אקזיט ענק בביו-מד: השת"פ עם פרוקטר הוביל לרכישת קונטיפי
בלעדי: חברת קונטיפי הישראלית, שמפתחת התקנים רפואיים לנשים, תימכר לענקית הבינלאומית פרוקטר אנד גמבל לאחר 3 שנים של שיתוף פעולה. סכום הרכישה: עד כ-100 מיליון דולר. מדובר בסכום הגדול פי 4 משווי החברה בגיוס האחרון, אותו ביצעה באוקטובר 2009
לפי ההערכות, פרוקטר אנד גמבל תשלם בעיסקה סכום ראשוני של כ-50 מיליון דולר, וסכום נוסף של עד 50 מיליון דולר, כתלות באבני דרך מוסכמות.
קונטיפי, שהוקמה בשנת 2002 בחממת ההיי-טק הגדולה בחיפה על ידי ד"ר אילן זיו, עוסקת בפיתוח התקנים חד-פעמיים בלתי פולשניים בנשים. מוצר הדגל של החברה, שהוביל אותה לעיסקה הנוכחית, הוא התקן לטיפול בליקוי רצפת האגן. מדובר בהתקן חד-פעמי למניעת דליפת שתן במאמץ, שצפוי לסייע למיליוני נשים הסובלות מהבעיה באמצעות טיפול שאינו פולשני.
הקרקע לביצוע העיסקה הוכשרה כבר בשנת 2007, אז חתמה קונטיפי על הסכם שיתוף פעולה עם פרוקטר אנד גמבל. ההסכם כלל תוכנית בהיקף 2 מיליון דולר לתהליך של שיפור המוצר לקראת ייצורו ההמוני ומסחרו.
במהלך אותה תקופה ביצעה קונטיפי ניסויים קליניים בארץ ובארה"ב, ובמהלך 2009 יצאה לסדרת ניסויים קליניים ושיווקיים נוספים באירופה ובארה"ב. כל אלה קידמו אותה לקראת השקת המוצר המהפכני, שצפויה להיערך במהלך 2011 ולהביא בשורה למיליוני נשים בעולם.
קונטיפי היא חברה פרטית, אולם 4.6% מוחזקים על ידי קפיטל פוינט - חברה ציבורית המחזיקה בחברות אופקים ומיט"ג, הפועלות כחממות ומספקות מסגרת ארגונית, שמטרתה לסייע ליזמים בתהליך הפיתוח, הייצור והמסחור.
על הפוטנציאל המסחרי העצום של המוצר ניתן ללמוד בעיקר מהיקף התופעה של בריחת שתן אצל נשים. דליפת שתן במאמץ קיימת אצל 7%-5% מן הנשים בעולם כולו - למעלה מ-200 מיליון נשים - ומהווה נטל כלכלי עצום על מערכות הבריאות.
על פי נתונים שהציגה בעבר קונטיפי, ההוצאה השנתית העולמית בנוגע לפתרונות וטיפולים בדליפת שתן הינה עשרות מיליארדי דולרים, מתוכם למעלה מ-20 מיליארד דולר רק בארה"ב. ההוצאה השנתית העולמית לטיפול בצניחת איברי האגן ברורה פחות, אך ההוצאה לטיפולים כירורגיים בלבד עולה על מיליארד דולר.
על שוויה של קונטיפי ניתן ללמוד מהדוחות של קפיטל פוינט: בדצמבר 2006 דיווחה קפיטל פוינט על סיומו של סבב גיוס הון של כ-7 מיליון שקל, לפי שווי של כ-95 מיליון שקל. את ההשקעה הובילו קבוצה של משקיעים חדשים, ישראלים ובינלאומיים. באוקטובר 2009 הושקעו בקונטיפי 500 אלף דולר, לפי שווי של 24 מיליון דולר (כ-90 מיליון שקל).
מכירת קונטיפי לתאגיד בסדר גודל של פרוקטר היא תעודת כבוד כפולה עבורה. ראשית, המחיר שצפויה אימפריית מוצרי הצריכה לשלם עבור החברה, העומד על כ-100 מיליון דולר, מעיד יותר מכל על המשמעות המהפכנית של המוצר של קונטיפי בשדה הרפואי, ובהתאם לכך על הפוטנציאל הכלכלי שלו.
שנית, מדובר ברכישה ראשונה של חברה ישראלית בתחום הביו-טק על ידי פרוקטר. משרדי פרוקטר אנד גמבל בישראל נפתחו בשנת 2001, ובשנת 2007 פתחה החברה
הפרויקט נבע מהחלטת החברה לפיה, על מנת לעמוד בקצב החדשנות הנחוץ כדי להוביל את השוק, לפחות 50% מכלל החידושים הטכנולוגיים יגיעו מחוץ לחברה. הדסק מהווה גשר בין החדשנות הישראלית המקומית לבין פרוקטר אנד גמבל העולמית, אשר מאתרת ורוכשת טכנולוגיות רלוונטיות של יזמים, ממציאים, חברות וארגונים ברחבי העולם.
כמו חברות רבות בתחום הביו-מד, גם קונטיפי החלה את פעילותה בשנת 2002 במסגרת אחת מהחממות הטכנולוגיות במסלול תמיכה של משרד המדען הראשי. הרעיון הטכנולוגי-רפואי קרם עור וגידים בקצב מהיר והפך אותה לפוטנציאל עסקי של ממש.
בשנת 2005 קיבלה קונטיפי אישור לפעילות במסגרת מסלול תמיכה רגיל, לפי החוק לעידוד מו"פ, ומאז פועלת באופן עצמאי. באותה שנה סיימה קונטיפי בהצלחה ניסויים קליניים שביצעה ב-50 נשים בשני בתי חולים בישראל, עם תוצאות שעלו על המצופה.
ניסויים אלו הוכיחו כי בעת השימוש בהתקן חל שיפור משמעותי הן בהיבט הקליני והן בהיבט של איכות חייהן של הנשים. על בסיס התוצאות המוצלחות של הניסויים, קיבלה קונטיפי במהלך במהלך 2006 את אישור ה-FDA האמריקאי, ה-CE האירופי ואישור אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) בישראל למוצריה, המאפשרים לה למכור אותם בארה"ב, אירופה וישראל.
לאורך התהליך ביצעה החברה מספר הגשות פטנט בשלבים שונים עבור שני המוצרים אותם היא מפתחת כעת, ולחלק מההגשות נתקבל אישור רישום - במדינות אירופה, רוסיה, ישראל, דרום אפריקה, סין והונג קונג. בנוסף מצויה כיום החברה בעיצומו של פיתוח נוסף למוצר בתחום צניחות איברים, וביצעה מספר ניסויים קליניים במהלך 2009.
ההתקן שפיתחה קונטיפי הינו חד-פעמי, ודומה לטמפון וגינלי, המוחדר באמצעות מוליך לנרתיק. בנרתיק הוא משנה ממדים ותומך בשופכה, וקטן שוב לצורך הרחקתו על ידי משיכה בחוט. אמנם קיימים מספר טיפולים אחרים בדליפת שתן ובצניחת קירות הנרתיק, אך המוכרים שביניהם הינם כירורגיים, ולפיכך נשים רבות נמנעות מלטפל בבעיה ומעדיפות פתרונות שאינם נוחים ואסתטיים כמו פדים וטיטולים.
ד"ר אילן זיו שעומד בראש המיזם, נחשב למומחה בתחום האורו-גינקולוגיה, ואף כתב (יחד עם ד"ר דוד גורדון) את הספר "דליפת שתן בנשים" - היחיד שפורסם בעברית בנושא. הוא התמחה בגינקולוגיה ומיילדות בבי"ח בילינסון, והשתלם באורו-גינקולוגיה בבי"ח סיינט-ג'ורג' בלונדון. כמו כן, הוא מנהל את המכון לאורו-גינקולוגיה בבי"ח אסותא ומזכיר החברה הישראלית לאורו-גינקולוגיה.
מחברת קונטיפי סירבו לאשר או להכחיש את הידיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם