמישי פרשה סדרה כ"ד מההסדר ובנציגות נותרו 11 סדרות.
◄ נושים: לצד מחזיקי האג"ח, קיימים נושים נוספים שאפריקה ישראל ולבייב חייבים להם כסף. בראש הנושים נמצאים כמובן הבנקים וספקים שונים.
◄ סדרה ט': מדובר בסדרת אג"ח בהיקף 557 מיליון שקל שהונפקה על ידי אפריקה, אשר אמורה היתה להיפרע ב-10 בנובמבר. הכסף לא שולם. מחזיקי סדרה זו, ובהם גופים כמו חברת ההשקעות גלובל פייננס, החליטו לקבל ייצוג נפרד משאר מחזיקי האג"ח.
סדרה ט' מוחזקת גם על ידי משקיעים פרטיים כמו איש העסקים איז'ו שני. אפילו האפוטרופוס הכללי מחזיק באג"ח אלה. את מחזיקי האג"ח מייצג עו"ד גיא גיסין.
נציגי סדרה ט' דורשים לקבל 557 מיליון שקל במזומן, אך לפי ההערכות הם מוכנים להתפשר על כמחצית מהסכום. מחזיקי האג"ח ארוכות הטווח (שהתשלום אמור היה להיעשות על חשבונם) הביעו נכונות להתפשר על 120-110 מיליון שקל - אך המגעים התפוצצו וההכרעה עוברת לבית המשפט. אתמול נודע כי גם מחזירי סדרה כ"ד, אשר אמורה להיפרע במהלך 2010, מעוניינים בהסדר נפרד.
◄ ערבות: מונח משפטי שבהקשרו הפיננסי מתייחס להתחייבות צד ג' לפירעון חובותיו של מאן דהוא או גוף עסקי. באפריקה ישראל העניק לבייב ערבויות אישיות, שנועדו להבטיח גם את פירעון התחייבויות החברה. הערבויות הוענקו לבנקים, ובעקבות זאת מצבם העסקי היה טוב יותר ממצב הנושים האחרים (ובראשם מחזיקי האג"ח).
◄ פירעון מוקדם: תשלום מוקדם בגין אג"ח עוד לפני מועד הפירעון הסופי. זוהי מעין אופציה פיננסית המוענקת לגוף שקנה את האג"ח מהמנפיק. במרוצת 2009 (בטרם ההכרזה על הצורך בהסדר החובות) פרע לבייב 600 מיליון שקל לבעלי אג"ח, שדרשו פירעון מיידי בשל חששם לגורל אפריקה.
◄ צילום מצב: מונח דומה להקפאת הליכים, אך שונה בהיבט המשפטי. זהו מהלך רצוני הנעשה שלא באמצעות בית המשפט. צילום המצב מונע, בהסכמה, אפשרות לביצוע פעילות כלכלית או פיננסית (מה שמכונה "דיספוזיציה") ביחס לחברה שנקלעה לקשיים.
למשל, הבנקים החליטו שלא לבצע פעולות גבייה בנקאיות או משפטיות כנגד חברת צים עד שיגובש הסדר הנושים (מזרחי-טפחות, לפי תביעה משפטית שהוגשה, חרג מהבנות אלה בהסדר צים). באפריקה ישראל נעשה מעין צילום מצב, שבו נמנעו הבנקים מנקיטת הליכים משפטיים חד-צדדיים נגד החברה.
◄ קניונים: תחום ההתמחות העיקרי של לבייב באפריקה ישראל. אפריקה היתה בין השאר הבעלים של קניון רמת אביב, שנמכר למליסרון מקבוצת האחים עופר. אפריקה בנתה כמה קניונים באירופה, שהאחרון שבהם (קניון קוטרוצ'ני בבוקרשט), נחנך ב-8 בנובמבר. פרויקט מסחרי נוסף, שהשלמתו נדחתה למחצית השנייה של 2010, הוא קניון הענק מוסקו-סיטי במוסקבה.
◄ רוסיה: יש הטוענים כי יתרונו היחסי העיקרי של לבייב, בוכרי במוצאו, הוא קשריו יוצאי הדופן ברוסיה. ייתכן שאחת הסיבות לכך שלא מפרקים את אפריקה ישראל היא ההנחה כי רק לבייב, המכיר את המנטליות הרוסית ואת הדרך הנכונה לטיפול בהשקעות שם, יצליח לחלץ את העגלה מהבוץ. השקעות אפריקה ברוסיה נעשות באמצעות אפי פיתוח, שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בלונדון.
◄ שעבוד נכסים: מהלך שנועד להבטיח פירעון חובות של אחד הנושים. בעל החוב משעבד נכסים נוספים, כאשר קיים סימן שאלה גדול יותר לגבי פירעון החוב. הבנקים - שאפריקה חייבת להם 520 מיליון שקל ולבייב אישית (באמצעות ממורנד) חייב להם 3.1 מיליארד שקל - דאגו בשבועות האחרונים לשעבד לטובתם נכסים אישיים נוספים של לבייב.
בעוד שהבנקים "מסודרים" יחסית, מחזיקי האג"ח נמצאים במצב הקשה ביותר: אפריקה לא שעבדה לטובתם נכסים ספציפיים, ובהסדר החוב מצבם לא השתפר במידה משמעותית. זאת הסיבה לכך, שהבנקים מוטרדים מגורל ההסדר פחות ממחזיקי האג"ח - שכן ממורנד משועבדת לטובתם. אם לבייב ייפול, אפריקה ישראל (כולל החברות-הבנות שלה) תעבור לבעלותם.
◄ תספורת: מונח שעלה לכותרות בעקבות המשבר הכלכלי האחרון. הוא מתייחס להיקף הוויתור (הקיצוץ) שמנפיק האג"ח שנקלע לקשיים מבקש מבעלי החוב. חלק ממנפיקי האג"ח שנקלעו לקשיים בשנה האחרונה, כמו גמול השקעות, צים, אלרן ובני שטיינמץ, עשו "תספורת" בשיעור עשרות אחוזים מהיקף החוב.
ורמוס, מנכ"ל פסגות, טוען כי בהסדר החוב עם אפריקה לא היתה תספורת - אך הנתונים שהוגשו השבוע לבית המשפט מוכיחים אחרת: נציגות האג"ח טוענת כי ההסדר מגלם ויתור על חוב בהיקף 15%-20%.
נא להמתין לטעינת התגובות
