"המדינה שמלינה על טייקונים נוהגת כאחרון הנוכלים"
לדברי שאול צבעוני, יו"ר ועד העובדי םשל אגרקסקו; על רקע הקפאת ההליכים שאגרקסקו מצויה בה צבעוני מבכה על נפילתה של "אגדה ישראלית שהובילה את הכלכלה כשההיי-טק היה רק תפוזים"; מאשים את המדינה: "לא יכול להיות שהמדינה, שמחזיקה ברוב המוחלט של המניות, תתנער מהנעשה בחברה"
בראיון לעסקים מנסה צבעוני לשמור על אופטימיות, מודה שככל הנראה תיאלץ החברה לוותר על מאות מעובדיה ומבכה על נפילתה של "אגדה ישראלית שהובילה את הכלכלה הישראלית כשההיי-טק שלנו היה תפוזים", לדבריו . כמי שהתחיל לעבוד בחברה כמעט מיד לאחר שירותו הצבאי ונמצא בה כבר 25 שנה, צבעוני גאה מאוד בהיסטוריה, במורשת ובמעמד של אגרקסקו - גאוות יחיד שגם מקשה עליו להבין ולקבל את מצבה של החברה כיום.
"אגרקסקו פיתחה את שוק הייצוא החקלאי ואת כל השווקים שאליהם הוא מגיע היום", הוא מספר. "פעם היה סוג עגבנייה אחד. היום בכל סופר שאתה נכנס אליו אתה מוצא עגבניות שרי, עגבניות צהובות ועגבניות מוארכות. אנחנו המצאנו את זה; אנחנו הובלנו את החקלאים במאבקים, אנחנו טבענו את המושג 'עובדים תאילנדים' - הבהרנו למדינה שבחקלאות אין 'עובדים זרים' אלא 'עובדים תאילנדים' בלבד, כי רק הם מוכנים לעבוד בחקלאות".
מתי החלה ההידרדרות של אגרקסקו?
"ב-1992 פתחה המדינה את השוק לתחרות, אולם אגרקסקו התחרתה בתנאים נחותים. בניגוד לחברות אחרות, התקנון שלה הכריח אותה לחלק 100% מהרווחים שלה, מה שהפך אותה למעשה לחברה מחוסרת הון עצמי. כך יצא שחברה שגלגלה מחזורים של יותר מ-2.5 מיליארד שקל בשנה מחזיקה היום לא יותר מבניין ברחוב החשמונאים".
בינואר השנה שונה תקנון החברה במסגרת "השוואת זכויות" בין בעלי המניות, ונקבעה החלוקה בחברה בין תנובה (11%), מועצות הייצור החקלאיות (59%) ומדינת ישראל (30%). בתקנון החדש נקבע כי הנוהג לחלק אוטומטית את הרווחים יופסק, והחברה הפכה לעסק רגיל אשר נדרשת החלטת דירקטוריון לחלוקת רווחיו. ואולם, בדיוק בנקודה הזאת מבקש צבעוני לציין כי מועצת הצמחים היא גוף סטטוטורי שבשליטת המדינה, מה שהופך אותה לבעלת השליטה בפועל.
"המשבר האמיתי החל בשנת 2008, אז פגעה קרה חריפה באזור הערבה והובילה לפגיעה חמורה ביבול הפלפלים והעגבניות. כל אלה הובילו לירידה של 30% בייצוא החקלאי של ישראל באותה שנה", מסביר צבעוני. "אגרקסקו, שמקור הכנסותיה בעמלה שהיא גובה על הייצוא, נפגעה מהתכווצות זו, בין השאר כיוון שהמגדלים שנפגעו הם דווקא אלה שהיא היתה מצויה איתם בקשר פעיל. החקלאים קיבלו פיצויים מהקרן לנזקי טבע, ואילו אנחנו כחברה לא קיבלנו כל פיצוי. אני לא חושב שהיינו צריכים לקבל פיצוי, אבל צריך לציין שלא קיבלנו פיצוי על הפגיעה בנו".
שנה מאוחר יותר הגיע המשבר הכלכלי העולמי ופגע גם במחירי המוצרים החקלאיים בעולם. אגרקסקו עברה להתנהלות גירעונית והתגלגלה מהלוואה להלוואה. על רקע המצב העדין פרש ביוני 2010 מנכ"ל החברה שלמה תירוש, אשר עמד בראשה 17 שנה. המנכ"ל החדש דוד בונדי, שמונה בספטמבר 2010, היה חסר ניסיון בתחום החקלאות, וכיוון שמעט לאחר מינויו פרש גם יו"ר הדירקטוריון יובל אורן, החברה נותרה, לדברי צבעוני,
"במהלך 9 הימים שלפני הצגת הדוחות הכספיים ל-2010 הועלו 4 הערכות שונות בנוגע לסכום ההפסד של החברה: הפסד של 4 מיליון יורו צמח ל-8 מיליון יורו, יומיים לפני ישיבת הדירקטוריון סיפרו לנו כי ההפסד הוא 12 מיליון יורו וביום חשיפת המאזן הוצג הפסד של 14 מיליון יורו", הוא אומר.
האם ההנהלה הסתירה את הנתונים מהעובדים?
"ההנהלה לא איבדה רק את האמון של העובדים ושל ועד העובדים. יום לאחר הצגת המאזן נדהמו בסוכנות הדירוג מדרוג מהנתונים שהוצגו וחתכו את דירוג החוב של החברה ב-8 דרגות-מ-A2 ל-BB2, מתחת לדירוג ההשקעה. באותם ימים הודה המנכ"ל כי הוא שכח לעדכן את מדרוג טרם הצגת המאזן או מיד לאחריו. הנזק כבר נעשה. ההנהלה איבדה את האמון של הבנקים ושל מחזיקי האג"ח, אמון שהוא קריטי לקיומה.
"דווקא בימים הקריטיים לא היתה בראש החברה מנהיגות עם ניסיון בתחום החקלאי, כפי שהיתה קודם לכן. חוץ מנושא הדירוג, הבעיה המרכזית היתה לא מה שהמנכ"ל החדש עשה, אלא מה שהוא והדירקטוריון לא עשו-הם לא התנהגו כמו שצריך להתנהל במשבר".
האם היית מתנהל אחרת לו היית יודע לאן החברה תגיע?
"אנחנו התנהלנו בארגון שבמשך 17 שנה מילה שלו היתה מילה - לעובדים, לבנקים ולמגדלים. במגזר החקלאי נקבע מושג 'אגרקסקו +5%': המתחרות שלנו היו צריכות לשלם למגדלים פרמיית סיכון מעל המחיר של אגרקסקו בזכות השם הטוב שלנו. גם אני גדלתי בתוך הקונספציה הזאת. אם הייתי יודע בתחילת השנה באילו כיוונים יצעד מנכ"ל החברה, ללא ספק היינו דורשים כבר אז את פיטוריו המיידים".
כמה עובדים יהיו באגרקסקו עוד שנה?
"לא ברור, לא ברור בכלל. המהלכים שננקטו יצרו נזק אדיר. בניהול נכון יהיו בחברה 150-200 עובדים , לעומת 480 עובדים בארץ ובעולם כיום. זה מקום נורא להיות בו מנהיג עובדים".
גורם נוסף שצבעוני מפנה אליו את חציו הוא מדינת ישראל, המחזיקה ברוב מניות החברה. לדבריו, המדינה סירבה להכניס יד לכיס ולקבל אחריות על המשבר. "לא יכול להיות שהמדינה, שמחזיקה ברוב המוחלט של המניות, ומינתה את יו"ר הדירקטוריון במינוי אישי של שר החקלאות ואחראית למעשה לכל השדרה הניהולית, תתנער בצורה כזאת מהנעשה בחברה", הוא אומר.
מהי אחריות המדינה למצבה של אגרקסקו?
"לא יכול להיות שמדינת ישראל תגיד: 'אני יודעת להפריט, אבל לא יודעת להלאים'. ניתן לרכוש את החברה במחיר נזיד עדשים. כך יהיה אפשר גם להשאיר את רוב העובדים (מה שמעסיק פרטי לא יעשה) וגם לשקם את החברה (מה שמשקיע פרטי יתקשה לעשות). זאת כיוון שהנכס העיקרי של החברה היה לאורך השנים המוניטין שלה, שהגיע מערבות המדינה לפעולותיה".
לדברי צבעוני, אם המדינה תרכוש את החברה יישארו בה לפחות 300 עובדים בארץ ובעולם, יותר מכפול מהמספר שיישאר אם זכיין פרטי ירכוש את החברה.
למה לדעתך המדינה לא התערבה והעבירה כסף?
"לאורך כל הדרך ביקר בית-המשפט בחריפות את התנהלות המדינה בעניין אגרקסקו, עוד מנקודת הפתיחה שבה סירבה המדינה לתרום את חלקה לתקופת ההפעלה בהקפאה".
האם יש לכם טענות נגד הנאמן שלמה נס?
"הנאמן מנסה למכור את החברה בכל דרך. הסיבה שהוא מתקשה לעשות כן היא האופן שהחברה הגיעה בו לתהליך ההקפאה - בגלל התנהלות בעלי המניות, ההנהלה והדירקטוריון. החברה פשוט התרסקה לתוך הליך ההקפאה, מה שמקשה על הליך המכירה שלה מאחר שיש מגדלים רבים שחייבים להם כסף".
מה האווירה בחברה?
"מדובר באנשים שנמצאים בחברה כ-20 שנה , והממוצע מתקרב ל-27 שנה . רוב האנשים כיום לא נשואים לאישה אחת במשך תקופה כזו. אנחנו משפחה אמיתית שפשוט מתפרקת כמעט בן לילה".
האם אין כסף לפיצויים?
"בניגוד למקומות אחרים, שבהם ניתנים מעבר לפיצויים הרגילים של משכורת אחת לכל שנה גם מאות אחוזים נוספים, הרי שבאגרקסקו עומד המענק על 48% בלבד. ברשות השידור, למשל, המדינה אישרה הסכם פרישה עם סכומי כסף אדירים בהיקף של 700 מיליון שקל. אני לא מבין מדוע דמם של עובדי רשות השידור אדום יותר. עיני אינה צרה בהישגם הצודק, אך הוא מוכיח כי כשהמדינה רוצה היא יכולה".
בדיעבד , האם אתה שמח שלקחת על עצמך את תפקיד ראש הוועד?
"אני לא מפחד להתנהל במצבים משבריים, תכונה שככל הנראה עומדת לזכותי בסיטואציה המורכבת".
דוד בונדי אמר בתגובה כי "הוועד וצבעוני בראשו פעלו, בין שמתוך אינטרס אישי ובין שמתוך חוסר הבנה, באופן שפגע בחברה ובעובדים, וכך מעלו באמון בהם. לכשיסתיים המהלך שמוביל כעת הנאמן להצלת החברה, ייתכן שיהיה מקום לפרט יותר בעניין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם