מסע עולמי בין מדפי הקוטג'
בעקבות הסערה סביב מחירי הקוטג' וכוונת הממשלה לייבא מוצרי חלב, יצאו כתבי מעריב ברחבי העולם לסופרמרקט הקרוב לביתם כדי לבדוק מה הטעם והמחיר של הגבינה הפופולרית; המסקנה: למרות המחירים הנמוכים יחסית, רק כאן נמצא הבית האמיתי של הקוטג'

על המדפים בארה"ב נמצא קוטג' במשקל 454 גרם, כמעט כפול מגודל הקופסה בארץ; ויש גם טעמים חדשים: תפוח-קינמון ותות
על אריזת הקוטג' האמריקאית לא תמצאו תמונה של בית, כי גם אם מדובר בגבינה פופולרית. אף אחד בארצות הברית עדיין לא רואה בה סמל לאומי. על מדפי הסופרמרקט, כמו מרבית הגבינות הלבנות, תופס הקוטג' מקום שולי ביחס לגבינות הקשות עתירות השומן. זאת אולי הסיבה שבארצות הברית מכונה הקוטג' "הגבינה הבריאה".
מבחינת טעם, מדובר בגבינה דומה לגבינת הקוטג' הישראלית, עם אותו טעם מעט חמצמץ ומרקם עדין. יחד עם זאת, אם הצרכן הישראלי אכן יהנה מהגרסה האמריקאית, הוא צפוי לעמוד בפני לא מעט חבלי קליטה, בעיקר בכל מה שנוגע לגודל
אך במדפי הסופרמרקט יוכלו הישראלים למצוא גם אריזות גדולות עוד יותר, במשקל של כ-700 גרם לקופסה. בנוסף, אם אכן תיובא הגבינה מארצות הברית, הרי שהדבר יציב את הלקוח הישראלי בפני שפע חדש של אפשרויות שהוא כלל לא הכיר עד כה.
האמריקאים מייצרים גם גבינת קוטג' עם קוביות אננס, קוטג' עם חתיכות תות, קוטג' בטעם תפוח-קינמון, קוטג' אוכמניות, וכמובן קוטג' אורגני. המחיר לתענוג הוא 2.99 דולר (כ-11 שקלים) לאריזה של 454 גרם.
מאת צח יוקד, כתב מעריב בארה"ב
במחיר מגוחך נהנים הצרכנים מגבינה בריטית טיפוסית; למרות הטעם החמוץ, היא יכולה להתחרות על לב הישראלים

הסופרמרקט של רשת "טסקו" בסיטי של לונדון עמוס מאוד בשעות הצהריים. עובדי בית המשפט העליון ואנשי עסקים מעונבים צובאים על המדפים ולוקחים כל מה שנקרה בידם, בדרכם לעוד לישיבה או דיון משפטי. בניגוד לצרכנים בישראל, עבור הקהל המקומי הקוטג' לא מסמל בית. מה שמסביר את העובדה כי הוא נוהר דווקא אל מדף התבשילים ההודים המוכנים.
אבל בכל זאת, גם בגזרת המוצרים החלביים נרשמה התקהלות וגביעי הקוטג' נלקחו מהמדף במהירות מרשימה יחסית. תמורת 78 פני בלבד, שהם בערך 4.30 שקלים, תוכלו ליהנות מקוטג' בריטי טיפוסי.
המחיר זול אמנם גם בלי מחאת צרכנים, אבל הטעם, ובכן, בריטי לחלוטין. בניגוד לקוטג' הישראלי, שמתאפיין בטוויסט חמצמץ-מתקתק, הבריטים כנראה מעדיפים להותיר את המתיקות המעודנת בחוץ לטובת גרסה חמוצה למדי, עם כדוריות לבנות שמזכירות יותר משולשים וטעם שדומה יותר לגבינה לבנה.
בסניף של הרשת המתחרה, "סיינסבורי" הקוטג' זוכה להתעיינות גבוהה בהרבה מקהל שמשלב בריטים בורגנים וסטודנטים זרים, שנאלצים להיפרד עבור התענוג, רק מ-69 פני, שהם כ-3.80 שקלים. בלי מבצעים, בלי הנחות מיוחדות ובלי רמי לוי שישבור את השוק.
הפופולריות של הקוטג' מספקת גם מבחר רב יותר בדמות זיתים ועשבי תיבול. אם תפרדו מ-20 פני נוספים, תזכו להנות מקוטג' עם אננס שכבר ממש מאיים בטעם (ובטח במחיר) על הקוטג' עם הבית והרעפים. במחיר המגוחך הזה, סוף סוף תזכו למתחרה אמיתי.
מאת דורון בר-גיל, כתב מעריב בבריטניה
המוכרים במכולות הקטנות לא מבינים את הצרכן הישראלי; בבירת הגבינות העולמית אפשר לקנות קוטג' רק בחנויות היוקרתיות

גבינת קוטג' בצרפת נחשבת למעדן אקזוטי. לא בזכות טעמה ואיכותה, אלא משום שכמעט ולא ניתן להשיג אותה. בגלל שהקוטג' הגיע מהמדינות האנגלו-סכסיות, יש לצרפתים רגשות מעורבים כלפיה.
במכולת הקטנה אין סיכוי לרכוש גבינת קוטג'. גם המוכר לא בדיוק מבין מה אני רוצה לקנות. אילו הייתי מבקש ממנו גבינת עיזים חריפה כמו קרוטן דה שביניול, לא הייתה לו כל בעיה. בבירת הגבינות העולמית קל למצוא גרוייר קשה ועוקצנית, סאן נקטר בשלה וקממבר רכה ועזת ניחוח.
אבל מאז שנסגר הסניף האחרון של רשת "מרקס אנד ספנסר" אפשר להשיג גבינת קוטג' בפריז רק בחלק מסניפי רשת הכלבו "מונופרי" או בכמה מחנויות הגבינות היוקרתיות שבהן אפשר להשיג אותה במשקל.
את קופסת הקוטג' שלי רכשתי בסופו של דבר ב"גאלרי לפייט גורמה", חנות המזון של הכלבו היוקרתי הידוע. גרגרי הגבינה גדולים, מעט יבשים והגבינה מעט חמצמצה. אבל מה שבטוח - היא מאה אחוז בריטית. היא יוצרה בבריטניה והגיעה ממנה לצרפת.
קופסה של 250 גרם עולה 1.95 יורו, כ-9.5 שקלים. יקר, אבל כאמור, היא נחשבת כאן לגבינה ייחודית. אגב, גבינה לבנה, דומה מאוד לזו שנמכרת בישראל, קל מאוד להשיג בצרפת.
מאת גדעון קוץ, כתב מעריב בצרפת
פירוש שמה של גבינת הקוטג' האיטלקית הוא "מותניים צרים"; הסיבה: היא מיועדת לשומרי משקל. הטעם: מתכתי וחמצמץ

כמו בהרבה מדינות אחרות ברחבי אירופה, גם באיטליה לא נפוץ מוצר ששמו "קוטג"'. המוצר שמזכיר את הקוטג' הישראלי בצורה הטובה ביותר מכונה במדינה "פתיתי חלב".
ישראלים שיגיעו לבלות ברומא וירצו לאכול את המוצר הישראלי הפופולרי, יאלצו להסתפק במעדן "וטנסלה", אשר פירושו באיטלקית "מותניים צרים". הגבינה מיוצרת במילאנו על ידי חברת דנונה.
המעדן מכיל רק 4.9 אחוזי שומן, ומחירו 1.67 יורו (כ-8.5 שקלים חדשים). טעמה של גבינת "וטסנלה" מזכיר בקושי רב את הקוטג' הישראלי. כאשר אתה אוכל אותה אתה מרגיש כאילו לעסת פתיתי פלסטיק ולא פתיתי חלב. מרבית האיטלקים אוכלים את המוצר משום שהוא מופיע בדיאטות שממליצים רופאים רבים, וזו גם הסיבה לשמו הייחודי.
למרות התיאור הלא מחמיא של "וטסנלה", החלופות שמציעות יצרניות החלב האיטלקיות גרועות עוד יותר. מוצר נוסף הדומה לקוטג' נקרא "יוקה". גם הוא מיוצר במילאנו מחלב עמיד, אך טעמו מתכתי וחמצמץ. מחירו של המוצר הוא 1.80 יורו לקופסה.
הקוטג'ים הזולים יותר, דוגמת "ויויטה", מיובאים מגרמניה. גם הם עשויים מחלב עמיד למרות שעל הקופסה רשום כי מדובר במוצר טרי. מחירם של הקוטג'ים הגרמניים נעים בסביבות 1 יורו (4.90שקלים חדשים).
מאת יוסי בר, כתב מעריב באיטליה