האוצר מכין תוכנית חירום חדשה מחשש שהמשק חוזר להאטה
המשבר המתמשך ביוון ופורטוגל, התחזקות השקל וההאטה ביצוא מובילים לחשש שהצמיחה בישראל תיפגע והמשק יגלוש לגל חדש של פיטורים. למעריב עסקים נודע כי באוצר מתכננים שורה של צעדים, בהם סיוע ליצואנים בשיווק, פרסום ומציאת שווקים חלופיים, הקלות מס להיי-טק ועידוד היציאה לעבודה
למעריב עסקים נודע, כי במשרד האוצר שוקלים להעניק הטבות ליצואנים ולמגזר העסקי (כולל קידום היצוא והסבת שווקים), הקלות-מס לקליטת מוחות בתעשיות ההיי-טק באזורי הפריפריה, ערבויות מדינה למפעלים כדאיים ומתן תמריצים נוספים למובטלים לצאת לעבודה (במיוחד לערבים וחרדים).
הצעדים שייבחנו במשרד האוצר בשבועות הקרובים במסגרת דיוני התקציב הדו-שנתי, כוללים חבילות סיוע ליצואנים, בהם קידום היצוא בחו"ל (שיווק, פרסום), וסיוע לייצואנים במציאת שווקים חלופיים. למשל, העברת חלק מהייצוא מגוש היורו לגוש הדולר או לשווקים המתעוררים, בהתאם לרווחיות ולאפשרויות.
כן ייבחנו מתן ערבויות מדינה ואשראי מסובסד להקמת והרחבת מפעלים בעלי כדאיות כלכלית (בעיקר בפריפריה), ושינוי החוק לעידוד השקעות הון, שיכלול הטבות נדיבות לקליטת עובדים במפעלים ולא רק להשקעות הון.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שפורסמו לאחרונה, עלה כי בדצמבר-פברואר ירד יצוא ההיי-טק ב18%- והייצוא לארצות הברית צנח ב.25%- יצוא הרכיבים האלקטרוניים צנח ב45%- ואילו הייצוא לאירופה אמנם עלה ב,18%- אך מדובר במחצית מהעלייה ברבעון הקודם.
בנוסף לכך נרשמה האטה בתיירות הנכנסת, והאטה בייבוא השקעות וחומרי גלם הנחוצים להמשך הצמיחה. מספר לינות התיירים עלה בדצמבר-פברואר ב8.4%- בלבד, לעומת עלייה של 34% ב3- החודשים הקודמים.
הנתונים גרמו לדאגה בצמרת האוצר. בדיונים סגורים באוצר הודגש, כי אויבי היצוא והצמיחה הם היחלשות היורו והאירועים המדאיגים באירופה ובארצות הברית. התרחישים הקודרים מדברים על כך שהמשבר ביוון יתפשט למדינות נוספות, בהן ספרד, פורטוגל, איטליה ואירלנד, ויהפוך למשבר עולמי חדש. התוצאה עלולה להיות קיפאון כלכלי במשק הישראלי, ירידה חדה ביצוא, משבר בהיי-טק ופיטורים שיובילו לעלייה חדה באבטלה.
הורדת דירוג האשראי של פורטוגל, משבר החובות המתמשך ביוון והחשש מפני משבר חובות וקריסה כלכלית של ספרד ואירלנד, מחזקים את המטבע הישראלי מול היורו. השקל ממשיך להתחזק גם בעקבות העלאת הריבית של פישר, שמובילה משקיעים זרים ובנקים למכור מטבע זר. בעקבות זאת מתעורר החשש, כי הצניחה בשער היורו והדולר תפגע ביצוא ובצמיחה, שתהיה נמוכה מהתחזיות המוקדמות של בנק ישראל .(3.5%)
מומחים צופים, כי שער היורו ימשיך לרדת בשבועות הבאים לכיוון 4.90 שקלים, בעקבות היחלשותו בחו"ל והיצעים כבדים בשוק המט"ח המקומי. שערו של המטבע האירופי צנח ב13%- תוך 3 חודשים וחצי, ובנק ישראל לא הצליח לבלום את המגמה.
בבנק ישראל מבחינים בסימני האטה. בהחלטת הריבית האחרונה לפני החג, הדגישו בבנק כי "המשק צומח ברבע הראשון בקצב נמוך מהרבע הקודם, תוך התמתנות בחודשים האחרונים בגביית מסים ישירים, יצוא סחורות ושירותים וייבוא מוצרי צריכה".
עוד מוסיפים בבנק, כי "למרות הצמיחה במשק, יש ספקות בנוגע להמשך הצמיחה ועוצמת הצמיחה בעולם ובישראל לנוכח הארועים באירופה. יש כיום אי ודאות בנוגע להתמדת הצמיחה העולמית ללא סיוע ממשלתי. הריביות הנמוכות בארצות הברית ובאירופה יישארו ללא שינוי בחודשים הבאים".
שר האוצר, יובל שטייניץ, הזהיר גם הוא לאחרונה כי "הסכנה טרם חלפה - למרות המעבר לצמיחה לפנינו מהמורות ומכשולים רבים וצפויים זעזועים בהמשך הדרך. ולכן יש להמשיך במדיניות הזהירה של משמעת פיסקלית וצמצום הגרעון והחוב הלאומי". שטייניץ ציין כי באוצר מגבשים צעדים ותוכניות חירום, למקרה שהמשק יקלע למשבר נוסף.
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מתכוון להמליץ לממשלה לבצע צעדים ורפורמות הדרושים להאצת הצמיחה והגברת התעסוקה. פישר לא יסתפק בייעוץ כלכלי, ויפעל להאצת הצמיחה והפעילות של המגזר העסקי. הנגיד ימשיך לרכוש דולרים, כדי לסייע ליצואנים ולעסקים, אך גם יעלה את הריבית בהדרגה ובאיטיות.
בעקבות ההתפתחויות האחרונות סבורים בהראל פיננסים, כי תחזית הצמיחה של בנק ישראל - 3.5% ב-2010 - היא אופטימית מדי. "צריך להפסיק את ההתערבות בשוק המט"ח, שהיתה מוצדקת בעבר אבל איננה רצויה בתנאים הנוכחיים", אומר ד"ר מיכאל שראל.
"התחזקות השקל תפחית ממילא את הצורך בהעלאות ריבית מהירות. המדיניות הנוכחית של הורדת האינפלציה ופיחות השקל ביחד איננה אפשרית לאורך זמן, אלא במחיר כבד של הגדלת היתרות או הגבלות מנהליות על תנועות הון".
לפי נתוני מכון היצוא, ישנה ירידה משמעותית בקצב גידול יצוא הסחורות (למעט יהלומים), מקצב חודשי של כ3%- ביולי-אוגוסט 2009 לקצב גידול חודשי של כ0.3%- בינואר-פברואר השנה. הירידה הושפעה, בין היתר, מייצוא הרכיבים האלקטרוניים והמחשבים, שירד מכ543- מיליון דולר בממוצע לחודש באוגוסטספטמבר אשתקד, ל377- מיליון דולר בינואר-פברואר השנה.
לכך מתווספת התחזקות השקל מול הדולר והיורו. מנכ"ל מכון היצוא, אבי חפץ, התייחס לנתונים והזהיר כי התפתחות שער החליפין בחודשים האחרונים, מאיימת על המשך קצב הגידול ביצוא. לדבריו, מאז אפריל-מאי אשתקד, חלה עלייה של כ8%- בשער החליפין האפקטיבי של השקל מול סל המטבעות המשוקלל של המדינות העיקריות אליהן מייצאת ישראל.
הורדת הריבית, עליה הכריז בנק ישראל בתחילת השבוע, הובילה גם את הכלכלנים הזרים לערוך בחינה מחודשת
במורגן סטנלי מציינים את ההתמתנות בעליית המדד המשולב של בנק ישראל. המדד, המשקף את הפעילות הכלכלית במשק, עלה בפברואר ב0.2%- בלבד - כמחצית מהעלייה בחודשים הקודמים. בעקבות זאת מעריכים כלכלני הבנק, כי פישר לא ימהר להמשיך ולהעלות את הריבית.
להערכת בית ההשקעות, האינפלציה תחזור לטווח היעד של בנק ישראל (3%-1%) בטווח הקצר,והיא תישאר בטווח זה עד לסוף השנה. בבנק צופים כי קצב העלאות הריבית בישראל יהיה מתון יחסית, עד תוספת בשיעור של ,1.5% כדי לשמור על פער ריבית סביר מול בנקים מרכזיים אחרים בעולם, בעיקר מול ארצות הברית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם