שוק הגז סוער: ועדת ששינסקי תפרסם את מסקנותיה היום ב-17:00
לאחר שאתמול קיימה ישיבה אחרונה, זימנה הוועדה מסיבת עיתונאים, בה תציג את מסקנותיה הסופיות. גביית המסים ב"לוויתן" תחל אחר 7 שנים, ואילו ב"תמר" מאוחר יותר - בחלוף 8 עד 8 וחצי שנים. שיעור המס המרבי יופחת מ-60% ל-57%
כפי שנודע ל-nrg מעריב ההמלצות לגבי קידוח "לוויתן" יהיו שונות מאלה של "תמר". לוח הזמנים וגביית המסים בקידוח "לוויתן" יחלו אחרי 7 שנים, אך בקידוח "תמר" המדינה תתחיל לגבות את היטלי המס שנה עד שנה וחצי מאוחר יותר. כמו כן יופחת שיעור המס המרבי שישלמו חברות הקידוח על תגליות הגז מ-60% ל-57%-58%.
◄ למי שייכות תגליות הגז שנחשפו בקידוחים הימיים "תמר" ו"לוויתן"? למדינה או ליזמים, בראשות יצחק תשובה וחברת נובל אנרג'י האמריקאית?
תגליות הגז שייכות לציבור המשקיעים, ובהם תשובה והאחרים. הם קיבלו מהמדינה היתר לחיפושים על פי כללים שנקבעו מראש. עוד לפני דוח ששינסקי, המדינה אמורה ליהנות מהרווחים העתידיים. זה היה אמור להיות באמצעות גביית 12.5% מכל דולר הכנסות, גביית מס חברות וכן מסים אחרים שהוטלו על יתר השותפים.
על פי ההערכות, גם ללא החלטת ששינסקי, הייתה מדינת ישראל אמורה ליהנות מכ-30% מרווחי חברות הגז. כך שאם הפוטנציאל המסחרי של תגליות "תמר" ו"לוויתן" היה אמור להסתכם ב-55 מיליארד דולר (כ-40 מיליארד דולר בניכוי כל ההוצאות), אזי חלקה של המדינה היה אמור להסתכם על פני כל התקופה בכ-12 מיליארד דולר.
◄ ומהן המסקנות אליהן הגיעה ועדת ששינסקי?
הוועדה, על פי טיוטת ההמלצות שלה, החליטה להגדיל את שיעורי המיסוי באמצעות היטל מיוחד, ולבטל חלק מההטבות של חברות הקידוח (כמו זה המכונה "ניכוי אזילה"). המס המרבי שיוטל על הזכייניות יעמוד ככל הנראה על כ-57% מההכנסות, והוא ייגבה מהקידוחים הגדולים רק לאחר שיהיו רווחיים, כלומר בעוד יותר משמונה שנים.
מאידך, המס על תגליות קטנות יותר יעמוד על 20% בלבד ויגדל בהדרגה. השיעורים החדשים יגדילו, על פי הערכות, את הכנסות המדינה האפקטיביות
יצוין כי מדובר בהערכות כלליות: המספרים הסופיים אמורים להשתנות, בין השאר בהתחשב באומדנים הסופיים (ייתכן שבקידוח "לוויתן" למשל יש לא רק גז אלא גם נפט), בשיעור ההוצאות הסופיות, בלוח הזמנים של ההפקה ועוד. גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר חשף בסוף השבוע את הקשיים הרבים שעוד צפויים בתהליך ההפקה, והמליץ שלא להתלהב יתר על המידה מהגילויים.
◄ מדוע יזמי הנפט מתנגדים לשינויים בגובה התמלוגים?
ראשית, ברור שהשינוי יגרום להם לאובדן הכנסות של מיליארדי שקלים. מעבר לכך, הנימוק שלהם הוא שהוועדה "משנה את כללי המשחק" וקובעת מראש את התוצאות. היזמים טוענים שבעבר הם השקיעו מאות מיליוני שקלים בקידוחים "יבשים", ורק אחרי שנמצא סוף סוף גז, משתנים חוקי המס. חברות החיפושים גם קובלות על כך שישראל רוכשת ממצרים גז יקר בשיעורי מיסוי נמוכים, אך בעקבות המיסוי המוגדל כעת מונעת דה-פאקטו רכישת גז כחול-לבן.
◄ נניח שהכנסות המדינה הכוללת ממיסוי הנפט והגז יסתכמו ב-18 מיליארד דולר: מה יעשו באוצר עם הכסף? כיצד התגליות ישפיעו על הכיס שלי?
יצחק תשובה הצהיר אמנם שהתגליות יפתרו את הבעיות של מדינת ישראל, אולם האמת רחוקה מאוד: גם אם מדובר ב-18 מיליארד דולר, הרי שזהו סכום שיצטבר לאורך כ-15 שנה. בהכנסה שנתית ממוצעת של 1.2 מיליארד דולר (במשך 15 שנה), ההכנסות לא יהוו חלק מהתקציב השוטף (כמקור הכנסה).
לעומת זאת, בהחלט ניתן להשתמש בכסף להחזר חובות החוץ או לחלופין להקים קרנות ייעודיות להשקעות בחינוך ובתשתיות. באוצר חוששים מאוד שאם ההכנסות יהיו גדולות ונהפוך ל"מעצמת גז", אנחנו עלולים ללקות "במחלה ההולנדית": גם במדינה זו התגלו תגליות נפט, אבל התמורה שימשה לצריכה שוטפת. עקב כך תעשיות שלמות במדינה נפגעו והתמריצים להשקעות בהן פחתו משמעותית.
◄ מה לוח הזמנים ליישום דוח ששינסקי?
הדיון בהמלצות יחל בכנסת כבר במהלך השבועות הקרובים, כדי שכללי המיסוי החדשים יחולו כבר על שנת 2011. בכוונת שר האוצר להשלים את הטיפול בהמלצות הוועדה עד תום הרבעון הראשון של 2011. סביר להניח שהדיונים יהיו סוערים, שכן לצורך יישום ההמלצות יש צורך בשינוי החוק הקיים. על פי ההערכות, גם חברות חיפושי הנפט יפעילו לובי חזק מאוד, שכולל לא רק מודעות ענק (בגנות שר האוצר, שכבר פורסמו בחוצות), אלא גם הפגנות, שיחות שכנוע עם חברי כנסת וקמפיינים תקשורתיים רחבים יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם