קואופרטיב הגז: השותפים הקטנים יוצאים לאור
איצטדיון רמת גן, שער 5, השבוע: צעירים, זקנים, עשירים, עניים, רווקים, בעלי משפחות, דתיים, חילונים, שכירים ועצמאים - משקיעי הגז הקטנים מגיעים מכל קצות הארץ וחולמים על רווח אגדי. פרויקט מיוחד
◄ פרויקט מיוחד: מחכים לחידושים: מבט לעולם הטכנולוגי של 2011
◄ פרויקט מיוחד: היא לא רק בנק: המסע של בנק לאומי ברשתות החברתיות
◄ פרויקט מיוחד: פה קבור הכסף: 10 המניות שהכי כדאי להחזיק ב-2011
◄ פרויקט מיוחד: תחילת עידן הפריפריה: להיטי הנדל"ן של 2011
◄ פרויקט מיוחד: לא זורם: שנת המהפכה של הרכב החשמלי
לפני מספר ימים קיימו המשקיעים הקטנים בשותפויות הגז והנפט מסיבת עיתונאים. באירוע מתוזמן ומתוזמר היטב הופיעו משקיעים קטנים קולניים יותר וקולניים פחות, ביניהם גם ניצולת שואה. הסיבה למסיבה: המשקיעים הקטנים יוצאים למלחמה במסקנות ועדת ששינסקי. הטענה: אנחנו, האנשים הפשוטים ולא הטייקונים, מחזיקים ברוב מניות סקטור הגז והנפט. הטענה הנגדית: "המשקיעים הקטנים" הם לא יותר מבובות על חוט, ולמעשה אינם מייצגים ציבור אמיתי וכועס.
בעקבות האירוע יזם עסקים שישי מפגש עם מספר "משקיעים קטנים מהשטח", כדי לקבל התרשמות נוספת, בלתי אמצעית, מהסיפור ומהאנשים שמאחוריו. ואכן, בתחילת השבוע כינסנו כ-500 משקיעים באצטדיון רמת גן. הם הגיעו מכל קצוות הארץ: מקצרין בצפון ועד מצפה רמון בדרום, מתל אביב, מהקריות ומירושלים; חילונים, דתיים וחוזרים בתשובה; בעלי משפחות, פנסיונרים ורווקים צעירים; מהנדסים, שכירים והרבה עצמאים; וכולם מבקשים דבר אחד: תנו לנו ליהנות מפירות השקעתנו.
מאות האנשים הללו הלומים וכועסים - על היד הארוכה, אותה מבקשת הממשלה לשלוח עמוק לכיסם ולקחת כ-60%-85% מנכסיהם. הם כונו מהמרים, תאבי בצע, הורים רעים, משוגעים וחסרי אחריות - כפי שמכונים פעמים רבות יזמים ולוקחי סיכונים. אך ביום ראשון הם נראו פשוט כמו חבורת ישראלים, קצת יותר מפוחדת מהרגיל וקצת יותר נחושה, שהגיעה לשער 5 לתמונה קבוצתית.
ניצלנו את ההזדמנות כדי להביא את סיפוריהם של כמה מנציגי הציבור המושמץ ביותר בישראל בשבועות האחרונים, מבלי לדעת כי 3 ימים מאוחר יותר צפויים אזרחי ישראל להיווכח, כי מצבור הגז הגדול ביותר בעולם בעשור האחרון נתגלה מול חופי חיפה. חזרנו אליהם כדי לשאול האם הם שמחים בגילוי החדש, אבל התברר, כי התקוות החדשות לא טיאטאו את החששות ממסקנות הוועדה. שנה מהיום הם יכולים למצוא עצמם כעשירים חדשים או נגזלים ומרירים. לעת עתה, זהו חלק קטן מסיפורם.

הם השקיעו את כל כספי החתונה שלהם בנפט ובגז ותכננו להשתמש ברווחים לרכישת דירה. אבל המטרה עוד רחוקה
◄ דפנה תורג'מן, גיל: 43
◄ סכום ההשקעה: כמה מאות אלפי שקלים
"השקעתי בסקטור הגז כולו: הזדמנות ישראלית, רציו, ישראמקו ומודיעין. בתי מור ובעלה השקיעו בעיקר בישראמקו ובאבנר. הגענו כדי למחות ולהוכיח שלא כל משקיעי הגז והנפט הם טייקונים או מיליונרים", מצהירה דפנה תורג'מן. לדבריה, היא ומשפחתה החלו להשקיע רק בתחילת 2010 ועד כה הפסידו עשרות אחוזים. "קנינו לאחר ששטייניץ הבטיח בטלוויזיה שלא יהיה מיסוי רטרואקטיבי של המאגרים שכבר נמצאו. לאחר שבדקתי את הסוגייה, השקעתי ואף יעצתי לבני משפחה נוספים לעשות כן".
תורג'מן אינה דואגת לעצמה אך מודאגת מההפסדים של בתה ובעלה. "אני מקווה שיהיה טוב. אני אסתדר, אבל הילדים צריכים כסף כדי לקנות דירה, ונכון לעכשיו הם הפסידו על הנייר למעלה מ־40 אלף שקל בעקבות החלטות ששינסקי. מדובר בהרבה מאוד כסף לזוג צעיר".
בנוסף, תורג'מן אינה חוסכת בלשונה כנגד אלה המכנים אותה ואת שאר המשקיעים "עמך" וסבורים שאינם חושבים בהיגיון: "אנחנו שפויים ושקולים. בלעדי ששינסקי מאגר 'תמר' היה כיום במקום אחר - וגם אנחנו היינו מרוויחים", היא אומרת. "מה שלא רציונלי הוא המציאות, שאיננה מאפשרת לאנשים רגילים לקנות דירה ודוחקת אותם לאופציות השקעה אחרות. "אנחנו צריכים כסף כדי לעזור לילדים לרכוש דירה. מגורים בבית משלך נראים לי
תורג'מן עובדת כמעצבת וילונות עצמאית - עיסוק שדורש, לדבריה, התמסרות מוחלטת. "אני תלויה בביקוש של הלקוחות ויכולה לעבוד מצאת החמה ועד צאת הנשמה. אני אוהבת מאוד את העבודה שלי. אנחנו רואים ברכה בעמלנו ואין לנו בקשות ותלונות למדינה", היא מבהירה, "רק שיעזבו אותנו לנפשנו.
"מי שלקח סיכון, השקיע ופיתח - זכאי לפירות. כשהקידוחים לא עלו יפה, אף אחד לא קפץ והתנדב לשלם לנו בעד ההפסדים. ההפקעה הזו לא מוצדקת", אומרת תורג'מן בכעס.
גם מור, בתה של תורג'מן, שהתחתנה לפני כשנה והשקיעה את כספי החתונה בסקטור הגז והנפט, מודאגת מהמצב. "אחרי הקידוח ב'תמר' הבנתי שההשקעה בישראמקו לא מסוכנת, ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות. מחירי הדיור הולכים ועולים ואילו המניות שלנו יורדות, כי המדינה רוצה לקחת מאיתנו את הכסף".
לאחר שעברה שנת השתלמות בהפקת אירועים, כיום מור עובדת בזארה ומבקשת להתמחות גם בעיצוב פנים. לדבריה, היא ובעלה מעוניינים לרכוש דירה בסמוך להוריה: "אנחנו מעוניינים לרכוש דירה באזור תל מונד קרוב להוריי, אבל זה בעייתי על רקע המחירים שנוסקים". הבעיה היחידה שניצבת בפני הזוג הצעיר היא ועדת ששינסקי: "אם הממשלה תחליט לקחת לנו את הכסף, הדירה תתרחק מאיתנו ככל הנראה - וכך גם החלומות האחרים".

הוא משקיע קטן עם כיסים עמוקים, אבל משוכנע כי לא מדובר בהימור - אלא בהשקעה אסטרטגית לכל דבר
◄ גיל: 56
◄ סכום ההשקעה: מיליוני שקלים
"הכל התחיל כשאחי דורון ז"ל השקיע בסוף שנות ה-90 בשותפויות הגז של קבוצת דלק וראה ברכה בהשקעתו", מספר חיים דוידיאן. "בתקופה זו נמצאה התגלית בשדה מארי B, שמספקת עד היום גז לחברת החשמל". "כמות הגז ב'תמר' גדולה פי 8 וב'לוויתן' היא גדולה פי 16 מזו שנמצאה אז", הוא מחייך. "אין ספק שזו יכולה להיות תחילתו של תור זהב לתעשייה ישראלית חדשה. מול חופי ישראל מצויים כנראה מרבצי גז, וכפי שנדע בעוד שבועות מועטים, אולי גם נפט".
ביום-יום דוידיאן שותף בחברה המייצרת מוצרי ריח בשם אודורטק, שאותה ייסד עם שותפים בשנת 2003. מוצרי החברה זכו לכותרות בשנה וחצי האחרונות בעקבות השימוש ב"בואש" - מכשיר לפיזור הפגנות אלימות, שמפיץ ריח עז וחריף. "כיום משתמשים בו משטרת ישראל וצה"ל", הוא אומר, "אך אנחנו מקווים להתפשט גם לעולם".
מלבד חלקו בחברה, דוידיאן משקיע ב"עסקים ריאליים" לדבריו וכן בבורסה - פעילות שבעקבותיה הפרופיל שלו שונה מזה של המשקיע "הקטן" הקלאסי - והוא אינו רואה סיבה להתנצל על כך.
"יש משקיעים קטנים בסקטור, החל מעשרות אלפי שקלים, דרך מאות אלפים ועד מיליוני שקלים", הוא אומר.
לדבריו, "היחס כלפי תשובה הוא צרות עין נטו. שר האוצר אמר לו 'כל הכבוד' וציין כי מגיע לו פרס ישראל - והוסיף באותה נשימה שהגז הוא של כולנו. אם אני הייתי תשובה, הייתי נפגע מהתבטאות כזאת: מצד אחד שר האוצר מוכן לחלוק לי כבוד, אך באותה נשימה מלאים את זכויותיי ב-80%".
מאז אותה השקעה ראשונית ומוצלחת משקיע דוידיאן בשותפויות הגז. "אני משקיע בשותפויות הגדולות כדוגמת דלק קידוחים, רציו וישראמקו", הוא אומר ומזים בעווית את הטענות שלפיהן השקעותיו אינן רציונליות ומהוות הימור. "מבחינתי, לא מדובר בהשקעה ארעית בבורסה אלא בהשקעה שהפכה עם הזמן לאסטרטגית".
לדבריו, הוא וחבריו הקדישו ומקדישים זמן רב "כדי להכיר את הנפשות הפועלות, את הפרטים הנוגעים לפרויקטים ואת המונחים הטכניים, כדי שנוכל לקבל החלטות מבוססות שאמנם יש בהן סיכון גבוה, אך הן לא הימורים".
את החדשות לגבי פיתוח שדה לוויתן קיבל דוידיאן בשמחה מהולה בעצב. לדבריו, "אם המלצות ועדת ששינסקי יתקבלו, זה פשוט מאוד: שווי האחזקות שלי יירד ב־75% מערכן ההוגן". הוא מספר כי עד כה שווי אחזקותיו "הלך כמחצית הדרך למטה, כיוון שהשוק לא מאמין שזה יקרה".
דוידיאן מאמין כי "שדה לוויתן עומד על כרעי תרנגולת, כיוון שכמות גז כזאת יכולה להיות מיועדת אך ורק לייצוא - מה שדורש השקעות כבדות של כ-10 מיליארד דולר ודורש מהחברות להראות לבנקים תוכנית עסקית איתנה ומבוססת. לי ברור לחלוטין שאם המסקנות יתקבלו, לא יהיו קידוחים חדשים.
"בכל אופן, אני לא מתכוון להשקיע יותר בתחום. אי אפשר מצד אחד לכנות אותנו מהמרים ומצד שני לחתוך את הפרס ב-80% ולצפות שנמשיך להמר. מישהו כאן השתגע".
אך הוא מקפיד לשמור על אופטימיות - אסטרטגית, כמובן: "יש ברכה גדולה בחופים מול ישראל, ולאחר 3 תגליות רצופות, היום הוודאות לגבי התגליות הבאות גדלה. "אני מקווה שייתנו לנו לפתח את זה ולהביא ברכה לכל עם ישראל - זאת יכולה להיות אחת ההתפתחויות הכלכליות החיוביות ביותר בתולדות המדינה".

החברים שמקווים לבסס עצמם כלכלית דרך הקידוחים: "אם יקחו לנו את זה, יזרקו אותנו שנים אחורה"
◄ גיל: 30
◄ סכום ההשקעה: עשרות אלפי שקלים
זיו קינן ויונתן רוכמן הם חברים ושותפים בחברת סטארט-אפ קטנה. מלבד זאת, רוכמן משמש כמנהל בית ספר אקסטרני ברעננה וקינן שולח ידו במיזמים ובעסקים שונים. במקצועו הוא ארט-דירקטור בהפקות קולנוע וטלוויזיה והיה מעורב בין השאר בסדרות "סרוגים", "גירושים נפלאים" ובהפקות סטודנטים. "התשוקה שלי היא לקולנוע, אך הכנסותיי לא מגיעות משם", אומר קינן.
"אני משתדל שכל המיזמים שאני מעורב בהם יהיו כאלה שאני מאמין בהם, ואני רוצה להשקיע את כספי בצורה הטובה ביותר כדי שאוכל להמשיך לעסוק רק בדברים שיש לי תשוקה אליהם".
לפני כשנתיים החל קינן להשקיע עשרות אלפי שקלים מחסכונותיו בשוק המניות, ובשנה האחרונה התרכז בעיקר בתחום הנפט והגז: "כיום כל התיק שלי מושקע בחברת גבעות עולם, אך למעשה צברתי הפסד ניכר".
לדבריו, הוא החל להשקיע בחברת גבעות עולם לפי מחיר מניה של 6 אגורות, אך הוסיף והשקיע סכום גבוה פי 3 בשער של 12 אגורות - הגבוה ב-70% משער המניה (בעת כתיבת שורות אלה), העומד על כ-7 אגורות בלבד. "לא חששתי שאפסיד למרות שרכשתי את המניה במחיר גבוה יותר, כיוון שאני מכיר את המספרים ומדובר פה ברכישת יהלום במחיר של שברי זכוכית", מסביר קינן.
אלא שהשינוי שוועדת ששינסקי מציעה ליישם גרם לו דאגה עמוקה: "המהלך הזה טורף את הקלפים. זה כמו שמפעל הפיס פונה לזוכה בפרס ואומר לו שהחליט לקצץ כ-80% מכספי הזכייה", הוא אומר. אם המדינה תחליט בסופו לקחת את הכספים שהשקיע, בכוונתו להשקיע את כספו במיזמים נוספים ולהקים משפחה. "כל החסכונות שלי מושקעים במניות הקידוחים. אם ייקחו לי את זה, יזרקו אותי שנים אחורה".
בניגוד לקינן, רוכמן לא השקיע סכום משמעותי בתחום הגז והוא אומד את חשיפתו בעשרות אלפי שקלים. "התחלתי להשקיע לפני שנה", הוא מספר. "אחי משקיע בנדל"ן, אבל החלטתי להתמקד בתחומים אחרים.
"היום אי-אפשר לקבל תשואה נורמלית בבנק, ואם ארצה בסופו של דבר לעמוד על רגליי ולצאת לדרך עצמאית, אני צריך לפרוץ - זאת האופציה היחידה שלי. אם המדינה רוצה לקחת לי גם את זה, שתציע אלטרנטיבה או שתפצה אותי".
רוכמן סבור שהמדינה אכן יכולה למסות את רווחי המשקיעים, אך היא אינה עושה שימוש ראוי בכספים אלה. "המדינה מקשה עליי לקחת משכנתה ולקנות בית, מורידה את הריבית כך שלא אוכל לקבל כספים בתוכנית חיסכון - ורוצה לקחת קופון של 80% מהשקעתי בשוק המניות. "אין לי בעיה עקרונית עם זה, אבל אם היא רוצה לקחת ממני, שתדע גם לתת לי שירותים נורמליים. אם כבר סוציאליזם, אז עד הסוף. היום אני לא יודע לאן הכסף הולך, אבל הוא פשוט לא מגיע אלינו", אומר רוכמן.

הוא משתדל לא להדאיג את 5 ילדיו, אבל מודה: "אם המלצות ששינסקי יתקבלו והמניות ייחתכו, אחזור אחורה למעגל העוני"
◄ גיל: 39
◄סכום ההשקעה: סירב לומר
"אני כל החיים בביזנס, זה מה שאני יודע לעשות", מספר נחמן בנימין, "אני בשוק מגיל 16". לדבריו, "העסקים הקטנים הם מול-בלוף, כאילו בלוף: בן אדם חושב שהוא עצמאי - ולמעשה עובד 10-15 שעות ביום ולוקח הביתה משכורת של פקיד ממשלתי. המדינה 'מקלפת' אותך, ולכן למדתי שעדיף להיות בתחום הייעוץ: אם אין לך עסק גדול, זה פשוט לא כדאי".
בנימין, שחזר בתשובה לפני 16 שנה, נאחז באמונתו. "השם יתברך נותן לכל אחד את המידות והתכונות שלו. במקרה שלי, הראייה שלי בתחום הממון היא אנליטית ומפוכחת. בסופו של דבר באופטימיות שלי מעורב שכל ישר. אומרים שלקחתי סיכון גדול, אבל הסיכון שלקחתי הוא סיכון שאין גז - ולא סיכון שאם אמצא את הגז, יבואו וילאימו אותו. לא תיארתי לעצמי שאני גר בוונצואלה ושהמדינה שלנו מסוגלת למעשה נוכלות כזה.
"אני לא יודע מה יקרה אם ההמלצות ייושמו וייקחו לי את הכסף. אף אחד לא יודע בדיוק איך המניות יגיבו. אבל אם המלצות ששינסקי יתקבלו והמניות ייחתכו, אחזור אחורה למעגל העוני. אני לא יודע מה אעשה".
בנימין, אב לחמישה, מנסה לשמור על אופטימיות. "שטייניץ אמר שיחריגו מהמלצות הוועדה את הכספים שהושקעו ב'תמר' וב'לוויתן', ואנשים פעלו על סמך מידע זה. אני עדיין לא מאמין שזה יעבור; השכל הישר אומר שמי שהשקיע צריך להרוויח, לא? לא הגיוני שייקחו לנו את נכסינו. שלי יחימוביץ' לא שמה לב למה שהיא אומרת: היא מציינת שאנחנו מהמרים ולקחנו סיכונים גדולים, ומעצם האמירה הזאת עולה שבסופו של דבר לא הגיוני שנקבל ריבית חד-ספרתית. הרי אם היינו רוצים רווח קטן וסיכון קטן, היינו משקיעים באג"ח ממשלתיות".
את הילדים מקפיד בנימין לא לערב בדאגות הכלכליות: "אותם אני לא מערב. הילד הגדול בן 11. אין סיבה להדאיג אותם בזה. אשתי ואני מודאגים ומקווים שלא ניאלץ להיגרר לחלום בלהות כזה".
גם אחרי פרסום התוצאות של קידוח "לוויתן" ביום רביעי, בנימין לא מאבד את הראש. "יום חמישי הוא היום של פקיעת אופציות, ולפיכך לא ראינו עליות שערים ביום רביעי ואנו לא רואים עליות גם היום. בתי ההשקעות מעוניינים שהמניות יישארו במחיר נמוך ככל האפשר, כדי לקנות אותן בחזרה בתחילת השנה ולדאוג שפקיעת האופציות לא 'תברח' להם ותסב להם הפסדים - בדמות כספים שייאלצו לשלם לבעלי האופציות".

הפסדים צורבים, תאונת דרכים ומחלה קשה לא מנעו ממנו להשקיע ביקירתו ישראמקו את כל כספו ב-20 השנה האחרונות
◄ גיל: 41
◄ סכום ההשקעה: מאות אלפי שקלים
"אני פה כי רוצים לגנוב ממני כסף. אסור לקרוא לזה הלאמה - מדובר בגניבה", כך אומר דוד חי, נשוי ואב לשלושה שמשקיע כבר יותר מ-20 שנה במניית ישראמקו.
את השקעתו הראשונית במניה ביצע חי עם סיום שירותו הצבאי בחיל האוויר בתחילת שנות ה-90. "באותה תקופה התחלתי את 'החיים האמיתיים' וחיפשתי דרכים להתעשר מהר. היה לי חבר שהשקיע בבורסה והוא שכנע אותי להשקיע בישראמקו, שהתפרסמה אז בכתבות שער רבות. השקעתי במניה את כל הכסף שהיה לי, כ-70 אלף שקל - ואיבדתי הכל. הכסף נעלם לתוך הבור, והרגשתי שאני חייב להחזיר אותו".
ההפסד הראשון שספג חי לא עצר אותו. 3 שנים לאחר ההשקעה הראשונית הוא היה מעורב בתאונת דרכים קשה וקיבל בעקבותיה 130 אלף שקל. "זו היתה תאונה קשה. חבר אחד עף דרך החלון, שניים אחרים שהיו ברכב נפצעו גם הם ואני נאלצתי לעבור ניתוח בעצם הבריח - אך בסופו של דבר הכל בסדר".
חי "ישב על הכסף" עד 1996, אז חזרה ישראמקו לכותרות, והחליט להשקיע בקידוח את כל כספי הפיצויים. אלא שהפעם הקידוח ננטש - ובהודעת בורסה אחת נמחקו שוב כל חסכונותיו. למרות מפחי הנפש החליט חי לשמור אמונים לישראמקו, וב-2004 השקיע במניה את כספי הפיצויים שקיבל עקב מחלת סרטן שלקה בה.
"מישהו יכול לקרוא את זה ולחשוב שהחיים שלי נוראים, אבל אני בסדר, עומד על הרגליים", הוא מדגיש. הפעם - עם הרבה מזל, ניסיון ואינסטינקטים בריאים - הצליח חי להימנע מהפסד צורב במיוחד ומכר את המניות כ-3 ימים לפני התרסקות נוספת. "הצלחתי להציל 150 אלף שקל", הוא אומר.
לפני כשנתיים התפטר חי מעבודתו וגם אז השקיע את כל כספי הפיצויים באחת והיחידה - ישראמקו, שזוכה לימים יפים בעקבות השותפות בקידוחים "תמר" ו"לוויתן". לדבריו, מאז רשם תשואה של כ-400% על השקעתו.
למי ששואל, הוא ממהר להצהיר: "אני לא מסכן. אבל אם ייקחו ממני את מה ששלי, אהיה מסכן. כיום אני שכיר וחוץ מכמה גרושים שהפרישו לי, אין לי פנסיה. חלקים גדולים מהשכר שלי הם בונוסים ורכיבים שאינם מוכרים להפרשות פנסיוניות. אני לא מבקש כלום מאף אחד. עם מה שיש לי אוכל לדאוג לעצמי, לאשתי ולילדיי".
עם זאת, חי מאיים כי אם ייושמו המלצות ששינסקי, הוא יפנה לבית המשפט: "אם הממשלה תאשר את ההמלצות כפי שהן, אלך לבית המשפט. אם גם שם יאשרו זאת, הילדים שלי לא ילכו לצבא ואני אלמד אותם איך צריכים להתנהל במדינה שלנו ואיך להיות הכי מגעילים שאפשר: לקחת, לגנוב ולהסתדר. אני טיפוס ישר והגון ולפעמים עובד גם 14 שעות ביום. 20 שנה אכלתי חרא כדי להגיע ליום הזה. לא ייתכן שהמדינה תבוא עכשיו ותיקח לי הכל", אומר חי ומוסיף בהחלטיות: "למען האמת, אני לא מאמין שזה יקרה".

