מה באמת הסיכוי של "באז" של גוגל מול פייסבוק?
השירות החדש של גוגל מבטיח להפוך את תיבת הג'ימייל לרשת חברתית דמוית פייסבוק. גוגל תעשה את מה שהיא טובה בו, ותדרג את עדכוני הסטטוס עבור המשתמשים על פי תדירות העדכון והבאז שהם יוצרים. טל שניידר קיבלה סיבוב על ה"באז" של ג'ימייל, וממש לא נסחפה
הצד האנונימי שלכם לא מתחבר לצד הבלייני? הקורקטיות המקצועית שלכם לא מתיישבת עם התקשורת נטולת הרסן שלכם ברשת החברתית? תנו לגוגל לעשות את הקסם שלה, עם איזה אלגוריתם גוגלי סודי שידרג לכם את המידע, ותנו לעצמכם להישאב לחוויה. כלומר, ל"גוגל באז".
השירות החדש שעליו הכריזה גוגל ינסה להפוך את תיבת הג'ימייל שלה, ששימשה עד עכשיו למיילים ולצ'אטים עם חברים, לרשת חברתית דמויית פייסבוק. הם קראו לזה "באז". אולי היו צריכים לבחור בשם קליט יותר. נגיד "באזבוק".
ולמה גוגל רוצה להפוך את ג'ימייל לפייסבוק? כי על פי הערכות חברת מחקרי האינטרנט "קומסקור", בג'ימייל רשומים 176 מיליון משתמשים. בפייסבוק, מאידך, חגגו השבוע שש שנים ו-400 מיליון משתמשים רשומים.
בין השתיים, פייסבוק היא זאת שגדלה בקצב מסחרר. ולא שהיא טומנת ראשה בחול: גם פייסבוק רוצה לנגוס בנתח השוק העצום של גוגל, ובעיקר במנגנון הפרסום שלה. על פי פרסומים ראשוניים, פייסבוק עומדת להשיק שירות אי-מייל משלה וגם לשדרג את הצ'אט, כך שמשתמשי צ'אט מחברות אחרות ישתלבו בהם בקלות. יש בזה היגיון: למה שמאות המיליונים של המשתמשים הרשומים בפייסבוק לא יתחילו לשלוח גם מיילים באמצעותה?
בינתיים הקרב טרי וקשה לנחש לאן ינהרו ההמונים. האם פייסבוק תהיה הראשונה להביס את גוגל דווקא במגרש הביתי שלה, המיילים? ובחזרה לגוגל: מה שמרתק במוצר החדש של גוגל, ויעורר את הביקורת הרבה ביותר, הוא התערבות החברה בתכנים. "הרצף של המסרים הפך לשיטפון", אמר ברדלי הורוביץ', סגן נשיא גוגל למוצרים, בריאיון ל"ניו יורק טיימס". "אנחנו מאמינים שזו משימה בסדר גודל של גוגל, לארגן ולסדר את האינפורמציה הזאת ברשת", הוסיף טוד ג'קסון, מנהל המוצר.
גוגל לא מתייחסת לשירות החדש רק כאל דרך לגשר על הפערים בין הרשתות החברתיות לבין תיבת האי-מייל של משתמשי הרשת, אלא כאל טכניקה משופרת לדירוג תכנים. בדיוק כמו שגוגל מדרגת את כל התכנים בעולם לגולשי האינטרנט, באמצעות מנוע החיפוש שלה, כך היא מתכוונת לדרג לכם את החיים: בעמוד הבית של תיבות הג'ימייל מופיע אייקון קטן שנראה כמו בלון צ'אט בארבעה צבעים. הבלון הקטן, הבאז, יהיה השער לרשת החברתית, ויציע לבעל תיבת הג'ימייל לסמן מי הם חבריו מתוך כל האנשים שאיתם הוא מתכתב.
באופן טבעי, ברשימה הזאת יופיעו הבוסים, הקולגות, הבנק, החברים מהתיכון, החבר'ה שפגשתם במזרח וחברת התעופה הלאומית. עכשיו תוכלו לנפות את הרשימה וליהנות מעדכוני סטטוס. "הלכתי למכולת לקנות קוטג'", תדווח פקידת הבנק שאתמול שלחה באי-מייל התראה לפני הקפאת החשבון. "יוצאים לחפש בחורות", יציין בלקוניות מי שעד לפני יומיים היה הילד הקטן שלכם, ובינתיים ממאן לאשר אתכם כחברים בפייסבוק.
גוגל תיקח את כל עשרות עדכוני הסטטוס המייגעים ותדרג עבור משתמשיה את הסטטוסים של האנשים שאיתם מתכתב בעל האי-מייל בתדירות הגבוהה ביותר. יש לזה פוטנציאל הרסני: כל נודניק יקבל כוח חדש לידיים, עד שנחסום אותו. מה שכן, בני משפחה או עמיתים לעבודה שאיתם מתכתבים לרוב, ידורגו ראשונים בעדכונים.
השירות החדש, לדברי גוגל, יאפשר
לא עוד עדכונים מוגבלים של 140 תווים: בבאז לא יגבילו אתכם לטקסט כה קצר, ותוכלו להגביר את רמת הפטפטת בעולם. בינתיים הבאז הוא חד סטרי. אפשר יהיה לעדכן בתוכו, בעמוד הבית של הג'ימייל, אבל אי אפשר יהיה לייבא את עדכוני הגוגל של המשתמש לתוך פייסבוק, טוויטר או כל רשת חברתית אחרת.
במקביל תמשיך גוגל לדרג לנו את התוכן. עדכון סטטוס כמו "חחחחח. אחותי" יעוף למטה בדירוג, כמו גם עדכוני סטטוס שלא ירגשו אף אחד. אם בעל התיבה ציין שהוא אוהב משהו, גוגל תעלה את המידע הנלווה על האדם המדובר. אם סטטוס מסוים יעורר באז בקרב עוד ועוד משתתפים, הוא ישודרג למעלה. בכך, בעצם, תבליט גוגל את מייצרי הרעש הגדולים. אפשר רק לדמיין מה יקרה לעדכונים חיים בנוגע להתרחשויות בתוך בית "האח הגדול" או לחיי הזוגיות של בראנג'לינה.
ההיבט הזה של השירות קצת עצוב: הוא נוטל מהרשת החברתית את האותנטיות, את היכולת להחליט מי הם חברינו ולמי אנחנו רוצים להקשיב. חמור מזה: מהדירוג הזה נודף ריח רע של כוונות מסחריות. גופים שישקיעו זמן ומרץ ביצירת באז בגוגל, ובמקביל יגבירו את התנועה שם, יזכו לעוד יותר באז בחזרה.
במקביל נכנסת גוגל גם לתחום עדכוני הסטטוס מבוססי מיקום. אם חבר משוטט על חוף הים בתל אביב ומעדכן בסטטוס הגוגל בטלפון הנקסוס שלו, שמבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהוא בים, הוא ייאנח: "הלוואי שהייתי דייג, שכל היום משיב את הדגים לים ועושה מעשים טובים".
חבר אחר, בקצה השני של הטיילת, יוכל לראות מיד את מיקומו של החבר הראשון על המפות של גוגל, ולהציע לו להצטרף לזלילת ברבוניות. מיד הוא ישלח תמונה של דג בצירוף סרטון מיוטיוב, "דג זהב שלי".
כאן תיכנס לתמונה גם חברה שמוכרת דגים קפואים, למשל, ותציע לשני החברים להגיע לסוף - היא תשלח כמובן הכוונות במפה - כדי לקנות דגים תמורת קופון מפנק. כאמור, אם גוגל תמצא שהדיאלוג הזה הוא ראוי ומעמיק, היא תדרג אותו היטב. ואם לאו, אפשר יהיה לעטוף איתו דגים.
אם גוגל תצליח להשתלט על נושא הרשת החברתית מבוססת המיקום, אז רשת חברתית כמו ,FourSquare שכבר מציעה את השירות הזה, לא תוכל לגדול. לדברי גוגל, השיתוף החברתי באמצעות הסלולר יקפוץ מדרגה. אפשר יהיה להתחבר גם דרך מפות הגוגל שעל האייפון ואפילו להכתיב לסלולר בעל פה את הסטטוס החברתי (אפליקציית דיבור).
המהלך של גוגל לא יומרני. היא פשוט לוקחת מהקיים, משדרגת, מחברת, ובעיקר מנצלת את כוחה האדיר כדי לדחוף את האף לתחום חדש. ובכל זאת, צריך לזכור שלא לכולם יש ג'ימייל. חלק גדול, כמוני למשל, רשומים בג'ימייל אבל לא ממש משתמשים בכל האפשרויות. השאלה הגדולה שנותרה היא: האם אותם מחוסרי ג'ימייל יצטרפו לשירות רק כדי להיות חלק מרשת חברתית משודרגת ומקוטלגת על ידי אנשי גוגל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם