השופט סטיב אדלר מסכם קדנציה: "אני דואג למקום העבודה"
על השוק הפרוע, על התארגנויות העובדים ומצוקת המעסיקים, על הנפוטיזם, הפרוטקציות והקשרים: הנשיא של בית הדין הארצי לעבודה, בראיון פרישה מיוחד
"לא עשיתי כלום בשנים האלה, רק עבדתי", הוא אומר בשבוע שבו פרש. "אני רוצה להתחיל לחיות, לבקר באתרים ארכיאולוגיים, במוזיאון ישראל. אני רוצה לראות את נדידת הציפורים. הייתי לא פעם בכנסים משפטיים באילת, אבל תמיד השתתפתי בכל הישיבות בכנס ואשתי הלכה לצפות בציפורים בלעדיי".
הוא נולד בפילדלפיה, גדל בניו יורק, למד יחסי עבודה באוניברסיטת קורנל ומשפטים באוניברסיטת קולומביה, עבד כמשפטן בשירות הציבורי וייצג ארגוני עובדים. ב-69' עלה לארץ, עבד כעורך דין פרטי כשש שנים, ב-75' מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ב-91' עבר לבית הדין הארצי ושש שנים אחר כך מונה לנשיא בית הדין הארצי.
בשנים הראשונות כנשיא נחשב לשופט שפוסק לטובת העובדים, בניגוד לקודמו, השופט מנחם גולדברג. מבקריו טענו שהוא מביא לפשיטת רגל
אולם לקראת סוף הקדנציה שלו כנשיא הוא כבר היה הרבה יותר קשוח עם העובדים. הוא סירב לאשר למצילים לשבות. בסכסוך המורים לפני כשנתיים הוא הוציא צווי מניעה נגד המורים שביקשו לשבות, אסר על עובדי הנמלים לשבות והורה להם להפסיק את העיצומים. ההפחדה הצליחה, כתב אז יובל אלבשן ב"מעריב", "אפילו שופטי בית הדין לא יכלו לעמוד מול השילוב האימתני של ההון והשלטון בישראל".
התקפלת?
"זה ממש שטויות. לא התקפלתי בפני ההון. אנחנו תמיד מחליטים לגופו של עניין".
עכשיו, כשאתה פורש, אולי תוכל להגיד בעד מי אתה, העובדים או המעסיקים.
"אני רוצה שהעובדים יקבלו זכויות ויחס טוב של המעסיק, אבל כדי שיהיה מקום עבודה טוב גם המעסיק צריך להרוויח וליהנות מתנאים טובים. אחד מפסקי הדין שאני מצטער עליו היה לפני שנים, כשנתנו פיצויי הלנת שכר לעובד בבית מלאכה קטן, וכדי לשלם את הפיצויים בעל בית המלאכה נאלץ לסגור את העסק. אני בעד מקום העבודה".
מה עם שכר הבכירים? אתה לא חושב שהוא גבוה מדי?
"יש לזה פתרון חלקי במס הכנסה. אין לי סיבות הגיוניות להצדקת השכר הגבוה של הבכירים, אבל גם אין לי פתרון לבעיה. אין בעולם הרבה מדינות שהגבילו בחוק את שכר הבכירים. אם לא עושים את זה במדינות אחרות יש בעיה שדווקא אנחנו נעשה את זה".
מתפקידו בבית הדין לעבודה פרש אדלר, בקרוב בן 70, שלושה חודשים לפני המועד, כדי לאפשר לנילי ארד להתמנות לנשיאה במקומו. אבל לפני שיוכל לצפות בציפורים הוא ישלים, בשלושת החודשים הבאים, את פסקי הדין שאותם לא הספיק לכתוב. "יש לי עוד שמונה פסקי דין לכתוב, אחד מהם חדיש, אני לא יודע מה אחליט שם. אצטרך להחליט מהר, תוך שלושה חודשים. הייתי מעדיף שתהיה לי שנה לכתיבת פסק הדין הזה".
שנה לכתיבת פסק דין? בתי המשפט באמת ידועים בסחבת שלהם.
"כשנכנסתי לתפקיד עשינו בדיקה וצמצמנו את התיקים שממתינים לפסק דין, אבל המערכת די עמוסה ולפעמים לוקח זמן עד שאנחנו מגיעים לתוצאה שאנחנו רוצים. לפעמים קשה לנו להחליט, יש דעות שונות. היה לי תיק מפורסם שלקח לי שנה עד שהחלטתי מה התוצאה הרצויה. זה קורה, אין מה לעשות".
היה מקרה שבגלל חילוקי דעות לקח לנו שנה להגיע להחלטה ואחרי שפסק הדין נכתב קראתי אותו ומשהו בו לא נראה לי נכון והחלטתי לכתוב אותו מחדש. לקח לנו עוד שנה עד שכתבנו החלטה חדשה, ששינתה את התוצאה. הייתי צריך להסביר לנציג הציבור איך זה קרה. אם היינו נשארים עם ההחלטה הקודמת היא לא הייתה טובה. לא משנה כמה זמן כותבים את פסק הדין, העיקר שזה פסק דין נכון וצודק".
ובסוף, עם כל הצדק, שוק העבודה הישראלי פרוע ולא מתחשב בפסקי הדין שלכם.
"לילדים שלי אני אומר ששוק העבודה הוא כזה שצריכים בשבילו השכלה או מקצוע, בלי זה אתה חשוף לניצול על ידי מעסיקים ולתחרות גדולה של עובדים זרים. כשיש תחרות גדולה העובדים בבעיה".
שכחת את הקשרים. אפילו למערכת בתי המשפט קשה להתקבל בלי קשרים.
"כנשיא ניסיתי שרק הטובים יתקבלו לעבודה במערכת שלי כשופטים, כרשמים וכעוזרים משפטיים. בתחום של דיני העבודה לא קשה למצוא את הטובים ביותר. יש כמה מאות עורכי דין שמומחים בתחום, כך שיוצא שאתה מכיר את רוב המועמדים. אני לא התחשבתי בשום דבר, מלבד ביכולות של המועמד".
לא פעם לקחתי שופטת מבחוץ, יש הרבה נשים במערכת, מפני שחשבתי שהיא טובה יותר ממועמד פנימי. היו מקרים שהשר אמר לי שיש לו מועמד, וקרה לנו לא פעם שהסברנו לשר שהמועמד שלו גרוע או שיש לי מועמדים טובים יותר. המועמדים לשפיטה בבתי הדין לעבודה עוברים בוועדה אחרת, שמיוחדת רק לנו, וביחסי הקולות בוועדה יש לי אפשרות לקבל תמיכה במועמדים שלי, ככה אני מסדר מינויים מוצלחים".
לפני כמה שנים הועלתה אפשרות שאדלר עצמו יקבל מינוי מוצלח ויתמנה לשופט בבית המשפט העליון כדי לסלול את דרכה של אלישבע ברק, אשתו של אהרן ברק שהייתה שופטת בבית הדין האזורי, לתפקיד נשיאת בית הדין. אדלר אומר שהעובדה שלא התמנה לשופט בבית המשפט העליון לא מטרידה אותו. "הגעתי בדיוק למה שרציתי, נשיא בבית הדין הארצי לעבודה. כמובן שכל שופט רוצה להגיע לראש הפירמידה, אבל כנשיא בבית הדין הארצי אני משפיע על כל מערכת העבודה בישראל ואילו שופט בבית המשפט העליון משפיע רק על עניינים נקודתיים בהם הוא דן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם