שכר הדירה בישראל הוא מהנמוכים בעולם
היזם אברהם קוזניצקי לא יבנה דירות להשכרה במסגרת תוכנית נתניהו, כי בחו"ל הרבה יותר משתלם להשכיר; בראיון לעסקים שישי הוא מזהיר מפני התרסקות מחירי הנדל"ן ותוקף את הסטודנטים שמתבכיינים על שכירות ואת המנהיגים שמוצאים פתרונות אינסטנט; "השריפה הזאת עלולה להפוך לכדור שלג, והשלטון לא חזק מספיק"
קוזניצקי מחזיק בדעת מיעוט. רוב הציבור תומך במחאה ובאופן שהיא מובעת וחוגג את יציאתה של התודעה הקולקטיבית אל הרחובות, הכיכרות ושדרות הערים במה שנראה כמו זעקת השבר החברתית הגדולה והספונטנית ביותר שידענו בעשורים האחרונים.
"הצטברו פה כמה דברים, זה לא רק הדיור", הוא מנתח, "זה גם תסכול מדברים אחרים שקורים במדינה, ושורש העניין לדעתי הוא הפער בשכר וברמת החיים. מצד אחד יש נתח גדול בציבור של מקבלי שכר מינימום, שמשתכרים 5,000-6,000 שקל לחודש, ומצד שני יש מקבלי שכר של 60 אלף שקל בחודש ויותר, והפער הזה רק הולך ומתרחב. שני הקצוות הללו חיים באותה המדינה ונתקלים בזה מדי יום ביומו, בין שבמכולת ובין שבמקומות בידור; זה מוביל לתסכול, להתמרמרות ולחוסר פרגון, ולכן היה זה רק עניין של זמן עד שזה יתפרץ".
קוזניצקי לא מתעלם מההשלכות של המהומות השונות במזרח התיכון על המצב בישראל: "גם למה שקורה במדינות ערב יש השפעה. אנשים יוצאים לרחובות ומוכנים לעשות מעשים שלא חשבו עליהם בעבר. אם לא יכבו את השריפה הזאת בזמן היא עלולה להפוך לכדור שלג, ואין לנו שלטון חזק מספיק להתמודד עם זה".
אבל מלבד התסכול הכללי המצטבר אנחנו רואים מחאות סביב נושאים נקודתיים יותר. מה שהוציא את הצעירים למחאת הדיור הם מחירי השכירות הגבוהים שזינקו בשנים האחרונות.
"ראיתי סטטיסטיקה של מחיר הדיור בחו"ל, וישראל היא עדיין המקום הנמוך ביותר. אמנם הסטטיסטיקה לא התייחסה ליוקר המחיה, אבל גם במקום הזול ביותר עמדו דמי השכירות על כ-1,500 דולר בחודש, כך שדמי שכירות של 3,000 שקל כמו בישראל לא קיימים בשום מקום בעולם".
ראש הממשלה בעצמו אמר שהמצוקה אמיתית, ונראה שמחאה כאן היא לגיטימית. מה בכל זאת מפריע לך בה?
"עד לרגע זה נדמה לי שלרוב האנשים שיוצאים לרחובות אין תשובה ברורה לשאלה מה הם רוצים; הם לא יודעים לענות - לא לפוליטיקאים ולא לתקשורת. הסיסמה שחוזרת על עצמה היא 'רע לי, ביבי תתפטר', כאילו שאם הוא יתפטר כולם יקבלו דירות. אבל אם אין למחאה מטרה מסוימת וממוקדת - איך יימצא פתרון? אין כאן מסר ברור. כשהמוחים מבקשים דיור בר השגה - מה הם רוצים, דירה בחינם? צריך רק להיזהר ממצב שבו הרחוב יקבע את המדיניות, כי אז כבר נלך להרס המדינה. צריך להקים ועדה מקצועית שתשב על המדוכה ותמצא פתרונות לזמן קצר, אבל צריך גם לחשוב על פתרונות ארוכי-טווח. הבעיה היא שיצר ההישרדות של מנהיגים גורם להם למצוא פתרונות אינסטנט ולא לחשוב על מה שיהיה בעוד 10 שנים".
אבל זה המצב. משפחות רבות לא מסוגלות כיום לרכוש דירה, והדרישה היא להוריד את מחירי הדירות כך שניתן יהיה לרכוש דירה במחיר שפוי, אחרי הכול קורת גג היא מוצר בסיס.
"אני מסכים שיש למתן ולרסן את המחירים, אבל לזה נדרש צוות מקצועי. כיום אין תיאום בין הגופים השונים. בנק ישראל, משרד השיכון, משרד האוצר - אין תיאום בין הגורמים הללו, כל גוף מבצע פעולות בנפרד והנטל מצטבר. כל פעם מישהו אחר מעמיס על גב הסוס עוד משקולת, אבל מדובר באותו הסוס ובסוף הוא יקרוס".
אחרי עליות מחירים וביקושים גבוהים כל-כך אתה חושש מירידת מחירים?
"יש לרסן את המחירים ולא לרסק אותם, כי ריסוק מחירים עלול ליצור תגובת שרשרת שתגרום לכאוס מוחלט בכלכלת המדינה. תרחיש כזה ישפיע ישירות על הבנקים למשכנתאות ועל הבנקים המלווים ויגרום נזק לרוכשי דירות שרכושם יישחק בעשרות אחוזים ועתה יהיו חייבים לשלם משכנתה על נכס ששוויו יהיה מחצית ממחיר הקנייה. כמו כן, עלול להיווצר גל פשיטות רגל של קבלנים ושל ספקים, ומכאן הדרך קצרה לדרדור כל המשק. אסור להביא את המחירים לכדי ריסוק. בארץ ישנה כלכלת מטוטלת שנעה בין ביקוש בלתי מרוסן לבין מיתון עמוק. בנק ישראל חובט, הממשלה חובטת - החבטות האלה יגרמו לענף הנדל"ן להתמוטט ואיש לא ייצא מזה נשכר".
אז מה בכל זאת יכול לייצב את השוק ברמת מחירים סבירה ולתת מענה לאוכלוסייה הגדולה שרכישת דירה עבורה היא חלום רחוק?
"הפתרונות צריכים להגיע משני כיוונים: מצד אחד ניצבים מעוטי היכולת - זוגות צעירים, משפחות ללא השתכרות נאותה, משפחות משכבה סוציו-אקונומית נמוכה - להם יש למצוא פתרון בסבסוד שכירות ומשכנתאות, בשיווק קרקעות ב'מחיר למשתכן' וכדומה. מצד שני, אסור לגעת בשוק הכללי ויש לתת לכוחות השוק להתנהל - זה חייב לעבוד על-פי היצע וביקוש".
זה אומר שבאזור גוש דן והסביבה יישאר המצב כמו שהוא. הרי כיום מי שמעז לחשוב על קניית דירה בתל-אביב, ברמת גן או בגבעתיים נחשב לנהנתן או מפונק. האם זה לא לגיטימי לבקש לרכוש דירה באזורים הללו?
"אם לזוג אין מספיק כסף לקנות דירה במרכז תל-אביב הוא יקנה בראשון לציון, ואם לא שם אז בנס ציונה או ברחובות. על המדינה מוטלת האחריות לפתח תשתיות ואמצעי תחבורה נוחים ולהשאיר את השוק להתנהל על-פי כוחות פנימיים. כך נוהגת מדינה דמוקרטית מערבית".
האוצר ניסה לנקוט צעדי מיסוי כדי לעודד את הגדלת היצע הדירות שמשמשות כיום למשרדים לטובת רוכשי דירה ראשונה.
"אל תגעו בזה, היהודים יודעים להסתדר עם כל מס ופתרון, ולכל גזירה כזו נמצא פתרון כנגד. הבעיה היא האוכלוסייה החלשה, ובה צריך לטפל בדחיפות".
אתה מדבר על השכבות החלשות, אבל באוהלי המחאה אנחנו רואים הרבה סטודנטים. זה ציבור שההיקף שלו במחאה הולך וגדל, וזה מה שמלבה אותה. בראיית שוק רחבה, עד כמה לדעתך הציבור הזה מייצג מצוקה אמיתית ועד כמה הוא זקוק או ראוי לסיוע?
"אני לא יודע מתי ביקרת לאחרונה במגרשי החניה של האוניברסיטאות, אבל סטודנט שמגיע בג'יפ ללימודים לא צריך עזרה. אחת הטרוניות שלהם כלפי האוניברסיטאות היא שנפתחים עוד ועוד מגרשי חניה וזה לא מספיק. אני לא טוען שאין בכלל צדק בטענות שלהם, אבל יש לראות את התמונה בכללותה. כמה עולה ללמוד בחו"ל וכמה עולה ללמוד בארץ? בחו"ל הלימודים יקרים פי כמה, ולכן ישראלים רבים נוסעים ללמוד בחו"ל. לא כל זעקה או טרוניה אומרות שיש כאן טענות מוצדקות. אני זוכר שכשאחד הילדים שלי בכה ולא ידענו למה, אמר לי הרופא: 'תן לו לבכות קצת'. אין ויכוח שלטענה צודקת צריך להימצא פתרון, אבל כל טענה צריכה להיבדק לעומקה, אם היא צודקת ב-70% או
משתמע מדבריך שלא מדובר כאן רק בדיור, כי אם בטענות עמוקות יותר על הדור הצעיר של היום.
"מחאת הדיור היא רק סממן. אנחנו גידלנו כאן דור של ילדי שמנת, עם שפיתח הרגלים מפונקים, וכאן הכל מתחיל. היום אפילו מפקד בצבא צריך איש יחסי ציבור ולדבר עם ההורים על כל נושא, וכל דבר מתנהל ככה. זה לא אסון שמשפחה עוזרת לבן שלה לרכוש דירה. כך היה וכך צריך להיות. היא עוזרת לו היום והוא יעזור בהמשך לילדיו, זו אבולוציה טבעית".
ובכל זאת, אנחנו רואים שגל המחאה הזה זוכה לחיבוק תקשורתי חם. מה דעתך על האופן שמשתקפת המחאה מהסיקור התקשרותי?
"התקשורת ששה אלי קרב, סוף-סוף היא רואה אדם מדמם. ראית פעם נשר שלא שמח שיש לו בעל חיים מדמם? קשה לשפוט את התקשורת כי היא בנויה מפסיפס של בני אדם. הסיקור מבטא הרבה גחמות של עיתונאים שלא מהססים להשתמש בכלי הנשק האדיר שיש להם. אי אפשר בלעדיה, אך צריכים להיות לה קווים אדומים, והם נפרצים מדי פעם בפעם. העיתונות נהנית מחסינות, אבל החסינות חייבת להיות מוגבלת, וכל אחד חושש להתמודד איתה. צריך לקבוע גבול מסוים".
אתה מתכוון לנימה הפוליטית שעולה מבין השורות ומשלחת חצים בממשלת ביבי?
"אני לא איש פוליטי, אבל הממשלה עשתה ועושה, ואסור לדחוק בה לגבש חזק ומהר יותר פתרונות לא שקולים. בשנת 2010 חל גידול של 100% בהתחלות בנייה לעומת שנים קודמות, ואני חושב שזה אומר הכל. זורקים לשוק כמות עצומה של דירות, ולפי החוק הבסיסי, ככל שההיצע גדול הביקוש מתווסת. אם היו ממשיכים הלאה בתהליך, תוך בלימה איטית של המחירים, היה טוב לכולם. צריך לזכור שבשוק הנדל"ן יש תמיד עליות וירידות - זו ספקולציה שכולם נהנים ממנה".
אתה חושב שהמחאה פוזלת שמאלה?
"בא פוליטיקאי למאהל, זורקים אותו ואומרים לו 'לא רוצים לשמוע אותך'. למי יש המונופול על הצדק והיושר, לאותם חמומי מוח שחוסמים דרכים ומתעמתים עם שוטרים? באים אנשי שמאל ואומרים לעצמם: 'הנה, יש לנו הזדמנות להתנגח בממסד'. ראיתי את מי עצרה המשטרה, את התסרוקות שלהם, והבנתי מיד במי מדובר - הם לא נראים לי לא סטודנטים ולא בני ישיבות. אתה שומע גם את צורת ההתבטאות וגם את הלך הרוח. אסור להכליל, אבל אתה יכול לראות את הנוף".
תוכנית הו"דלים של נתניהו היא הפתרון?
"כל דבר אפשר לעשות בצורה חיובית או שלילית, אך מה שקובע הוא המידתיות. כשמזדרזים לארגן תוכניות ולבנות מהר מדי, אפשר לפגוע בדברים חשובים לא פחות כמו ריאות ירוקות, פיתוח סביבה ותשתיות. המצב בשוק סביר. יש מקום לתיקונים אך לא להתלהמות, לא צריך לשפוך את התינוק עם המים; צריך לצמצם את הבירוקרטיה אבל לא להרוס הכול כי זה יוביל לכאוס ומיד יגרור את הביקורת 'למה הסכמתם?'".
אז אתה מציע לממשלה לבצע פעולות חדשות ולהישאר אדישה לציבור ברחובות?
"הפעולות נעשות כבר חודשיים. אני יכול להעיד שיש בלימה במחירי הדירות ויש כבר מבצעים והנחות של קבלנים. האם זו תהיה תופעה חולפת או סימן לבאות - שמחר יבוא ריסוק של מחירים? ימים יגידו. כל גזירה שיטיל הממסד על שוק הנדל"ן ראויה להיעשות באופן מושכל כי מהלך חפוז עשוי להוביל לקטסטרופה. אני חושב שהאחריות המינימלית היא לא להיענות לצהלות הקרב של מחאת האוהלים. על כתפי הממשלה מוטלת האחריות. הגענו להישגים מצוינים בכלכלה, וענף הנדל"ן הוא הענף המוביל בכלכלת ישראל. אסור לסכן את ההישגים הללו, והחשש שלי הוא שהם ייהרסו בן לילה".
השבוע הציג נתניהו שורת צעדים נוספת לפתרון מצוקת הדיור. מה דעתך עליה?
"חלק מהפתרונות רלוונטיים, חלקם פחות. הוא דיבר על הוזלה של 50% מעלות הקרקע, ואותה אפשר לשרשר לרוכש. זה פתרון שיכול להועיל. מנגד, בכל הנושא של בנייה להשכרה מופרחים בלונים ללא שום כיסוי. צריך להבין שדמי השכירות בארץ הם מהנמוכים בעולם. בעלי דירות בחו"ל נהנים מתשואות של 8%-10% על הדירות שלהם. בישראל, לעומת זאת, זה עדיין גבולי מאוד. אני לא הייתי נכנס להשקעה בדמי השכירות הקיימים היום - אני אקנה בתים בארה"ב ואקבל תשואה גבוהה יותר, ולמרות הסיכוי לרווח הון עתידי גדול יותר בארה"ב אני לא חושב שיזמים ירוצו להשקיע בזה. הבעיה העיקרית היא העיתוי. את הפתרונות ראוי היה לגבש לפני שהרחוב התלהם.
"היום אני מסתכל על דברים באופן שונה מאוד. הרי לא מדובר באיגוד ייצוגי מסודר שמנהל מו"מ. אם הרחוב ילמד שרק בעזרת התלהמות יימצאו פתרונות, זה יעניק לו רוח גבית ואז יהיה מאוחר מדי, זה כמו לכבות שריפה עם פינג'ן. העיתוי כאן לא מוצלח. אם התוכנית היתה מוצגת חודשיים קודם לכן, המחאה לא היתה מתקיימת".
idoef@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם