העליון ביטל החלטה לחשוף כתובת של גולש באינטרנט
ביהמ"ש קבע: אין לגלות כתובת IP של גולש, כדי לאפשר למבקשים לפתוח מולו בהליכים משפטיים לאתרו; עילת התביעה אינה נגד גוגל ישראל, ובאין מסגרת דיונית מתאימה, היא אינה מחויבת לחשוף את הפרטים
השופטים אליעזר ריבלין, אשר גרוניס וניל הנדל קבעו כי למבקשים לתבוע במקרה אין עילת תביעה ישירה נגד גוגל ישראל, וכי לא קיימת מסגרת דיונית מתאימה, שמאפשרת להם תביעה כזו.
השופט ריבלין הדגיש כי על פי הכלים המצויים בידי בית המשפט כיום, מלאכת איתור הנתבע מוטלת על המבקש לתבוע, וכדי לגייס צד שלישי לצורך כך - יש להסדיר את העניין בחקיקה. "הכרה באפשרות לרתום את המערכת המשפטית ואת הצד השלישי לשם עריכת הליך מעין חקירתי עוד בטרם משפט, מצריכה הסדרה חקיקתית", קבע ריבלין.
המבקשים לתבוע טענו, כי בוצעו עבירות שונות נגדם, ובהן הפרת סימן מסחר באמצעות אתר אינטרנט.
הם חושדים כי קיים קשר בין בעל כתובת Gmail מסוימת לבין אתר האינטרנט האמור, וזאת לאור תוכן ההודעות שנשלחו אליהם מכתובת זו. לפיכך ביקשו כי גוגל ישראל תחשוף את כל הפרטים המצויים בידה לגבי בעל כתובת זו.
בית המשפט המחוזי קבע כי ראוי היה שהתובענה תוגש כנגד Google Inc, אך פסק כי גוגל ישראל היא בעל דין מתאים לעניין זה, והורה לה לחשוף את כתובת ה-IP של המשתמש.
בית המשפט העליון ביטל קביעה זו. ריבלין ציין עוד, כי היום כבר אין מחלוקת שגוגל ישראל אינה בעל הדין המתאים לעניין חשיפת פרטיו של בעל כתובת Gmail מסוימת. היא אינה מפעילה או מספקת את שירות הדואר האלקטרוני מסוג Gmail, והיא אף אינה בעלת אתר האינטרנט של שירות ה-Gmail. הקשר העסקי בין שתי החברות אינו יוצר זהות ביניהן.
את גוגל ישראל ייצגו עורכי הדין חגית בלייברג, שירלי דלומי וצחי חליו. את המבקשים לתבוע ייצג עו"ד אביב אילון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם