עלות השריפה בכרמל: 1.65 מיליארד שקל
נזק לרכוש. אובדן הכנסות. פגיעה בטבע. והשדרוג הצפוי של שירותי הכיבוי. עלות השריפה ביערות הכרמל עלולה להגיע לכ-1.65 מיליארד שקל. אבל כבר עכשיו ברור: אם הממשלה היתה משקיעה את הכסף בזמן - רוב הסכום היה נחסך
אם הממשלה היתה משכילה להשקיע כ-660 מיליון שקל ולשדרג את שירותי הכיבוי - דבר שהיה מאפשר לכבאים לעצור את השריפה כבר בשלביה הראשונים ולמנוע את הנזקים האדירים שחוללה - הנזק בסך מאות מיליוני השקלים שנגרם לרכוש ולטבע היה אולי נחסך.
האש ביערות הכרמל עדיין לא דעכה, אך כבר עתה מסתמן כי עלות השריפה הגדולה עלולה להגיע ל-985 מיליון שקל. זוהי הערכה ראשונה של מומחים בממשלה. הנזקים הישירים מהשריפה מגיעים לכ-700 מיליון שקל, כולל שיקום הבתים שנשרפו ותיקון הנזקים הכבדים שנגרמו ליישובים ולבתי המלון באזור. כמו כן מדובר בעלות של פעולות הכיבוי ובמימון מטוסי הכיבוי שהגיעו ממדינות זרות, שנאמדת ב-8-6 מיליון שקל, ואת שיקום היערות.
הפיצוי
בממשלה כבר מבטיחים לסייע בשיקום ולפצות את תושבי הכרמל והסביבה שנפגעו עקב נזקי הדליקות. שר האוצר יובל שטייניץ מסר כי "הממשלה החליטה לסייע לנפגעים, וכל רשות מקומית שתפנה תושבים תקבל סל סיוע לטיפול במפונים ובנזקי השריפה וכן גיבוי ושיפוי על כל פעולות הפינוי והקליטה".
שטייניץ הוסיף כי "אנו בקשר עם כל חברות הביטוח לגבי התשתיות והמבנים שניזוקו. המדינה תסייע בשיקום בית אורן ובתיקון הנזקים ביישובים נוספים. לא ניתן שיישוב בישראל יימחק בגלל אסון טבע-בית אורן ישוב לפרוח בלב הכרמל". גם ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להרגיע: "נדאג לשיקום, לשיפוץ ולפיצוי הכרמל ותושביו".
באומדן הנזקים הישירים נכללים גם 155-65 מיליון שקל, הנדרשים כדי להחזיר את החורש ביערות הכרמל למצבו שלפני השריפה. יותר מ-35 אלף דונם נשרפו בדליקה. רבים מהנזקים לא ניתן יהיה לשקם לעולם, אך להערכת גורמים בקק"ל, השבת היער לקדמותו צפויה להימשך כ-20 שנה.
היערות שעלו באש באזור הכרמל מתחלקים לשני סוגים: רובם מסוג יער נטוע, המכונה בעגה המקצועית "נטע אדם", וכוללים בעיקר אורנים; ומיעוטם מבוססים על עצים ארץ-ישראליים, אשר אלת המסטיק והאלון המצוי הינם נציגיהם הבולטים.
לחלוקה זו ישנה משמעות אקולוגית וכפי הנראה גם משמעות כלכלית בעת השיקום. ראשית, את האורנים שנפגעו בשריפה תיאלץ קק"ל לעקור ולחשף כדי לאפשר לטבע להתחדש ביתר קלות - בעוד שחלק מהעצים הארץ-ישראליים עשויים כפי הנראה לשרוד למרות השריפה.
עלות הפינוי והעקירה של העצים ובעיקר האורנים השרופים והגזם מוערכת על ידי קק"ל ב-500 שקל לדונם. עם זאת, חלק משמעותי מ"העבודה" הנוספת צפוי להיעשות על ידי הטבע עצמו.
לאחר הפינוי, העקירה והחישוף שיחלו קרוב ככל האפשר לכיבוי השריפה, צפויים בקק"ל לעצור ולחכות כשנתיים לשלב הבא, ובינתיים לתת לחורש הטבעי ולזרעי האורן להתחדש וללבלב. "נותנים לשטח להתאושש", אומר שלום דרי מקק"ל.
לאחר שנתיים יוחלט כיצד לסייע לכל אחד מהשטחים שנפגעו על פי מידת שיקומו העצמי. במקומות שבהם לא תהיה התאוששות של החורש הטבעי ולא תהיה התחדשות של האורנים, יחזרו אנשי קק"ל לשטח וינטעו עצים נוספים.
עלות הנטיעה הקונבנציונלית - הכוללת ניקוי צמחייה, פתיחת בורות, נטיעה וטיפול שוטף בשתילים עד להתבססותם - היא 4,000 שקל לדונם. "אנו צופים ומקווים שרוב השטח יתחדש לבד, כך שזו איננה צפויה להיות העלות לכל דונם שנשרף", מציין דרי.
בעיה נוספת שצפויה היא דווקא הפוכה: בעיית "התאוששות יתר". גם היא טומנת בחובה עלות, כיוון שהאורנים שנזרעו על רקע השריפה עשויים לצמוח בצפיפות, היוצרת תחרות לא בריאה בין העצים והצמחייה על המשאבים האקולוגיים ואף מגדילה את הסיכוי להתפשטות שריפות עתידיות. עלותו של דילול שכזה, הצפוי להתרחש בעוד 7-5 שנים, היא כ-1,500 שקל לדונם.
בשעת כתיבת שורות אלה ידוע על כ-35 אלף דונם שעלו באש בשריפה. על פי המספרים שמוסרת קק"ל, עלות הטיפול המיידי בהם צפויה לעמוד על כ-17.5 מיליון שקל. עלות שיקומם ארוך הטווח עשויה להסתכם ב-140-50 מיליון שקל.
עם זאת, דרי מבקש לציין כי עלותו של יער כזה איננה יכולה להימדד אך ורק בכסף - אלא גם בזמן ובכאב. "את הנזק האמיתי לא ניתן לשקול או לשקם אך ורק באמצעות פרמטרים כספיים", מציין דרי, "מדובר ביער שנבנה לאורך 50 שנה, עם עצים ארץ-ישראליים שקיימים בחלקם מאות בשנים. הכרמל יתאושש בסופו של דבר, אך חזרה למצב הקודם עשויה להימשך 20 שנה".
בעקבות השריפה כבר מטיחים משרדי הממשלה האשמות זה בזה. שר הפנים אלי ישי מפנה אצבע מאשימה לאוצר. ישי טען בעבר כי הממשלה דחתה את דרישתו לקבל 500 מיליון שקל לשדרוג שירותי הכבאות: "הכבאיות שלנו הן קורקינט - מדובר בפיקוח נפש", קבל השר ישי.
שטייניץ מצידו מדגיש כי "בהנחיית ראש הממשלה הקציבה הממשלה לפני 5 חודשים 100 מיליון שקל להצטיידות ולשדרוג מיידי של שירותי הכבאות - והסכום לא נוצל". שטייניץ טוען כי "היתה הזנחה נוראה של שירותי הכבאות במשך 20 שנה ודרושים שדרוג ושינוי מבני מקיף".
ואכן, בשריפה בכרמל התברר כי ציוד הכיבוי הקיים בישראל מספיק אולי לכיבוי שריפה בדירת מגורים או שריפת קוצים קטנה - אך לא לשריפת יער ענקית. כיבוי אש מצריך ציוד וכוח אדם, ובשני אלה ישראל מפגרת במידה רבה אחרי העולם. הנתון הבולט ביותר לעין הוא כוח האדם: בעוד שבעולם המערבי יש בדרך כלל יחס של כבאי אחד ל-1,000 תושבים, הרי שבישראל מדובר בכבאי אחד ל-6,500 תושבים.
לדברי חיים תמם, סגן ניצב שירותי הכבאות, מצבת כוח האדם של שירותי הכבאות בישראל, העומדת על כ-1,300 כבאים מבצעיים, היתה צריכה לעמוד על כ-8,500 כבאים לפי המפתח המקובל במדינות המערב.
פערים נוספים קיימים בתחום הציוד: רבות מהכבאיות הן ישנות, והציוד - בין אם מדובר בחומרים מונעי בעירה, זרנוקים וחליפות - אינו קיים בכמות הנדרשת, כפי שהתברר במשבר האחרון. בנוסף, מטוסי הריסוס של חברת כים-ניר העומדים לרשות שירותי הכבאות בעת הצורך אינם מספיקים: "כמות המים וחומרי הכיבוי שיכולים מטוסים כאלה לשאת עומדת על 1,200 ליטר בלבד - לעומת 6,000-4,000 ליטר במטוסי הסיוע מיוון, מטורקיה ומאנגליה", אומר תמם ומוסיף: "בעבר עמדו לרשותנו מסוקי כיבוי של חיל האוויר, שסייעו בכיבוי שריפות. אבל הם הפסיקו לפעול לפני כ-10 שנים בעקבות החלטה של הצבא, והסיבה לכך היתה כי השימוש במסוקים לצורך הרמת מים מהים גרם לשחיקתם המהירה. אם היו עומדים לרשותנו מטוסים כאלה, היינו משתלטים על האש בלי בעיות".
תקציב שירותי הכבאות עומד על 500 מיליון שקל, המגיעים מ-3 מקורות שונים: המדינה, הרשויות המקומיות ומקבלי השירותים. 86% מהתקציב מיועד למשכורות וה-14% הנוספים מיועדים להוצאות שוטפות כדוגמת מים, ארנונה וחשמל והוצאות משרדיות.
מעבר לסכום זה מועברים לשירותי הכבאות 9-6 מיליון שקל בכל שנה, המוגדרים כתקציב פיתוח ומיועדים לרכישת ציוד מחומרי כיבוי וזרנוקים ועד רכבי כיבוי חדשים. "הסכום הזה רחוק מלהיות מספק", אומר תמם, "רכישת מכוניות כיבוי ספורות גומרת את התקציב כולו".
לפני כחודש הונחה הצעה על שולחן הממשלה לתוספת תקציבית להשלמת פערים בסך 570 מיליון שקל, שייפרסו על פני 5 שנים. "עלות רכב כיבוי סטנדרטי מתחילה ב-1.2 מיליון שקל ויכולה להגיע ל-2 מיליון שקל; זרנוקים מיוחדים לכיבוי שריפות, חומרי כיבוי וכמובן מטוסי כיבוי, עלותם מתחילה ב-10 מיליון שקל ומגיעה עד עשרות רבות של מיליונים".
ומה התוספת שנדרשת? יש צורך בתוספת של 270 כבאים, שתעלה ב-5 השנים הראשונות 20 מיליון שקל בשנה ולאחר מכן תעלה בהתאם לעלויות השכר של הכבאים. בנוסף מציין תמם כי השירות יוכל להיעזר ב-85 כבאיות חדשות, העולות כאמור 1.5 מיליון שקל ליחידה, ולפיכך הערך הכולל הוא 127.5 מיליון שקל.
הממשלה תדון היום בהסדרי הפיצוי בגין נזקי השריפה ובגיבוש תוכנית לאומית לשריפות ענק, כולל רכישת 4 מטוסי כיבוי לפי הצעת ראש הממשלה. עלות כל מטוס היא 30 מיליון דולר, כך שסךכל העלות עשוי להגיע ל-430 מיליון שקל. עם זאת, נשקלת גם אפשרות זולה יותר, ולפיה תחכור ישראל מטוסי כיבוי ממדינות זרות.
השמאי חיים אטקין מסכים כי ניתן כבר היום לקבוע בוודאות מוחלטת כי בשקלול העלות מול התועלת, ההשקעה שנדרשה במניעה היתה כדאית מבחינה כלכלית, נוכח ההפסדים הכלכליים שגורמת השריפה.
לדבריו, הבעיה היא שלפני אירוע כזה קשה להוכיח ולשכנע, והדיונים על מימון האמצעים למניעה ולכיבוי הם נצחיים ולא מגיעים להכרעה. בנוסף, הפגיעה בנוף והרס עשרות אלפי דונמים של חורש טבעי ויער הם הפסד כלכלי שקשה לכמתו בכסף. לדבריו, הערכות הנזק הסופיות לרכוש וההפסדים הכלכליים העקיפים יתבררו רק כשתחלוף שנה מתום האירוע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם