למה נמשך מחדל הדלק אוקטן 96 יותר משנה וחצי?
בעקבות חשיפת מעריב עסקים: יותר מדי זמן שילמנו מיליונים מיותרים על דלק שאף אחד לא צריך. בממשלה סוף סוף התעשתו - אנחנו עדיין מחכים להסברים
אוקטן 96 הוא במידה רבה המצאה ישראלית, שריד לשנות ה70- וה80- שבהן הוא נחשב לדלק יקר יותר יחסית לבנזין באוקטן 83 ו,91- שנמכרו לפניו ולצידו. כאשר החלה החדרתו של בנזין נטול עופרת לשוק באמצע שנות ה,90- הוגדר ש"נטול עופרת" יהיה ברמת אוקטן - 95 בעיקר כדי לבדל אותו מהבנזין שהכיל עופרת.
ההבדל העיקרי בין הדלקים לא היה מידת האוקטן, שמציינת את עמידות הדלק בפני פיצוץ, אלא העובדה שנוזל אחד הכיל תוסף עופרת (שהוחלף לימים בתוסף אשלגני) והשני לא הכיל תוסף כזה.
בנזין נטול עופרת היה נחוץ למכוניות שבהן הותקן ממיר קטליטי, היות שעופרת הורסת את הממיר. אלא שגם הרוב המכריע של המנועים שלא הוצמד להם ממיר קטליטי כבר לא היו זקוקים לתוסף עופרת (או אשלגן.( משרדי התחבורה והתשתיות יכלו לפעול להפסקת השימוש
בבנזין שמכיל תוסף (לא משנה באיזה אוקטן) כבר לפני 10 שנים ויותר, כפי שעשו בכל המדינות הנאורות.
במשרד התחבורה, הממונה על תחום הרכב, לא גובשה רשימת מכוניות ולא נבדק אם יש בכלל מכוניות שזקוקות לבנזין באוקטן .96 למעשה, אף יצרן רכב מעולם לא דרש שימוש בבנזין כזה.
אנשי משרד התשתיות, מצידם, המליצו לוועדת הכלכלה של הכנסת לגרום להפסקת השימוש באוקטן 96 על ידי "כוחות השוק" - כלומר על ידי העלאת מחירו. מי שהרוויח מכך שהעניין נפל בין הכיסאות היו, כאמור, חברות הדלק.
אנשי מינהל הדלק "שכחו" להסביר לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת כי עם הפסקת התיסוף, לא נותר כל הבדל בין הדלקים - והוועדה, שהיתה אז בראשותו של ח"כ גלעד ארדן (היום השר להגנת הסביבה,( אישרה את הסרת הפיקוח על מחיר הבנזין באוקטן .96 הסרת הפיקוח גררה העלאת מחירים מהירה, והפער בין מחירי שני הדלקים (הזהים מבחינת הצרכן) הגיע עד שקל לכל ליטר.