אבני הדרך בפרשת דנקנר
כבר מתחילת הדרך המינוי של דני דנקנר לא עבר חלק - וההמשך היה אף גרוע יותר. אבל על השאלה אם מדובר במערכת יחסים שעלתה על שרטון או בעבירות פליליות - המשטרה תצטרך לתת את התשובה
במאי 2007 התיישב דנקנר על כורסת יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, זמן קצר לאחר שבעלת הבית שרי אריסון הדיחה מהתפקיד את שלמה נחמה. קודם למינוי שיגר בנק הפועלים לפיקוח על הבנקים הודעה באשר לכוונה למנות את דנקנר.
מדובר בהליך מקובל, המכונה בעגה המקצועית "פיט אנד פרופר". הליך הבדיקה, שנמשך בדרך כלל כשבועיים עד שלושה שבועות, נועד לבחון את איכות המועמד ואת כשירותו לתפקיד. הוועדה הפנימית שבחנה את המינוי, וזו חשיפה ראשונה, המליצה למפקח על הבנקים רוני חזקיהו לפסול את דנקנר מלכהן בתפקיד.
הוועדה הפנימית היתה מודעת לדרך שבה מילא דנקנר עד תחילת 2007 את תפקיד סגן יו"ר הדירקטוריון. היה בידה מידע נוסף בנוגע לאורח חייו - והיא החליטה שאינו ראוי לתפקיד. חזקיהו, שקיבל את ההמלצה, התלבט מאוד. מצד אחד הוא אינו יכול לדחות המלצות של ועדה מקצועית, מאידך הוא לא רצה לגרום לבנק הפועלים זעזוע נוסף. בסופו של דבר הוא החליט לתת לדנקנר צ'אנס ולאפשר לו להיכנס לתפקיד, אך באותה נשימה הוחלט לעקוב מקרוב אחר הנעשה בבנק.
חזקיהו קיווה שתוך כדי העבודה יבין דנקנר את כובד האחריות וישנה את אורחותיו. המפקח לא ידע שכעבור שנתיים יצטער על ההחלטה. אריסון המליצה על דנקנר לתפקיד, למרות שקודם לכן התגלע בין השניים סכסוך עסקי חריף. היה זה זמן קצר לאחר שאריסון רכשה את חלקם של בעלי המניות הזרים בבנק, והותירה את משפחת דנקנר (שהחזיקה באמצעות תעשיות מלח ב-6% ממניות הבנק) בעמדת מיעוט. לאחר מאבק משפטי קצר החליטה אריסון לרכוש גם את מניות תעשיות מלח.
למרבה ההפתעה, אריסון הציעה לדנקנר הצעה נוספת: להחליף את נחמה כיו"ר
מערכת היחסים בין דנקנר לבין ברונשטיין הגיעה לדרגת חברות אישית ובילויים. בכיר לשעבר בפועלים שוקי הון סיפר למעריב עסקים כי "אין ספק שקרבת דנקנר לברונשטיין הזיקה לו מבחינה ציבורית. דנקנר עשה כמה טעויות עסקיות שבטח היום הוא מצטער עליהן".
באותן שנים ניהל צבי זיו את הבנק, לאחר שנכנס לתפקיד המנכ"ל באמצע 2003 במקום אלי יונס, שנאלץ לפרוש. זיו כיהן תחת דנקנר, שהיה יו"ר דומיננטי, ובשנים 2007-2006 גברו השמועות בנוגע לאפשרות שיעזוב את הבנק. זיו אמנם החזיק מעמד, אך מהלכים עסקיים שניסה להוציא אל הפועל ב-2008, שבמרכזם העברת חלק מעובדי הסניפים למרכז תפעול עורפי, נכשלו וערערו את מעמדו.
חששות העובדים מהתוכנית שגיבש אורי פז, מקורבו של זיו בהנהלת הבנק, גברו. הוועד התמרמר ולראשונה זה כמה שנים אף הכריז על סכסוך עבודה. לקראת סוף 2008 זימנה אריסון עצמה פגישה עם המפקח על הבנקים. בפגישה היא דיווחה לראשונה לחזקיהו על הכוונה להחליף את זיו על רקע המצב בבנק.
כעבור זמן קצר נפגש חזקיהו גם עם דנקנר ושוחח איתו על האפשרות שקינן ימונה במקום זיו. חזקיהו דרש מדנקנר להמתין, אך הוא לא המתין זמן רב. הסבלנות בבנק הפועלים פקעה, וב-25 במרץ 2009 דיווח הבנק על פרישת זיו ועל מינויו של קינן כמחליפו. חזקיהו הופתע.
בנק הפועלים טרח לעדכן את חזקיהו בדבר החילופים רק בשעות הבוקר של אותו היום. חזקיהו דרש להימנע ממהלך ההדחה ולהמתין עם מינוי קינן עד להקמת ועדת איתור. דנקנר התעלם ופרסם את ההודעה על המינוי. בהודעת הפרישה נימק זיו: "החלטתי לקצר את תקופת העסקתי נובעת מחילוקי דעות ביני לבין היו"ר לגבי תוכניות הבנק לעתיד". בדיעבד התברר כי הפרישה נכפתה עליו.
באותו יום ערך הבנק את מסיבת העיתונאים לפרסום הדוחות השנתיים. כשנשאל דנקנר על ידי אחת העיתונאיות מה יהיה אם המפקח לא יאשר את מינוי קינן, הוא הרגיע ואמר שבסופו של דבר המינוי יאושר. את הסערה שפרצה לאחר מכן כבר לא ניתן היה לבלום.
ב-29 במרץ, ארבעה ימים לאחר הדחת זיו, פנה חזקיהו לדנקנר. במכתב שכותרתו "תהליך חילופי המנכ"לים" הוא דרש לעצור את הליך ההדחה והודיע על כוונתו לחקור את הפרשה. ככל שחלפו הימים התגלגלה הפרשה בקצב מסחרר. במרוצת אפריל 2009 זימן המפקח את זיו לפגישה אישית ודרש ממנו לספר את כל הידוע לו על התנהלות העניינים בבנק תחת דנקנר ולהסביר מה באמת הביא לפרישתו.
המידע שחשף זיו בפני המפקח כלל, בין השאר, פרטים על עיסקאות אשראי שבוצעו, נוהלי קבלת החלטות, חילוקי דעות לגבי דרך ניהול הבנק ומידע רב ערך נוסף, שסייע לחזקיהו להבין את המתרחש מאחורי כותלי הבנק הגדול במדינה. נראה שמידע זה ופרטים נוספים שהגיעו אליו היוו את אבן הדרך הסופית בהחלטה לדרוש את הדחת דנקנר. לקראת סוף אפריל 2009 הזמין פישר את אריסון ללשכתו. בדרכו השקטה דרש ממנה פישר במפגיע לפעול להדחת דנקנר מתפקיד יו"ר הבנק.
הפרשה המשיכה להתגלגל, ובמלחמה כמו במלחמה: חלק מאתרי האינטרנט קיבלו הדלפות שמתחו ביקורת על חזקיהו, שלפיה פעילותו נגד דנקנר וקינן נובעת ממניעים לא ענייניים הנוגעים לתקופת כהונתו כמנהל בבנק (חזקיהו שימש כמנהל בבנק הפועלים עד לפני כעשור). חזקיהו קרא את הדברים ורתח. הוא תפס שהמלחמה נגדו הולכת להיות מלוכלכת - אך החליט להמשיך במהלך בכל הכוח.
ב-6 במאי פנה חזקיהו להנהלת הבנק, ובמסגרת "נוהל חדש ומהיר" דרש לקבל פרטים על שתי עיסקאות אשראי ולקבל את פרוטוקול הדיון בוועדת בעלי העניין. בדרישת ההדחה סירב הנגיד לחשוף בפני אריסון את כל המידע שהיה בידיו. כעבור שבועות ספורים הסבירו הוא וחזקיהו ש-70% מהמידע שהועבר לאריסון היה מספיק כדי שתבין את הדרישה.
אריסון מצידה המשיך להעניק לדנקנר גיבוי מוחלט. בכל הזדמנות היא טענה שאיש לא הסביר לה או ליועציה מדוע דורשים את ראשו. במפגש עיתונאים שקיימה ב-7 במאי 2009 חשפה אריסון לראשונה את המתרחש מאחורי הקלעים בפרשה באמצעות נאום שכתבה אשת אמונה, אפרת פלד.
"בחודש האחרון התמודדתי עם נחשול הדרישות להחליף את דנקנר", אמרה אריסון, "למרות הכבוד שאני רוחשת לבנק ישראל, אינני יכולה להסכים לדרישה זו. איך אני יכולה להסכים עם דרישה שנראית לי לגמרי לא מוצדקת?". בהמשך טענה כי בנק ישראל לא הסביר לה מדוע נדרש דנקנר להתפטר.
את אותו מפגש עם העיתונאים סיכמה אריסון במילים חמות ויוצאות דופן על דנקנר, כאילו הוא עומד להישאר איתה לפחות עוד 5 שנים. "יש לי אמון מלא ובלתי מסויג ביו"ר דנקנר", אמרה אריסון, "הוא מנהיג את הבנק ואת הדירקטוריון באופן מרשים, ביד רמה וביושר". בהמשך הדרך התברר כי לא תהיה לה ברירה אלא להיפרד ממנו.
קודם לכן עוד הספיקה אריסון להגיע למבקר המדינה, בליווי המקורבת פלד, ולהתלונן על התנהגות בנק ישראל בפרשה. בינתיים סוכם בין בנק ישראל לפועלים על מתווה שיביא לפרישת דנקנר ולמינויו של יאיר סרוסי למחליפו. קינן מונה למנכ"ל.
אלא שגם הסדר זה עמד להתפוצץ ברגע האחרון, לאחר שלדנקנר הגיעו שמועות על "תרגיל" שהמפקח מנסה כביכול להוביל. דנקנר איבד את אמונו בבנק ישראל וביקש לשוחח עם הנגיד. כדי שלא יהיו הפתעות, דנקנר החליט בצעד לא שגרתי וחריג להקליט את השיחה עם הנגיד. פישר לא ידע על כך, וכשנודע לו הופתע לחלוטין. דנקנר נפרד מבנק הפועלים - אך לא מאריסון.
התגמול מצד בעלת השליטה הגיע כשהחליטה למנותו למנכ"ל אריסון השקעות, שבבעלותה הפרטית. בבנק ישראל לא יכלו הפעם לעשות דבר. בעצם, זה לא מדויק: בבנק המרכזי המתינו שדנקנר יפרוש סופית, כדי שחקירה פלילית אפשרית נגדו לא תפגע בבנק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם